הישיבה הקריטית על הנפקת תע"א והמאבק על עשרות המיליארדים

ביום ראשון הקרוב יתכנסו הדרגים המקצועיים במשרדי האוצר והביטחון, לצד רשות החברות הממשלתיות, לישיבה קריטית בנוגע להנפקת התעשייה האווירית. מדובר בחברה הביטחונית הגדולה ביותר בישראל, ולמרות תמיכה עקרונית של השרים הרלוונטיים במהלך - המחלוקות התקציביות מאיימות לעכב אותו עוד לאחר ארבע שנים של סחבת.

● עם טווח של 5,500 ק"מ: איך צפוי להיראות הטיל העתידי של איראן?
● המומחים שבטוחים: זו הבעיה הכי גדולה של תעשיית הנשק הישראלית

באוצר סבורים כי רוב ההכנסות ממכירת המניות צריכות להירשם כהכנסות הפרטה שיוזרמו לכיסוי החוב הלאומי, וכי ניתן להפנות חלק קטן לטובת השקעות בחברה. מנגד, במשרד הביטחון דורשים להשקיע את הכסף בחיזוק כושר הייצור והפיתוח של החברה, בהרחבת הפעילות שלה בדרום הארץ וברכישות של חברות בנות. אם תושג הסכמה בדיון בשבוע הבא, אזי הנושא יעבור להכרעת הדרג המדיני. ואולם, באוצר צופים עוד סבבי דיונים.

תמיכה רחבה

למרות הפערים, ישנה הצטלבות אינטרסים נדירה בין משרדי האוצר והביטחון. שניהם מעוניינים שההנפקה תצא לפועל במהרה. גורמי הביטחון היו מעדיפים הנפקה מצומצמת מאוד, אבל מנכ"ל המשרד אמיר ברעם דחק במלמ"ב (הממונה על הביטחון במשרד הביטחון), עד שהוסכם על שיעור הנפקה של 30% מהמניות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר הממונה על החברות הממשלתיות דודי אמסלם תומכים במהלך, אך העיניים נשואות דווקא לשר הביטחון ישראל כ"ץ, שלא הביע עמדה חד־משמעית, וכן לראש הממשלה בנימין נתניהו.

סביר להניח כי כ"ץ מעוניין לגרוף מהמהלך הון פוליטי בתוך הליכוד מצד יו"ר ועד העובדים בתע"א, יאיר כץ, שמחזיק בידיו כוח של אלפי מתפקדים במפלגה. לצד זאת, נמצא גם שיקול פוליטי הפוך: לא להוביל מהלך שבסופו מישהו אחר יזכה בקרדיט ו"ידפוק עם הפטיש" בפתיחת המסחר החגיגית בבורסה לניירות ערך.

ביצועי שיא

התעשייה האווירית הציגה תוצאות שיא ברבעון הראשון של השנה: צבר הזמנות של 26.1 מיליארד דולר - שיא היסטורי, ורווח נקי של 164 מיליון דולר, עלייה של 21% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. כמו כן, המכירות צמחו בכ־12% לכ־1.6 מיליארד דולר.

עם זאת, האיחור בהנפקה כבר גובה מחיר: שחיקת הדולר הובילה לירידה מוערכת של 10% בשווי החברה בתוך כחודשיים. כיום היא מוערכת ב־60־80 מיליארד שקל - פי שישה מההערכות שניתנו כשנבחרו החתמים להנפקה ב־2021. ההתקשרות עם ארבעת החתמים הסתיימה ב־2024, אך הוחלט להאריך אותה בתקווה לפריצת דרך.

בצל כל זאת, סוגיית התגמולים לעובדים היא המשמעותית ביותר מבחינת הוועד, שברמה העקרונית תומך בהנפקה. כיום החברה מונה כ־15 אלף עובדים, ומאחר שהנהלים קובעים כי 3% בהנפקה יוקצו להם המענק עשוי לעמוד על כ־60 אלף שקל ברוטו לעובד.

במקביל, נבחן מודל תגמול נוסף בהובלת מנהל רשות החברות הממשלתיות רועי כחלון שכולל הענקת אופציות לעובדים, בכפוף לשווי החברה בעוד חמש שנים. הוועד תומך עקרונית במהלך - אבל ממתין להסכמות סופיות בנושא המענקים.

לצד העיכובים סביב ההנפקה, בתעשייה האווירית מתמודדים עם אתגר אחר: מאז סיום כהונתו של עמיר פרץ בנובמבר, החברה פועלת ללא יו"ר דירקטוריון קבוע. השרים כ"ץ ואמסלם מתכתשים סביב הנושא, כשהשר הממונה על החברות הממשלתיות רצה למנות ליו"ר את השגריר לשעבר גלעד ארדן, שכבר מונה לדירקטור.

אולם, עם כניסתו לתפקיד שר הביטחון כ"ץ בלם את המינוי. לאחר מכן, כ"ץ ניסה למנות את הדירקטור הוותיק, פרופ' גבי סרוסי. הסחבת הביאה את ארדן להקפיא את מועמדותו, והדירקטוריון בחר בסרוסי, אך ועדת דותן לא אישרה את המינוי.

בחודשים האחרונים סרוסי ושתי דירקטוריות שבחרו בו סיימו את תפקידן, והדירקטוריון נותר עם חמישה חברים בלבד: גלעד ארדן, אייל דה פאו ועמית אדרי שמינה יואב גלנט לפני סיום תפקידו, וכן עדי רביב ואליהו אדרי משורות ועד העובדים. בתוך כך, בשבוע שעבר סיים את תפקידו גם מזכיר החברה הוותיק עו"ד שלום חמי, לאחר יותר מעשור בתפקיד.

מטעם משרד הביטחון נמסר: "הנושא מצוי בעבודת מטה וטרם סוכם. מעבר לכך איננו מתייחסים לדיונים סגורים".

ממשרד האוצר ומרשות החברות הממשלתיות נמסר: "משרד האוצר ורשות החברות הממשלתיות מקיימות סדרת דיונים שמטרתם הנפקת מניות של התעשייה האווירית לישראל בע"מ. מהלך זה מעוצב כך שיועיל רבות גם לחברה ולעובדיה, גם למשק וגם לביטחון המדינה".