האם מיכאל בן ארי נפסל מלהשתתף בבחירות כי חזה את המתקפה מעזה?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

בעקבות דבריו של יו"ר מפלגת הדמוקרטים יאיר גולן לפיהם "מדינה שפויה לא רוצחת תינוקות כתחביב" ח"כ אריאל קלנר טען ברדיו צפון שאסור לנרמל דברים מסוג זה. כדי לחזק את דבריו, הוא הביא דוגמה: "מיכאל בן ארי, שאמר שהערבים מעזה יבואו לבארי וכפר עזה וירצחו ויאנסו וישרפו, ועל הדברים האלה, בין השאר, זה הציטוטים שבגללם פסלו אותו מלהתמודד לכנסת, כן? דברים שבסופו של דבר גם התבררו כנכונים. הוא אמר זאת, 'זה מה שהם רוצים, הם יאנסו אתכם, ירצחו אתכם, ישרפו אתכם, הם ייכנסו לפה והכל'. אותו פסלו מלהתמודד לכנסת על דברים שבסוף התבררו כאמת, ואת השקר והעלילה האנטישמית הבזויה הזאת יש אנשים שמנרמלים ומנסים לתרץ". לכן, הוא הוסיף, שהוא מצפה מראשי האופוזיציה "שיגידו דבר אחד ברור: עם האיש הזה אותו אנחנו לא מנרמלים". הטענה הנבחנת כאן היא האם אכן מיכאל בן ארי נפסל מהתמודדות לכנסת בשל אזהרותיו ממה שיעשו תושבי עזה ביישובי העוטף.

לפי סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, ניתן למנוע מאדם להתמודד לכנסת אם יש בהתבטאויותיו או מעשיו אחד או יותר מהדברים הבאים: "שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות; תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל".

בבחירות לכנסת ה־21 (אפריל 2019) בן ארי הוצב ברשימת איחוד מפלגת הימין, יחד עם איתמר בן גביר. נגד ריצה זו (לצד ריצתו של איתמר בן גביר) המרכז הרפורמי לדת ומדינה ופורום תג מאיר הגישו עתירה, מטעמי שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית והסתה לגזענות. הארגונים ביקשו להראות שבן ארי "פועל באופן עקבי על־מנת להוציא לפועל אידיאולוגיה גזענית הרואה בכל אזרחי ישראל הערבים אויב, אשר המשיב 1 (בן ארי - אב"מ) מבקש לגרשם מהארץ", ולשם כך בנו תשתית עובדתית הכוללת דוגמאות להתבטאויותיו. בהתאם לטענה העיקרית, הציטוטים שהובאו הם כאלה שכוונו נגד הפלסטינים אזרחי ישראל, ולא נגד תושבי יהודה ושומרון או עזה, וסימנו אותם כ"אויבים מבפנים".

יצוין כי יש מספר אזכורים לעזה בציטוטיו של בן ארי, אך הם אינם כוללים את התוכן אליו כיוון קלנר. כך למשל: "הערבים בחיפה אינם שונים בשום דבר מהערבים בעזה... במה הם שונים? שהם פה אויבים מבפנים"; "רובם המכריע [של הערבים] הם שותפים מלאים לאחים שלהם בעזה"; "שמאלנים לעזה"; "כל עזה בית קברות"; "אתם יודעים שהבדואים מתחתנים עם הערביות מעזה, מחברון, כל אלה באות לפה". כמו כן, חשוב להגיד שכן הובאה התבטאות לגבי עזה עצמה, בהקשר לכתבה על תושבי הרצועה שעזבו אותה לטובת חיים טובים יותר: "ואם היינו מציגים תוכנית כזאת, כתוכנית היחידה שתביא לכאן שלום?!". כמו כן, הוא סיפר ש"אני הייתי בעזה". אבל אין שום ציטוט שמזהיר מפני מתקפה מכיוון עזה על הקיבוצים.

