חברת התחבורה החכמה ויה (Via Transportation) הגישה ב־15 באוגוסט תשקיף פומבי לרשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), צעד שמקרב אותה מאד להנפקה ראשונית בבורסת ניו־יורק, המתוכננת כבר בשבועות הקרובים. מדובר באבן דרך משמעותית עבור החברה הישראלית־אמריקאית, שפועלת מארה"ב ומספקת מערכות תוכנה ושירותים לגופי תחבורה ציבוריים ברחבי העולם.
● ניתוח | "צריכה הזרמה של 40 מיליארד דולר": האם דווקא דונלד טראמפ יציל את אינטל?
● תעשיית הקרנות בשיא כל הזמנים, ומוצר אחד צמח ביותר מ־700%
לפי התשקיף, הכנסות ויה במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו ב־205.8 מיליון דולר, עלייה של יותר מ־26% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, וההפסד הנקי צומצם ל־37.5 מיליון דולר, ירידה של כ־25% לתקופה המקבילה אשתקד. המספרים האלה מסמנים מגמה ברורה: צמיחה מהירה לצד ירידה עקבית בהפסדים, שילוב שעשוי להפוך את ההנפקה לאחת מהבולטות בגל ההנפקות הצפוי בספטמבר הקרוב.

העיתוי אינו מקרי. אחרי ניסיון כושל להנפקה ב־2021, שנגנז על רקע מלחמת רוסיה אוקראינה והאטה כללית בשוק הטכנולוגיה, בוחרת כעת ויה לצאת לציבור בתקופה שבה ענף ה־GovTech (יישום טכנולוגיות חדשניות במגזר הציבורי) זוכה לתשומת לב גוברת, והממשלות ברחבי העולם משקיעות מיליארדים בתשתיות תחבורה חכמות.
"מוח דיגיטלי" בדרכים
ההימור של ויה הוא כי השילוב בין חוסן עסקי, המבוסס על חוזים רב־שנתיים עם רשויות, לבין סנטימנט שוק חיובי כלפי טכנולוגיות תחבורה ירוקה, יאפשר לה לגייס הון בשווי של מיליארדים ולהפוך לשחקנית ציבורית. אך כאן עולה השאלה המעניינת באמת: האם התלות הגדולה של החברה בתקציבי ממשלה היא נכס שמבטיח יציבות, או אולי בעצם סיכון שיחשוף אותה לשינויים פוליטיים ולמחזורי תקציב בלתי צפויים?
למה ויה לא פעילה בישראל?
למרות שהמייסדים ישראלים והחברה מחזיקה מרכז פיתוח בת"א, הנוכחות של ויה בשוק המקומי כמעט ואינה מורגשת.
הניסיון הבולט ביותר שלה בישראל היה בשנת 2019, כשיחד עם חברת דן השיקה את שירות ההסעות לפי דרישה "Bubble". הרעיון היה פשוט, אפליקציה שמאפשרת להזמין נסיעה שיתופית במיניבוס, שמחשב בזמן אמת מסלול אופטימלי בין הנוסעים. אלא שבפועל השירות התקשה להתרומם.
מאז, ויה התרכזה בעיקר בשווקים גדולים ועתירי תקציבים כמו ארה"ב, גרמניה או יפן. בארץ היא מסתפקת בנוכחות טכנולוגית, במרכז הפיתוח בת"א. בנוסף, ב־2022 פורסם כי שופרסל משתמשת בטכנולוגיה של ויה כדי לייעל את שרשרת ההפצה.
בפועל, הסיבה שוויה לא הפכה לשחקנית משמעותית בתחום התחב"צ בישראל נובעת משילוב של שוק קטן ומפוצל, רגולציה נוקשה והיעדר תקציבים ייעודיים להשקעות בטכנולוגיות תחבורה חכמות. עבור חברה שמתפרנסת בעיקר מחוזים ממשלתיים רחבי היקף, ישראל אינה מספקת כר נרחב לפעילות.
ויה נוסדה בניו־יורק בשנת 2012 על ידי שני יזמים ישראלים, דניאל רמות, פיזיקאי בוגר אוניברסיטת תל אביב וסטנפורד ששירת כטייס קרב, ואורן שובל, מתמטיקאי וכלכלן. שניהם זיהו בעיה מוכרת דאז כמעט בכל עיר בעולם: מערכות תחבורה ציבורית מיושנות, מסורבלות וקשות לתפעול, שמתקשות להתאים את עצמן לצרכים המשתנים של תושבים במטרופולינים מודרניים.
