"בזכות ניסיון שרכשנו בעתות חירום": המומחה שמסביר מה עומד מאחורי הצלחת מערכת החינוך ביפן

בזמן שישראל מפגרת אחרי מרבית מדינות ה-OECD בכל הקשור למבחנים בינלאומיים מי שנמצאת בצמרת באופן כמעט קבוע היא יפן. בנאום מיוחד שנערך במסגרת כנס מיומנויות המחר של גלובס, אפקה וקרן טראמפ, סיפר נוריהיסה ואדה, העומד בראש הוועדה לקידום טכנולוגיות בחינוך ביפן, על ההחלטות שהתקבלו במדינה בתחום והאופן שבו הם רתמו את מצבי החירום כדי לבצע שינויים מבניים במערכת החינוך המקומית.

● כנס מיומנויות המחר | מנכ"ל התעשייה האווירית: "בכל פעם שהטילו עלינו אמברגו בעבר, יצאנו מחוזקים"
● כנס מיומנויות המחר | פרופ' ליאו ליידרמן: "ישראל לא מובילה ב-AI - וזה מה שחייבים לעשות"

לדברי ואדה חלק מהאתגרים עמם מתמודדות מערכות החינוך ברחבי העולם דומים - "גם ביפן, כמו כל מדינה אחרת בעולם, ישנם נהלים ומדיניות אשר מסדירים את מערכת החינוך, כשתוכנית הלימודים הלאומית משתנה פעם בעשור. זה זמן ארוך מאוד, היות והיום העולם שבו אנו חיים מאותגר ע"י אירועים שונים שמתרחשים כמעט מדי יום. מה שמייצר אתגר עבור מערכת החינוך שמתמודדת עם הצורך שלנו זה למעשה בתוך המסגרת החוקתית הזו כיצד אנו נוכל בצורה יעילה".

להתאים את עצמה לשינויים התכופים

עם זאת, בעקבות שורה של שינויים שעברה במהלך העשורים האחרונים למדה המערכת היפנית להתאים את עצמה לשינויים התכופים. זאת באמצעות קיום "הערכות לאומיות" שנעשות על ידי מכון מחקר ייעודי מדי שנה, במטרה לאפיין את מה שדרוש למערכת. זאת, לדבריו הודות לשינויים שעברה מערכת החינוך במדינה לאחר שחוות שורה של 'מצבי חירום לאומיים'

שורת המשברים החלה בשנת 2003, אז חוותה המדינה ירידה משמעותית בציונים של התלמידים בכל הקשור לקריאה במבחנים הבינלאומיים. לדבריו, ועדה מיוחדת שהוקמה "הגיעה למסקנה שהתלמידים שלנו מותשים. לכן החלטנו שאנחנו צריכים לנסות לצמצם את מספר השיעורים והשעות והחלטנו להכניס תוכנית שנקראת 'תוכנית רגועה' הכוללת שעות מנוחה".

לדברי ואדה ההחלטה ספגה לא מעט ביקרות: "בעודנו בוחנים את הנושא, ראינו שישנה ביקורת רבה ביפן אשר טענה שזמן הפנאי שהוענק לתלמידים והגישה הרגועה, הם למעשה הסיבה לכך שילדים התדרדרו מאוד בתוצאות במבחני פיזה".

המשבר השני התרחש בשנת 2011 אז חוותה המדינה צונאמי ורעידת אדמה, שהשפיעו על בתי ספר רבים והביא לסגירתם. המשבר הביא לשינוי דרמטי במערכת החינוך בשתי נקודות עיקריות. "כתוצאה מכך (מהמשבר - א.ג) בנינו תוכנית למידה חדשה שמתמקדת במסוגלות התלמיד, ומציבה את בית ספר כחממה לקהילה. שאלנו את עצמנו כיצד אנו מייצרים בעצם יכולת למידה של מתמטיקה ופיזיקה באופן שהוא רלוונטי לחוויה היומיומית של התלמידים", סיפר ואדה.

לבסוף, בשנת 2021 נקלעה יפן, כמו כל העולם למשבר נוסף שטלטל את מערכת החינך - התפשטות הקורונה. אלא שבניגוד למערכות חינוך אחרות, המגפה השפיעה על התלמידים היפנים בצורה פחותה, מה שבא לידי ביטוי גם במבחנים הבינלאומיים. הסיבות לכך, על פי ואדה נוגעות לכך שהם הצליחו לייצר יציבות, כשמרבית בתי הספר לא נסגרו למשך יותר מ-3 חודשים. הסיבה השנייה נוגעת לכךך שב-2011, אחרי רעידת האדמה, זירזו במדינה את הפרויקט הלאומי, להתקנת תשתית מתקדמת של אינטרנט מהיר ומחשב לכל ילד בבתי הספר ביפן.

"מערכת החינוך היפנית הצליחה לשרוד שינויים מהותיים בעבר בזכות ניסיון שרכשנו בעתות חירום ברמה הלאומית. הלקח השני היה שהמערכת הצליחה להשתנות בצורה זהירה בזכות מערכות לטווח ארוך", סיכם ואדה. במבט קדימה, הוא הדגיש כי המערכות ניצבות בפני אתגרים שמציבה הבינה המלאכותית, כשלדבריו "יפן צריכה להתמודד עם האתגר הזה, ואני כאן ללמוד גם מישראל".

גילוי מלא: הכנס בשיתוף אפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב וקרן טראמפ.