אחרי החגים יחלו דיוני סל הבריאות הציבורי - ההליך השנתי שבו מתחרות כ־500 תרופות וטכנולוגיות רפואיות על מימון המדינה. מדובר בהליך מורכב וטעון, שכרוך בדילמות אתיות ומתנהל תחת לחצים כלכליים אדירים, ולעיתים גם מתחים פוליטיים. אך השנה מצפה לוועדה, שחבריה טרם נבחרו, אתגר משולש: שנה רוויה בתרופות יקרות המיועדות לקהלים גדולים, מגבלות רגולטוריות חדשות שמקורן בכלל בממשל טראמפ, ואי־וודאות תקציבית בשל חילופי תפקידים בממשלה.
● השבוע בביומד| מחקר חדש מגלה: ניתן יהיה לחזות השמנה כבר לפני גיל 5
● מיליונים חולים במחלה הזו מדי שנה, מחקר חדש עשוי לפתור את התעלומה
1שווקים גדולים הרבה יותר מחיסוני ילודים
לאחר שנים רבות בהן פותחו יותר תרופות למחלות נדירות, עקב מבנה התמריצים בשוק האמריקאי, בשנים האחרונות שוב פונות חברות התרופות לשווקים הרחבים. כך למשל, השנה מתחרות על תקציב הסל תרופות לסכיזופרניה, ששכיחותה באוכלוסייה הכללית היא 1%; אלצהיימר, ששכיחותה באוכלוסיית בני ה־75 ומעלה מוערכת בכ־11%, ותרופות להשמנה, אשר מתאימות לכ־16% מהאוכלוסייה.
לדברי גורם מעולם התרופות, המכיר את הנושא גם מנקודות המבט של משרד הבריאות ושל קופות החולים, תחום האלצהיימר מאתגר במיוחד. "לאורך השנים לא היה מה להציע לחולי אלצהיימר, ולכן גם התשתיות לטיפול - רופאים מומחים, בדיקות, קליניקות - היו מצומצמות. כעת יש תרופה שדורשת אבחון, בדיקות מיוחדות לפני ותוך כדי מתן התרופה, והמתן עצמו הוא בעירוי. כיום קיבולת הטיפול של מערכת הבריאות היא אולי 1,000־2,000 איש בשנה, וזה תרחיש מאוד אופטימי. זאת מתוך קהל יעד פוטנציאלי של עשרות עד מאות אלפים".
לדבריו, הדילמה של ועדת הסל תהיה "האם להכניס לסל טיפול שאי אפשר באמת לספק? זה עלול ליצור למדינה ולקופות החולים בעיה משפטית". מצד שני, "אם לא מכניסים את התרופה לסל באופן גורף, פוגעים בכולם".
למעשה, כבר היום מתארכים התורים של המטופלים שמוכנים לשלם מכיסם על התרופה, אך אין אפשרות לוגיסטית לתת להם אותה. הפתרון האפשרי, לפי אותו גורם, הוא הגדלה מדורגת של מספר החולים שהתרופה תאושר עבורם במסגרת הסל - משנה לשנה. ואולם, לדבריו "הסל מאופיין בהסתכלות שנתית, ולא נהוג להציע תוכניות רב־שנתיות".
גם לו היו נפתרות כל הבעיות הלוגיסטיות, עדיין נותרת בעיה אחרת - העלות. מענה לאלפי החולים יכול לשאוב את רוב התקציב לתרופות חדשות בסל, כאשר המחיר עומד על אלפי דולרים למטופל בחודש.
"הכסף הזה לא באמת מתווסף לתקציב המדינה", אומר הגורם. "הוא כבר קיים בו, בעלויות סיעוד או באובדן ימי עבודה למטפלים מטעם המשפחה. לו רק היה 'צאר' אחד שיושב על כל הברזים, והיה יכול להדגים כיצד כסף שיוצא מהבריאות נחסך לרווחה. זה היה מאוד מועיל לנו בתחומים רבים. אבל היום משרד האוצר לא יודע לקשר בין עלויות בריאות לחיסכון לרווחה".
אותו השיקול רלוונטי גם לגבי התרופות להשמנה. "כאן מתן התרופה הוא פשוט, אבל הבעיה הכלכלית היא עצומה", אומר הגורם. "עד היום היינו רגילים שהתרופות עם הקהל הכי גדול הן חיסונים שנותנים לכל ילודים. שוק הטיפול בהשמנה הוא גדול פי 10", ובניגוד לחיסונים, התרופות הללו צריכות להינתן באופן כרוני.
