"תחקרו, אבל לא תשתיקו אותי": פרופ' שי דוידאי, שנלחם למען ישראל באוניברסיטת קולומביה, עוזב

פרופ' שי דוידאי, מהפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, שהיה אחד הקולות הפרו-ישראלים הבולטים מול המחאות הפרו-פלסטיניות בקמפוס האוניברסיטה, ובעקבות זאת גם נחקר על־ידיה, פרסם אתמול ציוץ ברשת X, בו שיתף כי האוניברסיטה ניקתה אותו מכל אשם בחקירה נגדו. "המשרד לשוויון מוסדי החל בחקירה נגדך ב-8 בפברואר 2024. סביב ה-8 ביולי 2024, סגרנו את החקירה נגדך בלי ממצאים ומבלי להסיק שעברת עבירה כלשהי, ומבלי שננקטה נגדו כל פעולה משמעתית. תודה שהשתתפת בתהליך". במקביל לפרסום המכתב, נודע כי דוידאי החליט לעזוב את האוניברסיטה.

● "שקרן אסלאמיסטי": משקיע־העל מסתבך בשל פוסט נגד המועמד לראשות עיריית ניו יורק
● כותרות העיתונים בעולם | בארה"ב מתפעלים מישראל וטוענים - זה ההישג הגדול שלה באיראן

בשיחה היום עם דוידאי, הוא הביע רגשות מעורבים. "כשמוצאים אותך זכאי ממשהו שלא עשית, זו אמורה להיות הרגשה טובה, אבל משכו אותי 20 חודשים בחקירה ללא סיבה".

במה בעצם האשימו אותך?
"התחלתי לדבר לטובת ישראל וביטחון היהודים והישראלים בקמפוס באוקטובר 2023, וכבר בדצמבר 2023, ידעתי שנפתחה חקירה נגדי. הייתי בהלם, כי לא הבנתי מה יש להם לחקור, אבל אמרתי - בשמחה. בחקירה שקופה ופתוחה אין לי מה להסתיר, כי כל הפעילות שלי גם היא גלויה ושקופה.

"בפברואר 2024, הודיעו לי כי החקירה נפתחה רשמית, וכי היא עוסקת בהטרדה של אנשים על בסיס לאום (National Origin and Shared Ancestry). הייתי קצת בהלם, כי אני בטוח שזה לא משהו שעשיתי, אלא תמיד אמרתי שאני מפריד בין פלסטינים ככלל לבין החמאס, וטוען כי הבעיה היא חמאס שהוא ארגון טרור. אמרתי לאוניברסיטה: 'תחקרו, אבל בכך לא תשתיקו אותי'.

"בהמשך, הצטברו הטענות. היו מקרים בהם התווכחתי עם קולגות ברשת ויכוחים לוהטים. אם הקולגות היו נשים או אנשים לא לבנים, האשימו אותי בשוביניזם או בגזענות, למרות שלא ירדתי לפסים אישיים בכלל, התווכחתי רק עם דעות. כשאמרתי כמה דברים קשים על הסטודנטים היהודים שמשתתפים בהפגנות, האשימו אותי באנטישמיות. והיה לי ברור שמנסים לזרוק כמה שיותר האשמות בתקווה שמשהו יתפוס. ארגון SJP, סטודנטים למען צדק לפלסטין (אשר גם הוא נתבע בארה"ב בטענה כי הוא קשור לארגוני טרור) שלחו המון תלונות, בצורה מאורגנת, ולחצו על האוניברסיטה לחקור.

"השיא היה במאי 2024. ישבתי לחקירה של 8 שעות. ובאמת עברנו על כל ציוץ וכל נאום וכל דבר והסברתי להם את ההקשר. באמת לא היה לי מה להסתיר. כשיצאתי מהחקירה אמרתי להם יש רק דרך אחת שזה יסתיים - אתם תמצאו אותי זכאי או שנלך על זה לבית משפט. כי מבחינתי, הביטוי הוותיק הזה 'טוב שם טוב משמן טוב', הוא חשוב".

דוידאי יוצג פרו בונו על־ידי משרד עורכי הדין Kassowitz, המעורב בתביעות רבות נגד אוניברסיטאות סביב היחס לישראלים וליהודים.

