הברזים התייבשו - והכסף ממשיך לזרום: כך מתפרנס חמאס תוך כדי המלחמה

עד המלחמה חמאס גלגל לא פחות משני מיליארד דולר בשנה, בהם כספים שהוזרמו מאיראן, קטאר וטורקיה, לצד מאות מיליונים במסים בלתי־רשמיים מהברחות. במציאות של מלחמת "חרבות ברזל", כשברז ההברחות נסגר עם השתלטות צה"ל על ציר פילדלפי ועיצומים שונים הוטלו על הארגון, חמאס מצא דרכים חדשות לכלכל את עצמו - בהן משחק עם קריפטו, חלפנות והשכרת נכסים.

● המוניטור | החרם האקדמי על ישראל: עם אילו כלים הממשלה יוצאת למערכה?
● ניסיון העבר מלמד: כך יפעלו החברות הזרות במקרה של מתקפה איראנית

כיום, צה"ל שולט במרבית שטח רצועת עזה, מיליציית אבו שבאב פועלת באזורים מסוימים, והקרן ההומניטרית לעזה (GHF) מחלקת סיוע הומניטרי לתושבים. עם זאת, חמאס מצליח להותיר את ראשו "מעל פני המים", לממן את פעילות הטרור ולהמשיך להטיל את מרותו בחלק מהרצועה - בעזרת התאמת המודל הכלכלי שלו.

עד המלחמה, חמאס נהנה כאמור מתקציב שנתי מוערך של כ־2 מיליארד דולר. מתוך זאת, תקציב התפעול והזרוע הצבאית, גדודי עז א־דין אל־קסאם, עמד על כ־600 מיליון דולר, סכום שדומה להוצאות ביטחוניות שנתיות של מדינות כמו ארמניה או סלובניה. המימון הושג, בין השאר, באמצעות כ־450 מיליון דולר בשנה שהגיעו ממסים בלתי־רשמיים על הברחות, אך אלה צנחו לאפס בעקבות השתלטות צה"ל על ציר פילדלפי. חמאס גם דאג ליטול את חלקו מהכספים הרבים שהרשות הפלסטינית העבירה לרצועה, שעמדו על כ־2 מיליארד דולר בשנה.

באשר למימון ממדינות זרות, מזכירות המדינה האמריקאית העריכה את המימון השנתי האיראני בכ־100 מיליון דולר בשנה. קטאר, לפי NBC, העבירה לחמאס 1.49 מיליארד דולר בין השנים 2021-2012. לאחר מכן הופעל מודל המענק הקטארי: מודל שבמקור היה אמור לכלול סולר בסך 10 מיליון דולר בחודש כדי להאריך את משך שעות החשמל שמספקת תחנת הכוח בעזה, 10 מיליון דולר לרכש דלקים ממצרים ו־100 דולר ל־100 אלף משפחות ברצועת עזה, אבל כנראה שימש אף הוא בכלל להתעצמות חמאס. ההעברות מקטאר לעזה הופסקו ב־7 באוקטובר 2023.

"מדינות מעלימות עין"

נדבך קריטי נוסף הוא משרד ההשקעות של חמאס שמוביל זאהר ג'בארין, בהיקף יותר מחצי מיליארד דולר. זה כולל קרנות השקעה, חברות ועמותות סיוע שמחזיקות נכסים במדינות כמו טורקיה, איחוד האמירויות, אלג'יריה, סודאן וטורקיה. משרד ההשקעות פועל באופן חופשי ונרחב למדי בשל הפערים בין חמאס לבין ארגוני טרור אחרים בעולם בכל הנוגע לסנקציות. חמאס, בניגוד לחיזבאללה, לא מוגדר כארגון טרור באיחוד האמירויות (הם מסתפקים בעיצומים נגד תנועת האחים המוסלמים), ערב הסעודית, בחריין ואפילו בשוויץ. ישנם גם פערים הפוכים, כמו שיפן מגדירה את חמאס כארגון טרור, ואת חיזבאללה לא.

