"מי ינצח: הבינה האנושית או המלאכותית?" זוהי לא רק שאלת כבדת-משקל שרבים מתחבטים בה, כשהם רואים את הזינוק המטאורי של יכולות הבינה המלאכותית כיום. זה היה גם נושא שיחתו של אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ, עם סטיוארט אליוט, המשמש כראש מחלקת "הבינה המלאכותית ועתיד המיומנויות" בארגון ה-OECD. ארגון לשיתופי-פעולה כלכליים בין 38 מדינות, שבו חברה גם ישראל. השיח בנושא התקיים בכנס מיומנויות המחר של גלובס, אפקה וקרן טראמפ.
● כנס מיומנויות המחר | מנכ"ל התעשייה האווירית: "בכל פעם שהטילו עלינו אמברגו בעבר, יצאנו מחוזקים"
● כנס מיומנויות המחר | פרופ' ליאו ליידרמן: "ישראל לא מובילה ב-AI - וזה מה שחייבים לעשות"
האם במבחנים הבינלאומיים לבחינת יכולות לימוד (כמו פיז"ה ואחרים) מערכות ה-AI כבר עוקפות את התלמידים?
סטיוארט אליוט: "בהשוואה בין התוכניות למבחנים הסטנדרטיים שאנחנו בוחנים בהם כיצד אנשים מסוגלים לפעול, מצאנו שצ'אט GPT, כבר הציג ציונים טובים יותר מתלמיד ממוצע בן 15, עוד כשפורסם לראשונה לפני מספר שנים. שנה לאחר מכן הצליח צ'אט GPT כבר לעקוף את התלמיד בן ה-15 הממוצע גם במתמטיקה".
אולם אליוט מוסיף וקצת מרגיע באומרו כי "במבחנים שאנחנו עושים ברחבי העולם, ראינו בחלק מהמקרים שתוכנות לא מתפקדות טוב כמו אנשים. יש כיום מבחן Google Proof שבודק שאלות מתקדמות שדוקטורנטים מסוגלים לפתור בתחומי הפעילות שלהם. אנחנו מגלים שכבר בתחומים האלה תוכנות הבינה המלאכותית האלה מצליחות לעקוף את המומחים. ועדיין, יש מקומות שבהם המערכות הללו לא עוקפות אנשים, הן לפעמים הוזות (ממציאות תשובות). אחד הדברים שצריכים להבין הוא איך להשתמש בתוכניות האלה ומתי, וזה לא ברור מאליו".
אז מה קורה בתחרות בין אנשים לבינה מלאכותית. כיצד זה מתפתח?
"ב-OECD אנחנו בודקים כל מיני דברים שאנשים עושים. אנשים אומרים לי שאנחנו ממוקדים רק בתחרות של הבינה המלאכותית בבני האדם ובכך שהמכונות יחליפו אותנו. אבל אנחנו רוצים להסתכל על הכול. גם על תחומים שבהם ה-AI לא מסוגל לפעול. ה-AI נתפס כמחמאה עד לרגע שהופך לתחליף (לאדם)". הוא מוסיף כי "המפתח הוא מה נוכל לעשות עם מערכות ה-AI".
אם היית צריך לעצב תוכנית לימוד לדור העתיד, להחליט מה הילדים ילמדו בבתי הספר. מה יהיה הכי חשוב ללמד בבתי הספר היום?
"לפני כמה עשורים הכנתי תוכנית על מבחנים (לבדיקת כישורים). זו הייתה תקופה שבה מבחנים סטנדרטיים נדרשו בכל ארה"ב. כששאלתי אז את המומחים מה השאלה האחת החשובה ביותר לשאול תלמיד (לקראת עתידו). הם אמרו לשאול אותו: 'האם אתה נהנה מתחום הלימודים הזה?', זאת משום שאנחנו מתמקדים במבחנים (בבתי הספר) ובמה שתלמידים לומדים, אבל לא בשאלה אם הם נהנים ממה שהם לומדים. אם הם לא מוצאים עניין, הם לא ימשיכו לפעול בתחומים האלה כמבוגרים. על זה הייתי מתמקד".
"אין תגובה אחת לדרך שבה נשלב את ה-AI בכיתה"
אני רץ למרחקים ארוכים. כשאני מסתכל על אחרים שרצים איתי, זה לא נראה לי שהם נהנים. אבל הם רצים מתוך תחרות עם אחרים. אליוט מחייך. "במקרה של ריצה למרחקים ארוכים, אולי אתה לא נהנה באותו הרגע, אבל כן תהנה בעתיד מההישג".
אתה מעורב עם קהילת החינוך הגלובלית. יש מדינות שמובילות בנושא ה-AI ובמחשבה עמוקה על פיתוח מיומנויות העתיד. מה אתה לומד מהמדינות האלה? מה אותן מדינות מספרות לך?
"הדבר הכי חשוב שלמדתי באבחון מדינות שונות בנושאים האלה, הוא שצריך להיות מתוכם בדרך שבה אתה מגיב. לא להרחיק את הטכנולוגיה מהכיתה, אבל לא צריך בהכרח להשתמש בה להכל. לשאול: למה תלמידים לומדים משהו ספציפי? מה הם מנסים להשיג במשימה מסוימת. בחלק מהמקרים תרצה (שהתלמידים) ילמדו דברים ש-AI מסוגל לעשות, אבל לא שתעשה אותם עבורם. במקרים אחרים, צריך להיות מעורבים בקו מחשבה מתוחכם יותר. אין לנו תגובה אחת לדרך שבה נשלב את ה-AI בכיתה".
מאיזו מדינה התרשמת במיוחד?
"התרשמתי מתוכנית הלימודים בדנמרק. הם בדקו איזה תפקיד AI צריך לבצע וכיצד לשלבו (במערכת החינוך). ראיתי תגובה מתוחכמת ומתקדמת לטכנולוגיה, וחשבתי שזו תגובה מרשימה למה שצריך לעשות לקראת העתיד".
יש לנו מערכת חדשנות מתקדמת בישראל. איך תמליץ למערכת החינוך ללמוד מהניסיון הגלובלי ולשלב עם היכולות הטכנולוגיות שלנו. האם היית עושה משהו שונה?
"לא יודע אם הייתי עושה משהו שונה. אני חושב שזה חשוב עבור כולנו לשחק עם הטכנולוגיה הזאת. להבין בכל קונטקסט אם היא מועילה או לא. דבר אחד שמטריד אותי במיוחד ביחס לצמרת בשוק התעסוקה, הוא שאנשים בחברות יתחילו להבין שהטכנולוגיה הזאת מסוגלת לעשות מה שעובדים מתחילים עושים. ואז אנשים שיוצאים מהאוניברסיטאות לא יהיו מסוגלים להשתלב במשרות כאלה. משום ששלב הבסיס (בפרמידת התעסוקה) ייחתך. ואז איך תוכל להתחיל קריירה אם אתה לא עושה דברים ש-AI כבר יכול לעשות? אין תחליף לכך שהסטודנטים יהיו מוכנים לקריירות שלהם".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף אפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב וקרן טראמפ
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