היו חקירות כאלה גם נגד גורמים מהצד השני?
"זה כלי די נפוץ באוניברסיטאות כדי להפוך את החיים ללא נעימים בעבור חוקר שאי אפשר לפטר. היו חקירות כאלה, שלא נחשפו לתקשורת, נגד ישראלים ויהודים אחרים; וכן, היה גם מקרה אחד שידוע לי, בו חקרו פרופסורית שטענה כי כל הישראלים אחרי צבא הם סכנה לקמפוס, וכי הישראלים מציקים לפלסטינים בקמפוס. היא יצאה לפנסיה מוקדמת".

דוידאי מתאר חקירה שהתמשכה והתמשכה. "ב-2024, אמרו לי עד יוני, ואז עד יולי, ואז עד ספטמבר. במשך כל התקופה הזו, המשרד שלי סגור ואני יושב בבית. מתוך כ-30 קולגות שלי, רק שניים המשיכו לדבר איתי - אחת כי היא נשואה לישראלי והשני סתם כי הוא אדם טוב. מדובר באנשים שהיו אצלי בארוחות ערב, שאני מכיר את הילדים שלהם והם את שלי. גם סטודנטים לא רצו לעבוד איתי".

זה בטח פגע במחקר שלך.
"מעניין שהשנים האחרונות היו דווקא שנים פוריות שלי מבחינת פרסומים, שהתבססו על מחקר שעשיתי לפני כן".

כאמור, אתמול הודיעה האוניברסיטה כי החקירה לא העלתה דבר. במקביל, דוידאי התפטר, ולא לטובת תפקיד אחר באקדמיה. "היה לי חשוב לומר לקולומביה שאני לא עוזב כדי לחפש הזדמנויות חדשות ומרגשות. אני עוזב כי אני לא רוצה להיות פה".

מתי החלטת שאתה לא יכול יותר?
"סביב פברואר של 2025, הבנתי שהאוניברסיטה לא תתקן את עצמה. שיש לה לא רק בעיה של הנהגה או מרצים רדיקלים שהם מיעוט, אלא של רוב שמוכן לקבל את זה".

דוידאי לא מחפש כעת משרה נוספת באקדמיה האמריקאית. "עם הזמן, הבנתי שאני לא יכול להיות 100% חוקר ו-100% אקטיביסט, ואני לא רוצה להיות 50% או 80% בשניהם. אני חושב שיש לי תרומה ייחודית יותר לתת כרגע בצד האקטיביסטי, אם כי אני משלב גם מחקר בפעילות שלי.

"אני כותב כעת ספר שמסביר את כל מה שקרה בקמפוסים. אני קורא לזה אנטישמיות אקדמאית אמריקאית, סוג של אנטישמיות חדשה שאני מסביר בספר את מקורותיה ותוצאותיה, בין היתר, על בסיס המחקר שלי ושל אחרים. יש לי הסכת, שבו אני מראיין אחרים בנושא, ואני מסתובב בקהילות היהודיות, מחפש את המנהיגים הבאים ועוזר להם להתארגן".

אתה שוקל לחזור לארץ?
"כל הזמן. אני ואשתי מדברים על זה המון. זה מאוד תלוי מה יקרה בארה"ב ומה יקרה בישראל. כרגע אני מרגיש שאני צריך להיות בארה"ב. אני לא מרגיש בנוח לעזוב לפני שאני יודע שיש אנשים שממשיכים את דרכי הלאה. אבל המטרה הסופית היא להיות בישראל ולהמשיך לאקטיביזם בישראל. לא פוליטיקה, אבל אקטיביזם".

מאיזה סוג?
"זיהיתי שלוש בעיות עיקריות - הקשר בין יהודי ישראל והתפוצות, הקשר בין יהודים חילונים ודתיים מכל הסוגים, והקשר בין ישראלים יהודים ללא יהודים. אם נחזק את הקשרים האלה אז יתר הבעיות יפתרו יותר בקלות. אבל המטרה היא להשאיר את הסוגיות הללו לא פוליטיות. הן לא עניין של ימין ושמאל".