בכל מקרה ועדת, הבחירות דחתה את הבקשה לאסור על בן ארי להתמודד (כנ"ל לגבי בן גביר), ולכן הארגונים שביקשו לפסול אותו - יחד עם גופים נוספים כמו מרצ ואישים כמו סתיו שפיר - עתרו לבית המשפט העליון, במה שהוליד את תיק ע"ב 1866/19. ב־14 במרץ 2019 היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט הוציא לבית המשפט העליון חוות־דעת (אותה שלח לנו משרד המשפטים), בה הסביר שלטעמו יש מקום לפסול את בן ארי בעוד יש לאפשר לבן גביר לרוץ. כמו המרכז הרפורמי לדת ומדינה ופורום תג מאיר, גם מנדלבליט לא השתמש בתשתית העובדתית שלו בתחזיות כלשהן של בן ארי לגבי עזה. אלה הציטוטים שלו בהם עזה הוזכרה: "הערבים בחיפה אינם שונים בשום דבר מהערבים בעזה... במה הם שונים? שהם פה אויבים מבפנים"; "רובם המכריע [של הערבים] הם שותפים מלאים לאחים שלהם בעזה"; "אתם יודעים שהבדואים מתחתנים עם הערביות מעזה, מחברון, כל אלה באות לפה".

יחד עם שלל התבטאויות גזעניות אחרות, מנדלבליט טען: "אין המדובר בהתבטאות בודדה של בן ארי, או בהתבטאויות ספורדיות. המדובר בהתבטאויות עקביות, לאורך תקופת זמן משמעותית ומהעת האחרונה בהן בן ארי מבקש להציג את משנתו הפוליטית ולשכנע את קהל הבוחרים לבחור בו". לכן, הוא הסיק ש"אין מדובר במקרה גבולי. מדובר במקרה המצוי עמוק בתחום המצדיק ומצריך את פסילת המועמד לפי החוק". לגבי בן גביר, לעומת זאת, מנדלבליט הגיע למסקנה שהוא התקרב "קירבה מסוכנת לקו האסור, שהחוצה אותו מנוע מלהתמודד בבחירות לכנסת", אך שלא בוססה "מסה ראייתית קריטית" כדי לפסול אותו.

ב־17 במרץ 2019, בדומה לעמדת מנדלבליט, העליון השתכנע ברוב של שמונה מתשעה שופטים (השופט נעם סולברג היה בדעת מיעוט) שיש לפסול את בן ארי מהתמודדות לכנסת, בעוד דחה פה אחד את הדרישה לפסול גם את בן גביר. נימוקים יותר מלאים, אך קצרים מאוד, ניתנו בנפרד, ב־21 במרץ 2019 והוסבר שהוא נפסל על סעיף הסתה לגזענות. סולברג הבהיר שלמרות שדבריו של בן ארי "מעוררים סלידה", אך שהדמוקרטיה הישראלית "עדיין חזקה דיה להכיל בקרבה גם את בן ארי כחבר כנסת".

הנימוקים המלאים פורסמו רק ב־18 ביולי 2019. התשתית הראייתית שהוצגה התבססה על זו שהציגו העותרים והיועמ"ש, ובהתאם גם היא לא כללה התייחסות לתכניות של תושבי עזה, שהוזכרו רק בציטוטים שכבר הוזכרו: "הערבים בחיפה אינם שונים בשום דבר מהערבים בעזה... במה הם שונים? שהם פה אויבים מבפנים"; "רובם המכריע [של הערבים] הם שותפים מלאים לאחים שלהם בעזה"; "אתם יודעים שהבדואים מתחתנים עם הערביות מעזה, מחברון, כל אלה באות לפה".

לכן, הסיקה הנשיאה דאז אסתר חיות, "עולה תמונה ברורה, חד־משמעית ומשכנעת לפיה בן ארי מלבה באופן שיטתי יצרים של שנאה כלפי הציבור הערבי בכללותו". חשוב לציין כי בתשובתו לדרישה לפסול אותו, בן ארי הבהיר שהוא לא התכוון לכל הערבים, אלא רק לאלה ש"אינם נאמנים למדינה", אך לא היועמ"ש ולא השופטים (למעט סולברג) לא מצאו בכך די, בטענה שהנוסחים בהם השתמש באופן עקבי לכל הפחות התפרשו ככאלה שנוגעים לכל הערבים.

מטעם ח"כ קלנר לא נמסרה תגובה.

לסיכום, מיכאל בן ארי נפסל על דברים שאמר נגד הערבים אזרחי ישראל, ולא נגד תושבי עזה. עזה הוזכרה בתשתית הראייתית של הדורשים לפסול אותו רק בהקשרים של השמצת ערביי ישראל או בהצעתו לגרום לתושבי הרצועה לעזוב אותה, כשהחלק השני לא שימש לבסוף כנימוק משפטי על־ידי היועמ"ש או שופטי העליון. לכן דברי קלנר לא נכונים.