ד"ר עידו זלקוביץ', ראש התוכנית ללימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית עמק יזרעאל, וחוקר בקתדרת חייקין לגיאו־אסטרטגיה באוניברסיטת חיפה, מסביר כי חמאס חו"ל אחראי על ניהול הנכסים הכלכליים מחוץ לעזה, שכוללים נדל"ן והשקעות בבורסות, בעיקר בטורקיה ובמדינות במפרץ. "כשמשקיעים בבורסות זרות זה מעיד, כנראה, שמקבלים חסות מקומית, או שמדינות מעלימות עין. זה מחמיר את התמונה כי טורקיה גם חברה בברית נאט"ו. שאלה חשובה היא האם הטלת סנקציות כלכליות על חמאס והחברות המסונפות אליו תוביל בסופו של דבר להטלת הגבלות על הבורסה באיסטנבול או הבנקים הטורקיים. לחץ אמריקאי והטלת עיצומים ברורים נדרשים ליצירת האחדה בין המדינות השונות לגבי התפיסה כיצד צריך לטפל בהלבנת הון של ארגוני טרור".

גוף בולט במארג הנכסים בטורקיה הוא חברת הנדל"ן טרנד GYO. בעת שתוכננה הנפקתה בשנת 2018 היו בכירי חמאס הבעלים של 75% מהחברה. מזכירות האוצר האמריקאית סימנה את החברה במאי 2022 כחלק מפורטפוליו הנכסים של חמאס, ובאוקטובר 2023 - הושתו סנקציות כלכליות על החברה ובכיריה, בשל מתן סיוע מהותי, חסות ותמיכה כספית לחמאס.

המחשה להון הפוטנציאלי שטמון בחברות תחת שליטת ג'בארין התקבלה גם ב־2019, כשחמאס ניסה למכור את חברת הנדל"ן האמירותית "איטקן" תמורת 150 מיליון דולר. לפי דיווח בעיתון "אל־פאיס" הספרדי, הדיבידנדים שקונגלומרט ההשקעות מספק לחמאס מעצם פעילותו השוטפת עומדים על כ־20-10 מיליון דולר בשנה.

הקשיים של חמאס

על אף העיצומים בכמה מדינות חשובות, מרבית הנכסים הבינלאומיים של חמאס נותרו בידיו. עם זאת, רוב המקורות התקציביים שמגיעים מרצועת עזה נגוזו - בין אם בשל חיסול הנהגת חמאס, הקטנת השטח שבשליטתם ומגבלות על יכולתם לגבות מסים, ובין אם בשל המצב החמור של יותר מ־2 מיליון האזרחים. נתוני הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה מצביעים כי שיעור האבטלה ברצועת עזה עלה מ־45% בטרם מלחמות חרבות ברזל לכ־68% ברבעון הרביעי של 2024. בד בבד, בתוך שנה של מלחמה, שיעור העוני שגם כך היה גבוה (כ־60%) חצה את רף ה־80%.

חשיבות הרצועה להכנסות של חמאס זינקה עם ההפיכה שביצעו בעזה ב־2007 נגד פת"ח. עד אז, ארגון הטרור הסתמך על העברות כספים מאיראן, ממשטר בשאר אסד בסוריה, ממשטר עומאר אל־באשיר בסודאן ומעמותות שבמסווה של פעילות צדקה הביאו כסף. לאחר מכן, נוצר מפנה שבו חלק הארי מתקציב חמאס הגיע דווקא מרצועת עזה הנחשלת.

ד"ר אודי לוי, לשעבר ראש יחידת "צלצל" של המוסד שעסקה במלחמה כלכלית בארגוני טרור וכיום מומחה ללוחמה פיננסית במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מספר כי עדויות הצביעו שעד המלחמה חמאס העניק לאנשיו משכורות נאות מאוד במושגים מקומיים, שעשויות היו להגיע ל־800־1,000 דולר בחודש. בחלק מהמקרים זו לא הייתה העבודה היחידה של אותם האנשים שעבדו במקומות כמו אונר"א או תחנת הטלוויזיה של חמאס, "אל־אקצא". אתגרי המלחמה אמנם הביאו לצניחת המשכורות, אך שיעור האבטלה הגבוה מביא לסיטואציה שבה גם אם מציעים לבחור בן 15 משכורת חודשית של כ־400-200 שקל, הוא יתגייס, כי אין לו אלטרנטיבה אחרת.