לדבריו, "סל התרופות לא יכול להתמודד עם שוק כזה. מקסימום הם יכולים לתת את התרופה ל־5־10 אלף המטופלים שהכי צריכים אותה, וזו טיפה בים. בדיחה עצובה. ולא כל כך ברור למי לתת אותה. למי שנמצא במצב הכי גרוע? או למי שהתרופה יכולה להעביר אותו ממצב של תחלואה למצב של בריאות? זו גם שאלה אתית".
חלק מן התרופות הללו מכוסות היום על ידי השב"נים של קופות החולים, אך בהשתתפות עצמית לא זניחה. "והשמנה היא בעיה עם מתאם סוציו־אקונומי משמעותי. לדעתי המערכת צריכה להידרש לסוגיה הזו באופן שונה לגמרי, כמו במקרה של חיסוני הקורונה, שתוקצבו מחוץ לסל כי היה ברור שיש בהם צורך ברמה לאומית. לכן צריכה להיות תוכנית מיוחדת ומתוקצבת בנפרד למניעת השמנה, הכוללת תרופות אבל גם חינוך, תשתיות פיזיות, סימון מזון ואיסור פרסום. תוכניות כאלה הצליחו מאוד באמירויות".
2טראמפ משנה את כללי המשחק
חברות תרופות המעוניינות להכניס מוצר חדש לסל הבריאות בישראל, נוהגות להציע מחירים מיוחדים למשרד הבריאות- לפחות לשנה הראשונה. "ועדות משנה בתחומי הטיפול השונים עושות מו"מ עם החברות, ולפעמים מקבלות הנחות מאוד משמעותיות", אומר פרופ' נדב דוידוביץ', ראש תוכנית מדיניות הבריאות במכון טאוב.
"חברות אוהבות להשיק תרופות בישראל, כי זו מדינה מאמצת חידושים, ומוכנות לפעמים להתפשר על המחיר בשוק הקטן הזה בעבור המידע שהן מקבלות על יעילות התרופה".
אלא שהממשל האמריקאי בראשות דונלד טראמפ, עלול לחשק אותן בכך. נכון להיום ארה"ב משלמת מחירים גבוהים מכל מדינה אחרת עבור תרופות, אך טראמפ נחוש לשנות זאת. הוא קבע מנגנון שלפיו מחירי תרופות בארה"ב ייגזרו ממחיריהן במדינות אחרות בעלות תל"ג לנפש שגבוה מרף מסוים - וישראל כלולה ברשימה הזו.
טראמפ הצהיר כי לא יפחית את מחירי התרופות ב־40% או 50%, אלא אפילו ב־1000% (מה שלא אפשרי). "החברות עובדות מול שחקן לא צפוי", אומר גורם בשוק ביחס לטראמפ. "ולכן קשה לדעת מה הן יעשו מתוך עמדה מתגוננת".
התוצאה: ייתכן שחלק מהחברות יעדיפו שלא להציע את התרופה בישראל כלל, כדי לא ליצור "עוגן" מחיר שיסכן אותן מול טראמפ. אחרות עשויות לדרוש מחיר גבוה יותר - ובכך לצמצם את האפשרות להכניס את התרופה לסל.
3תוספת של 100 מיליון שקל בסכנה
התקציב המתווסף לסל הבריאות בכל שנה כדי לקלוט תרופות חדשות, עומד על כ־550 מיליון שקל. האינפלציה לבדה שוחקת את הסל בגובה שווה ערך להפחתת עשרות מיליוני שקלים מן התקציב. במקביל, חלה עלייה בצורך: האוכלוסייה גדלה, מחירי התרופות עולים בקצב גבוה, ולשמחת כולנו נכנסות לשוק תרופות חדשות - שמסבכות מאוד את עבודת ועדת הסל.
"בעבודה שערכנו במכון טאוב, ראינו כי העלויות של התרופות מאמירות בכ־1.5% בכל שנה, בעוד תקציב הסל גדל באופן לינארי, באופן שיוצר פער שכבר עומד על כ־18־15 מיליארד שקל", אומר דוידוביץ'.
בשלוש השנים האחרונות, השיג השר אריה דרעי (ש"ס), שמפלגתו החזיקה במשרד הבריאות, תוספת תקציבית של 100 מיליון שקל בשנה לסל, כך שהסכום הכולל עמד על 650 מיליון שקל. אך כעת, ההסכם הזה פג, ש"ס עזבה את הממשלה, ובראש המשרד עומד חיים כץ - שמכהן גם כשר התיירות, וממלא מקום בשורה ארוכה של תיקים נוספים. האם ניתן יהיה להשיג את אותה תוספת השנה? בשלב זה, אין לכך ודאות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
