הצעד החריף של האוצר: מאיים לעצור שיווק מכרזים של מקרקעי ישראל

מאבק אימים בין משרד האוצר לבין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) עלול להביא לעיכובים בהוצאת מכרזים חדשים לשיווק יחידות דיור בכל רחבי הארץ.

● מחיר כמו בשדה דב: בכמה מוכרת עיריית ת"א את הדירה של מניה ביאליק?
● חשד לתרמית של עשרות מיליונים: כך הסתבך קצין שייטת שהפך ליזם נדל"ן

בלב הסערה עומד מכרז לשיווק 300 מגרשים צמודי קרקע בישוב קציר שבצפון, שיועד במלואו על ידי רמ"י לאנשי מילואים ונכי צה"ל. המכרז, שפורסם במאי ונסגר ביולי למרות התנגדויות קשות, הפך לזירת קרב משפטית ומנהלית בין הרשות לאגף התקציבים והחשב הכללי באוצר. אלא שהאירוע ביישוב הקטן קציר הוא רק קצה הקרחון. כעת, בעקבות המחלוקת, מאיים משרד האוצר להקפיא את פעילות חברת הבקרה החיצונית של הרשות - מהלך שעלול לשתק את הוצאתם של עשרות מכרזים נוספים ברחבי הארץ. זאת, בטענה שלא ניתן לסמוך על רמ"י שתעמוד בכללים.

 ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל / צילום: תמר מצפי

כשנשאלים באוצר על העיכובים הצפויים בשוק הדיור כתוצאה מאי־חידוש התקשרות חברת הבקרה החיצונית עם רמ"י, מציעים שם פתרון מפתיע: העברת ההתקשרות של חברת הבקרה מרמ"י אל משרד הבינוי והשיכון. "מי שמעכב כאן זאת הרשות. עד שלא יוסדר נושא קציר, לא תוארך ההתקשרות", אומרים גורמים באוצר.

הפתרון שמציע האוצר עלול להיות בעייתי, לאור איטיות ההליכים במשרד השיכון, העמוס בסכסוכים פנימיים, שמתוכו לא יצא מכרז כבר חודשים ארוכים. לרשות מקרקעי ישראל כוח אדם מצומצם, והיא תלויה לחלוטין בחברת הבקרה להוצאת מכרזים. ללא אישור האוצר להמשך ההתקשרות, הרשות פשוט לא תוכל לפעול.

"עקיפת מנגנוני פיקוח"

מכתב נדיר בחריפותו של החשב הכללי, שנשלח השבוע להנהלת רמ"י והגיע לידי גלובס, חושף את עומק המשבר בין שני הגופים הממשלתיים. החשב הכללי יהלי רוטנברג מפרט בו שורת "פגמים חמורים": המכרז בקציר פורסם ללא אישור ועדת המכרזים, וב־7 ביולי נסגר בניגוד להוראות מפורשות".

במכתב מתואר כיצד "סגירת המכרז וביצוע הפעולות האופרטיביות הכרוכות בכך, התבצעו תוך עקיפת מנגנוני הפיקוח והבקרה" וכי "נעשה שימוש בלתי חוקי בהרשאות גישה שניתנו שלא כדין לעובדים שאין להם סמכות לכך". רוטנברג מורה על הקפאה מיידית של כל פעולה במכרז - "לרבות הימנעות מהכרזה על הזוכים - עד להודעה חדשה". ברמ"י, מנגד, טוענים כי צעדיהם מגובים באופן מלא על ידי הייעוץ המשפטי של הרשות.

השיווק בקציר תקוע

המציאות בקציר מורכבת. היישוב, שממוקם בוואדי עארה בסמוך ליישובים ערבים, אינו נכלל ברשימת יישובי העדיפות הלאומית כיוון שאינו מוגדר כישוב בקו־התפר. לפי הנהלים הקיימים, רק ביישובי קו התפר ניתן להקצות קרקעות ייעודיות לאוכלוסיות כמו מילואימניקים, וגם זאת לא בהיקפים של 100% מהמגרשים. אלא ששיווק המגרשים בקציר וביישובים אחרים תקוע כמעט שני עשורים מאז בג"ץ ביטל את האפשרות לסנן אזרחים ממוצא ערבי באמצעות ועדות קבלה. לאורך השנים נוסו דרכים שונות להביא אוכלוסייה יהודית לקציר - העברה לקק"ל, העברה למנהלת מגורים של הצבא, ניסיונות ליצור ועדות קבלה - כולם נכשלו.

הקושי המרכזי הוא שאי אפשר לקבוע כלל רשמי שיאפשר העדפה למילואימניקים דווקא באזורים עם אוכלוסייה ערבית. שר השיכון הזמני, חיים כץ, הודיע על כינוס מועצת רמ"י במטרה לשנות את ההחלטה ולאפשר מתן עדיפות בקציר (שמוגדרת רשמית כיישוב במרכז הארץ), אבל עדיין קיימים קשיים משפטיים ומהותיים בנושא.

הפרדוקס מתחדד לאור העובדה ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' הבטיח, ולא פעם אחת, כי מגרשים לבנייה עצמית יוקצו עם הנחה למשרתי המילואים. כך למעשה, רמ"י פועלת בהתאם למדיניות הממשלה. האוצר עצמו טוען שהוא תומך בהקצאה של פתרונות דיור למילואימניקים בכל הארץ, אך כשמגיעים למעשה - הביורוקרטיה חוסמת.

שורה של סנקציות

הסכסוך על קציר הוא כאמור רק קצה הקרחון. מכתב החשב הכללי כולל שורה של סנקציות נגזרות שעלולות לשתק את פעילות רשות מקרקעי ישראל. מעבר לשאלת חברת הבקרה, שרמ"י תלויה בה כדי להמשיך את פעילותה השוטפת, ברמ"י חוששים בעיקר לעתיד השיווקים המיועדים לאנשי מילואים ונכי צה"ל.

על פי נתוני רמ"י, כ־4,000 מגרשים לבנייה צמודת קרקע אמורים להיות משווקות למילואימניקים ונכי צה"ל בעתיד הקרוב: רובם באזור הדרום, עוד כמה מאות בצפון ובאזור ירושלים, בנוסף לכ-250 יחידות במושבים במרכז הארץ. התקדים שיהיה בקציר עשוי לקבוע את עתיד מכרזים אלה.

המכרזים מבקשים לשקף הנחה של 10% משווי המגרש עד תקרה של 150 אלף שקל לחייל קרבי. כשמדובר במכרז תחרותי במרכז הארץ ובאזורי ביקוש, ההנחה הזו עשויה להיבלע במהירות בתחרות על המגרשים הנדירים לבניית בתים פרטיים.