ישראל במלחמה | שאלות ותשובות

ההרוגים מהטיל בפ"ת: פיקוד העורף מודה - ממ"ד לא מגן מפגיעה ישירה

האם מקלט ציבורי עדיף על ממ"ד או לא, מה בדיוק קרה בפגיעה הישירה בפתח תקווה, והאם ההנחיות ישונו במקרה שראשי נפץ כבדים יותר יישלחו אלינו? • גלובס עושה סדר

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan
פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

פיקוד העורף עוסק במעקבים ובבדיקות של פגיעות הטילים האיראניים במבנים בישראל. בכירים בפיקוד העורף מספרים כי הם מתחקרים את האירועים ובודקים אותם, מוציאים תוכניות של המבנים ובודקים את סוג האמל''ח (אמצעי לחימה - הטיל שנפל, א"מ). לדבריהם, מלבד המקרה האחרון בפתח תקווה, שהוא אירוע קצה - היו לא מעט הרוגים שהיו ניצלים עם התמודדות נכונה יותר מבחינת המיגון.

"מוצר יסוד": הבכיר שקורא לעודד בניית ממ"דים באמצעות הטבות כלכליות
בדיקת גלובס | מלחמה היסטורית, עורף חשוף: מעל 60% מהבתים במרכז ללא מיגון
המהנדס שבנה אתר שעוזר לישראלים בלי ממ"ד למצוא מחסה

מה קרה בפתח תקווה?

בפתח תקווה, הם מסבירים, הייתה פגיעה ישירה בשני ממ"דים. ממ"דים אינם מיועדים לעמוד בפני פגיעות ישירות, אלא בפני רסיסים ופגיעות הדף, ועל כן, למרבה הצער, חלק מההרוגים באסון הזה פעלו כשורה, אך נפלו קורבן לנסיבות פגיעת הטיל. גם כשאמל"ח קטן פוגע בממ"ד - הוא חודר אותו, הם מוסיפים.

ואולי דווקא זה מעיד על כך שמקלט ציבורי עדיף על ממ"ד?

הבכירים שוללים את ההערכה הזו, שביחד עם ההערכה שחניון תת-קרקעי עדיף אף הוא על ממ"ד - תפסה לה אחיזה רחבה בציבור. גם אם האירוע היה מתרחש במקלט ציבורי - התוצאה הייתה זהה, הם מדגישים. לדבריהם, כדי לתת מענה לפגיעה ישירה בנוסח הטיל בפתח תקווה, צריך עובי קיר של 3 מטרים של בטון, וזה לא קיים גם במקלטים ציבוריים. רואים שגם בפתח תקווה וגם בבת ים, כשאנשים ישבו בממ"דים אחרים בבניינים שנפגעו - הם עצמם לא נפגעו.

מה הבעיות שבהן פיקוד העורף נתקל בהתנהגויות הציבור?

הבכירים מדברים על חוסר הבנה של ההנחיות ועל חוסר הגעה למרחבים מוגנים, שבסופו של דבר עשויים היו להציל חלק מההרוגים. הם מציינים כי זמינות מיגון בטווח זמן של עד דקה וחצי הייתה המכשול העיקרי. עכשיו נותנים התרעה מוקדם ככל האפשר, שאמורה לתת לאזרחים אפשרויות הכנה טובות יותר.

הבכירים מזכירים פתרונות כמו מקלט ציבורי, הקו האדום ומקלטים במוסדות ציבור ובבתי ספר שמספקים פתרונות טובים, שיחד עם זמן ההתרעה הארוך, יכולים לספק הגנה טובה יותר ממה שהיה עד כה.

ומה לגבי ראשי נפץ כבדים יותר שעלולים להישלח אלינו?

הבכירים סבורים כי חלק מאי-ההבנה בימים הראשונים נבע מחוסר ההיכרות של תושבי ישראל עם אמל"חים כבדים, שעיקר הנזקים שלהם נגרמים מהדף, שכן עד כה הורגלנו בעיקר לרקטות קלות יחסית, שהנזקים שגרמו היו נעוצים בפגיעה עצמה וברסיסים.

לדבריהם, ההנחיות לא ישונו גם אם יישלחו לישראל טילים כבדים יותר, שכן הממ"ד והמרחבים המוגנים הנוכחיים אמורים לספק הגנה טובה גם במקרים כאלה.