"אין ספק שחמאס נמצאים בקשיים אמיתיים", מדגיש ד"ר לוי. "אין להם את אותן כמויות כספים עצומות שהיו ערב 7 באוקטובר. המאגרים שלהם הידלדלו מאוד לאורך המלחמה, וגם היכולת להעביר כסף לעזה נפגעה מאוד. למרות הכל, הם עדיין מצליחים לשמור על רמת קיום. זה קורה כי נשארו להם כספים מהעתודות שהם אגרו בטרם המלחמה, וכי הם עדיין מצליחים לשים את ידם על סחורות ומוצרים שנכנסים לרצועת עזה, ולמכור אותם. במצב הנוכחי חמאס מתקשים לשקם את עצמם, אבל גם המעט כסף מאפשר לגייס לוחמים".

תעשיית קריפטו ענפה

סוגיה נוספת שעומדת על הפרק בתקציב חמאס היא מטבעות קריפטוגרפיים, שחמאס קרא לתומכיו לתמוך בו באמצעותם כבר בינואר 2019. לאחר מבצע שומר חומות ב־2021, למשל, פלטפורמת הקריפטו TRM Labs העריכה שחמאס גייס יותר מ־400 אלף דולר בדרך זו. מאז, ישראל החריפה את מאבקה בתחום ועוד בטרם המלחמה, ביוני 2023, שר הביטחון לשעבר יואב גלנט חתם על צו ללכידת 81 חשבונות דיגיטליים ומאות ארנקים דיגיטליים שבהם היו יותר מחצי מיליון שקל. עם זאת, יכולות חמאס העידו כי זה היה בגדר "טיפה בים".

למרבה ההפתעה, או שלא, החורבן ברחבי רצועת עזה והפחתת היקף האנרגיה לא עצרו את כריית מטבעות הקריפטו. חמאס יצר רשת ענפה של חלפנים שמבצעים את ההעברות, ובדרך זו מטשטשים, ולו במעט, את הקשר לחמאס. לאורך המלחמה, תחום המטבעות הדיגיטליים בשילוב הפחתת החשמל הפך לכלי עבור חמאס להגדלת היקף ההכנסות.

בהיעדר שירותים בנקאיים סבירים או נותני שירות עצמאיים בתחום הקריפטו, האזרחים העזתים נאלצים בעל כורחם לפנות לחמאס - כדי למצוא דרך לממן את עצמם באמצעות העברות שמתקבלות מארנקים דיגיטליים או ממשכורות שמגיעות אליהם מגופים שונים. ארגון הטרור ששולט ברצועת עזה מנצל זאת ובזמן המלחמה הלך והגדיל את העמלה שהחלפנים שלו גובים, כשבעת האחרונה נחצה רף ה־40%.

במסגרת התהליך, הכסף מועבר לארנק דיגיטלי, מערך החלפנים של חמאס ממיר את הכסף למזומן תמורת העמלה, ואז הציבור הפלסטיני רוכש בשווקים בשקלים. הקניות בשווקים אף הן מועילות לחמאס, משום שארגון הטרור גם דואג לגבות דמי חסות מהסוחרים. וכך, על אף ההסלמות במהלך המלחמה, לחמאס יש מעגל כספים שמזין אותו.

"כסף פיזי לא עובר לרצועת עזה, אבל עדיין נשארה אפשרות להעביר כסף במטבעות קריפטו", מציין ראש יחידת צלצל לשעבר. "לחמאס בחו"ל נותר עוד הרבה כסף, הם נמצאים בתקופת פריחה מדהימה מבחינת היקפי הכספים. הם מצליחים להכניס כסף בכמויות מסוימות לעזה, שלא סגורה הרמטית, וזה מה שמותיר את חמאס מעל פני המים".

תחום נוסף שמקל על ההזנה השוטפת של הטרוריסטים של בכיר חמאס הנוכחי ברצועה עז א־דין אל־חדאד הוא הנדל"ן שחמאס מחזיק ברחבי עזה. במסווה של עמותות או אזרחים פרטיים מושכרות דירות וחנויות לאזרחים שמשלמים עליהן, וכל עוד אותם מקומות לא נחרבים - יש כסף לחמאס. מאותן העמותות והאזרחים הכסף זורם לחמאס, ומשם מחולק לטרוריסטים בשטח.