"יום אפל": מנהיגים באירופה זועמים על הסכם הסחר שנסגר עם ארה"ב

גזר הדין של כלי התקשורת והמומחים הכלכליים היה מיידי: שעות בלבד אחרי שנשיא ארה"ב ונשיאת הנציבות האירופית הכריזו ביום א' בסקוטלנד על תנאי הסכם סחר חדש, הקונצנזוס היה שאירופה נכנעה לדרישות של טראמפ.

● מבלקרוק ועד כלל: הגופים שירוויחו מהאקזיט בסייברארק
● בריטניה מצטרפת לצרפת: מאיימת להכיר במדינה פלסטינית בספטמבר

"האיחוד האירופי הביא את עצמו לעמדת חולשה", "ניצחון לגישה הכוחנית של טראמפ" ו"אין יותר סיבה להשקיע באירופה", היו חלק מהכותרות בשעות שלאחר ההכרזה המשותפת. רוב ניתוחי הבזק הסכימו כי מבחינת סחר, מדובר בעסקה גרועה בעבור אירופה. חלק הסבירו כי האיחוד היה חייב להתפשר כדי לספק ודאות לשווקים, חלק ציינו את התלות הביטחונית של אירופה בארה"ב. אף אחד מהם לא ראה בעסקה הישג אירופי.

אבל בימים האחרונים הצטרפו לביקורת החריפה גם ראשי מדינות, ארגוני עסקים ותעשייה, כשהם חושפים את הקרע הקיים באיחוד האירופי סביב הסוגייה, בעוד שני הצדדים מנסים להסכים ברגע האחרון על שורת סעיפים לקראת החתימה המתוכננת ביום שישי.

 צילום: Reuters, Tiksa Negeri, Johannes Neudecker, dts Nachrichtenagentur

"כיתת אמן במשא־ומתן"

כל תחום הסחר של 27 המדינות החברות באיחוד האירופי מנוהל מבריסל. מדינות אלו "ויתרו מרצון" על הריבונות שלהן בנושאי סחר לטובת הגוש המשותף, ומי שנשאה ונתנה בשמן מול ארה"ב הייתה הנציבות האירופית. בתחילה היה זה הנציב לענייני סחר, מארוש שפצ'ביץ' מסלובקיה; ואז, בישורת האחרונה שכללה גם נסיעה לפגוש את טראמפ במגרש הגולף שלו בסקוטלנד, הייתה זו נשיאת הנציבות האירופי אורסולה פון דר ליין עצמה.

מהצד האמריקאי היה מדובר בצוות שכלל בין היתר את שר המסחר הווארד לוטניק, ואת טראמפ עצמו בשלבים האחרונים. "זו היתה כיתת אמן במשא־ומתן" החניף לוטניק לטראמפ בדברים לתקשורת השבוע.

ההסכם שהוכרז על ידי שני המנהיגים שירטט קווים כלליים בלבד: 15% על רוב הסחורות האירופיות, כולל כלי רכב ותרופות; השקעה של 750 מיליארד דולר ברכש אנרגיה מארה"ב על גבי שלוש שנים, עוד 600 מיליארד בהשקעה חדשה בארה"ב, רכש נשק ומערכות ביטחון "בכמויות גדולות".

האיחוד האירופי גם ויתר על מיסוי ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות, הביע נכונות למכס גבוה יותר על תרופות במורד הדרך והסכים למכס של 50% על פלדה ואלומיניום. האיחוד לא יטיל מכסים חדשים בתגובה. המלחמה נמנעה, הפיוס הושג, אבל באיזה מחיר?

"זהו יום אפל"

כבר מהיום שאחרי ההודעה, הובילה צרפת את הביקורת על ההסכם שהושג. ראש הממשלה פרנסואה ביירו אמר כי ההסכם מהווה "כניעה".

"זהו יום אפל כאשר ברית של אזרחים חופשיים, מאוגדים יחד על ידי ערכים משותפים ונחושים להגן על האינטרסים שלהם, משלימים עם כניעה", כתב ראש הממשלה הצרפתי. ראש ממשלת הונגריה היה בוטה יותר. "טראמפ אכל את פון דר ליין לארוחת בוקר", אמר.

הניתוחים הכלכליים שפורסמו לאחר מכן הצביעו גם הם על הפגיעה באיחוד האירופי כתוצאה מההסכם. הכלכלה הגרמנית, למשל, האחראית לשליש מהיצוא, צפויה להפסיד בין 0.2% ל־0.3% מהתמ"ג שלה, בשנה הנוכחית ובשנה הבאה, כלומר בערך כעשרה מיליארד אירו בשנה, בהערכה שמרנית בלבד.

