שיעורי הביצוע של משרדי הממשלה עוררו סערה. מה עומד מאחוריהם?

המושג

משימה ממשלתית: הוראה ביצועית למשרד ממשלתי שניתנה מכוח החלטת הרשות המבצעת

● המוניטור מבאר מושגים | ברקת לוטש עיניים לרשות התחרות. זה מה שהיא עושה
● המוניטור מבאר מושגים | מה ההבדל בין מחירי הדיור למחירי הדירות?

ההקשר האקטואלי

לאחרונה עורר סערה פרסום ברשתות החברתיות של שיעור ביצוע המשימות של כל אחד ממשרדי הממשלה. על מה מדובר?

מהי משימה ממשלתית?

קודם כל, לעצם הפרסום. מדובר בנתון בודד שלקוח מתוך דוח שנתי מקיף של יישום החלטות הממשלה. הדוח מתפרסם אגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה, והוא כולל את כל הנתונים על ביצוע החלטות הממשלה. זהו לב לבה של סוגיית ה"משילות".

שיעורי הביצוע מתייחסים ל־2,029 משימות ביצועיות שנגזרו מתוך 256 החלטות ממשלה שהתקבלו ב־2024, מתוכן 61% תוכננו לשנה זו. ואולם, חשוב לזכור שהחלטות הממשלה אינן מהוות את התמונה המלאה של פעילות הגופים הממשלתיים. כך, למשל, משרד החינוך מציג אחוזי ביצוע גבוהים, אך הוא פועל רבות על סמך חוזרי מנכ"ל ולא דרך החלטות ממשלה, מה שעלול להטות את התמונה הכוללת.

איך נראה היישום?

מהנתונים אפשר להגיע למספר תובנות חשובות. ראשית, מהדוח המלא אפשר ללמוד ששיעור היישום המצטבר (כולל משימות משנים עברו) נמצא בירידה. המשמעות: משימה שלא בוצעה בזמן ואיננה נכנסה למסגרת העבודה הממשלתית האסטרטגית, לרוב תתמסמס.

בנוסף, משרדי המטה, כמו האוצר והמשפטים, לא מובילים בשיעורי הביצוע. אף שיש להם כלי מדיניות אחרים, עדיין נראה שהשחקנים החזקים במערכת מצויים בתקופת חירום אינטנסיבית, והפעולות השגרתיות נדחקות אחורה. מה שעוד בולט הוא שדווקא המשרדים הקטנים נמצאים בתחתית הדירוג. זה ממחיש את הבעייתיות בהקמת משרדים חדשים - לאו דווקא בהיבטי עלות, אלא ביכולת הביצוע.

ואיפה המערכת נתקעת?

ארבעה חסמים בולטים חזרו על עצמם השנה: ניהול תקציב, תכנון לקוי, שיתופי פעולה בין־משרדיים תקועים וכוח אדם. אלה גם החסמים שעלו בניתוח המוניטור של המרכז להעצמת האזרח, כך שכנראה מדובר באתגרים בולטים צריכים להיות נוכחים בתודעה הציבורית.

אחרי הכל, חשיבות הדוח היא בעצם פרסומו. לכלים כאלה שמקדמים שקיפות יש תרומה מכרעת לחיזוק אמון הציבור בממשלה.