סין תיפגע ראשונה, ארה"ב וישראל בחוץ: כך יושפעו המדינות מסגירת מיצרי הורמוז

בעקבות המתקפה האמריקאית על מתקני הגרעין האיראניים, משמרות המהפכה האיראניים כבר הודיעו שסגירת מיצרי הורמוז, שמחברים בין המפרץ הפרסי לבין האוקיינוס ההודי, היא "על השולחן".

● מחיר הנפט מזנק, ובקרוב נרגיש את זה בתחנות הדלק. כך תתגוננו מההתייקרות
● WSJ | איראן מאיימת לסגור את מיצרי הורמוז, אך זה עלול להיות מהלך אובדני

מיצרי הורמוז הם מיצר ימי צר יחסית. רוחבו נע בין 39 ל־96 קילומטרים בלבד. הוא משמש עורק ימי קריטי למדינות המפרץ. דרך המיצרים עוברים 22% מהסחר העולמי בנפט ו־20% מהסחר העולמי ב־ LNG (גז טבעי מונזל). איום על חופש השיט במיצר הזה גורר תגובת שרשרת בכלכלה העולמית, לרבות עליית מחירי הדלק. איך, אם יתממש, ישפיע בפועל תרחיש האימה של הכלכלה העולמית.

סין, הודו ויפן מתכוננות

סין היא יבואנית הנפט הגדולה ביותר בעולם, ובהתאם גם הלקוחה הגדולה ביותר של נפט שמגיע מהמפרץ הפרסי: כשליש מהנפט שעובר דרך הורמוז מגיע לסין. למעשה, סין היא גם הלקוחה הגדולה ביותר בפער עצום של הנפט האיראני שנמצא היום תחת סנקציות, כאשר 88% מהנפט של איראן מגיע אך ורק לסין.

על פי ד"ר תמר גרוסוולד עוזרי, מומחית לכלכלה וממשל בסין ומרצה בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית, מדגישה כי לסין תלות גדולה בנפט מהמפרץ, ועלול להיווצר בסין מחסור אנרגטי שעתיד לפגוע בהיקפי הייצור שלה. אבל זה לא רק הנפט: לדברי ד"ר גרוסוולד, לסין יש "יחסי סחר ענפים מול איראן מעבר לנפט". לכן, מדגישה גרוסוולד, "לסגירה הפוטנציאלית של מיצרי הורמוז השפעה ישירה רחבה יותר דווקא על מדינות אסיה, בראשן סין שהיא שותפת סחר אסטרטגית של איראן".

עם זאת, אומרת גרוסוולד, "הסינים משתדלים לצמצם סיכונים ע"י ביזור מקורות האנרגיה (לרוסיה, ברזיל ועוד), וצבירת מאגרי נפט וגז טבעי שאמורים לספק תצרוכת למספר חודשים".

שאר אסיה מייבאת גם היא כמויות נפט דרמטיות מהמפרץ הפרסי ופועלת להפחית תלות. כך למשל, הודו, שבה משתדלים לבזר את צריכת האנרגיה ולגוון את המקורות. "למשל עם יבוא בהיקף של 2 מיליון חביות ליום מרוסיה", אומרת ד"ר אושרית בירודקר, מומחית למדיניות החוץ והביטחון של הודו במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. יפן מצידה כבר הכינה אספקת נפט ודלק של כ־8 חודשים.

אירופה מחוץ למשוואה

אך בעוד שמדינות אסיה אחראיות ל־83% מהנפט שעובר בהורמוז, שווה לשים לב למי שפחות נמצא שם: אירופה, ארה"ב והמערב, שמייבאות יחד רק עשירית מהנפט שעובר דרך הורמוז, מה שהופך אותן לחסינות בהרבה בהשוואה למדינות אסיה. ד"ר עמנואל נבון, מומחה לאירופה מהמחלקה ליחב"ל באוניברסיטת ת"א מדגיש כי "מאז המלחמה באוקראינה, באירופה גיוונו את מקורות היבוא מרוסיה, לרבות קטאר. ויש להם גם את צפון אפריקה וארה"ב. גם אם המיצרים ייסגרו לכמה ימים, הם יוכלו לחיות עם זה".

לסעודים יש צינור

היצואנית מספר אחת של נפט דרך מיצרי הורמוז היא ערב הסעודית, שאחראית על 41% מיצוא הנפט דרכם. אך דווקא בגלל התלות שלה במיצרים כאפיק יצוא, סעודיה השקיעה בצינור נפט שחוצה אותה מחוף לחוף, שהיום מסוגל להעביר לא פחות מ־5 מיליון חביות נפט בכל יום - רוב היצוא שלה דרך המפרץ הפרסי בזמנים כתיקונם. מי שתלויה הרבה יותר בייצוא דרך המפרץ הפרסי היא עיראק, לה יש רצועת חוף צרה אחת בלבד בקצה המפרץ.

"לא גיים צ'יינג'ר"

ד"ר מנחם מרחבי, מומחה לאיראן ממכון טרומן באוניברסיטה העברית ומהמרכז האקדמי שלם, ציין כבר בפני גלובס כי סגירת הורמוז אינה גיים צ'יינג'ר כמו בעבר. "מדובר במהלך נואש בעיני. הרי כולם מבינים שיש לו השלכות גם על שחקנים שאיראן לא בהכרח תרצה לפגוע בהם והיא תסכן את הקשרים שלה עם כל האזור. סגירת הורמוז היא לא צעד שיפגע בישראל באופן ישיר, אלא במדינות כמו איחוד האמירויות".

גם הבנק הבינ"ל UBS משחרר צפירת הרגעה בנושא: לדבריו לשאר מדינות OPEC יש אפשרות להגדיל משמעותית את ייצור הנפט, גם מחוץ למפרץ הפרסי, ולהערכתם מחירי הנפט ב־2026 כרגע צפויים להיות יותר נמוכים מהשווי הנוכחי שלהם. בעוד שחסימה של מיצרי הורמוז כנראה תעלה את מחירי האנרגיה העולמיים, היא לא נשק רב עוצמה כפי שהיה. בזמן שאי אפשר לשלול שאיראן תבחר להשתמש בו, ההשלכות שלו יהיו פחות דרמטיות משהיא עלולה לקוות לו, וישפיעו בעיקר על מדינות שאיראן דווקא לא בהכרח מעוניינת לפגוע בהן.