קנצלר גרמניה פרידריך מרץ הודה השבוע כי ההסכם ייצור "נזק משמעותי לכלכלה הגרמנית", אך הביע תמיכה בהסכם בשם מניעת מלחמת סחר. נתונים שפורסמו השבוע הראו התכווצות של הכלכלה הגרמנית ב־0.1% ברבעון האחרון.

הגישה שהובילה הנציבות מול הביקורת השבוע הייתה כי ההסכם היה "הטוב ביותר האפשרי". היא הזכירה כי טראמפ הודיע על איום להעלות את המכסים ל־30%, ואפילו יותר מכך על כלי רכב, וכי האיחוד האירופי גם "זכה" באפס מכסים בתחומים כמו מטוסים, כימיקלים ומוליכים למחצה (מהלך המשרת את חברת ASML ההולנדית).

כל 27 המדינות החברות באיחוד האירופי יצטרכו לתמוך בו כדי להפוך את ההסכמים למחייבים, וגם לאשר אותו בפרלמנטים הלאומיים. ספרד אמרה כי תתמוך בהסכם "בחוסר התלהבות". גם שבדיה אמרה כי מדובר "בפתרון הפחות־גרוע". עד כה, אף מדינה לא הודיעה כי תטיל וטו על ההסכם.

המגעים עדיין מתנהלים

בגרמניה ובאיטליה, שתי מדינות שההנהגה הפוליטית שלהן הביעה תמיכה בשבוע האחרון בהסכם, ארגוני התעשייה והמסחר ביקרו בחריפות את העסקה. ארגון העסקים האיטלקי אף דורש מהממשלה פיצוי בדומה למענקי הקורונה, ונציגתו אמרה כי העסקה עשויה להפחית את המכירות של המדינה ב־22 מיליארד דולר בשנה.

איטליה ניצבת במקום השלישי ברשימת היצואניות של האיחוד האירופי לארה"ב (75 מיליארד דולר), אחרי גרמניה (185 מיליארד דולר) ואירלנד (80 מיליארד דולר). היא אמרה כי בנוסף למכס של 15%, האירו התחזק מול הדולר ב־13% בחצי השנה האחרונה, מה שפוגע בתחרותיות האירופית "בצורה שאי אפשר כמעט להתמודד אתה".

העיתון האיטלקי "קוריירה" פירסם השבוע את רשימת "המנצחות והמפסידות" מבין מדינות האיחוד, כאשר גרמניה היא היחידה שהרוויחה למעשה מעסקת הורדת המכסים על כלי רכב מ־27.5% ל־15%. עצם הצגת החלוקה למדינות והעימות הפנימי מחלישים את הגוף האירופי.

בינתיים, שני הצדדים ממשיכים את המשא־ומתן הפרטני. האיחוד האירופי הבהיר כי לחיצת היד של שני המנהיגים "אינה מחייבת משפטית" וכי יש לדון בפרטים הסופיים. האמריקאים דורשים מאירופה להתחייב לתוכנית רכש האנרגיה וההשקעות "עד תום הכהונה של טראמפ", בעוד האירופים מעוניינים לפרוש זאת עד 2029.

בכל מקרה, ההתחייבות האירופית להגדיל את רכש האנרגיה מ־100 מיליארד דולר בשנה ל־250 מיליארד דולר בשנה נראית "בלתי ריאלית לחלוטין", כתבו פרשנים השבוע. ישנם עוד חילוקי דעות והבדלים בין המסמכים שפירסמו האמריקאים והאירופאים.

שר האוצר הצרפתי אמר כי ההצהרות הפומביות הן "רק הבסיס" למשא־ומתן שמתנהל השבוע. במיוחד חברות אנרגיה צרפתית כמו "טוטאל", מבקרות את ההתחייבות שניתנה בשמן לרכש מסיבי של נפט וגז מונזל מארה"ב.

פאריס גם מנסה ברגע האחרון להכניס שמפניה ויין אחר לתוך רשימת המוצרים שיהיו פטורים לגמרי ממכסים באופן הדדי, כמו חלקי מטוסים. המדינה מייצאת מדי שנה משקאות אלכוהוליים בשווי 14 מיליארד דולר, שליש מהם לשוק האמריקאי.

גם לפי הצד האמריקאי, המגעים בין הצדדים עדיין מתנהלים, כאשר הדדליין הנוכחי הוא ככל הנראה יום שישי, ה־1 באוגוסט, אז אמור הנשיא האמריקאי לחתום על צו נשיאותי המקבע את המכסים החדשים. "רק עסקה חתומה היא עסקת סחר", הזהיר בנק ING בסקירה השבוע.