החזון שלהם היה פשוט להסבר אך מורכב לביצוע: לקחת את התחבורה הציבורית ולהפוך אותה לגמישה, חכמה ומבוססת דאטה, בדומה למה ש־Waze עשתה לעולם הניווט. בתחילת דרכה ניסתה ויה להיות בעצמה חברת תחבורה: היא הפעילה שירותי "שאטלים חכמים" באפלקיצה בערים בארה"ב. המודל הזה הוכיח שהטכנולוגיה עובדת, אבל הפעלת צי רכבים גדול דורשת הון עתק ותפעול מורכב, וקשה להתרחב כך בקנה מידה עולמי.
בשלב זה הגיעה נקודת המפנה: רמות ושובל הבינו שהנכס האמיתי של ויה אינו הרכבים עצמם אלא התוכנה. במילים אחרות, לא עוד חברת הפעלה תחרותית, אלא ספקית טכנולוגיה שתציע את הפלטפורמה לערים, רשויות תחבורה, מערכות חינוך ועוד.
התוכנה של ויה בעצם מאפשרת לתכנן מסלולים אופטימליים, להתאים קווים לביקוש משתנה, לשלב בין סוגי תחבורה שונים, ולעקוב אחר צי הרכבים והנוסעים בזמן אמת. כך הפכה החברה למעין "מוח דיגיטלי" שמאפשר לרשויות להפוך מערכות סטטיות ומיושנות למערכות חכמות, גמישות ויעילות. כיום היא פועלת ביותר מ־650 ערים בלמעלה מ־30 מדינות, ונחשבת לשחקנית משמעותית בתחום התחבורה הציבורית החכמה.
דומיננטית במגזר הציבורי
אחד המאפיינים הייחודיים של ויה הוא המודל העסקי שלה: כמעט כל הכנסותיה, מעל 90%, מגיעות מחוזים עם רשויות תחבורה מקומיות, עיריות וממשלות. עבור חלק מהאנליסטים מדובר בחוזקה ברורה. חוזים ממשלתיים הם בדרך כלל ארוכי טווח, יציבים, ולעיתים מגובים בתקציבים פדרליים או מדינתיים שממשיכים לזרום.
בארה"ב, למשל, נהנית ויה מרוח גבית רגולטורית־כלכלית משמעותית: חבילת התשתיות הפדרלית (IIJA) שהעביר ממשל ביידן בנובמבר 2021 כוללת 110 מיליארד דולר, שיוקצו לשדרוג מערכות תחבורה ציבורית עד 2026. גם באירופה ממשלות מקדמות תהליכי דיגיטציה וייעול בתחבורה הציבורית.
עם זאת, לצד היתרונות קיימות גם חולשות אופציונליות במודל: תקציבי תחבורה ציבורית מושפעים באופן ישיר מהאקלים הפוליטי. שינוי ממשלה, החלפת ראש עיר או מיתון עמוק עלולים לגרום להקפאת מכרזים או לביטול פרויקטים קיימים. בנוסף, המכרזים עצמם נמשכים חודשים ארוכים ולעיתים שנים, והם מתנהלים באיטיות תחת רגולציה כבדה. התחרות מול ענקיות ותיקות כמו Siemens, Thales ו־Hitachi Rail מוסיפה גם היא שכבת קושי נוספת.
השורה התחתונה היא שוויה אמנם מתקדמת בצמיחה, אך ממשיכה לפעול כמעט בלעדית תחת מסגרת ציבורית. כך, ההכנסות צומחות, ההפסדים מצטמצמים. ועם זאת, החברה עדיין לא הציגה רווח נקי.
משתלבת חזק בשוק
הנפקת ויה תתרחש ברגע שבו התחבורה הציבורית בעולם משנה כיוון, מהפעלה ידנית ומסורבלת אל עידן דיגיטלי, מבוסס נתונים. בפועל, ויה כבר שם. באירופה היא משתלבת בפרויקטים שמטרתם להחליף מערכות מיושנות בפלטפורמות מבוססות דאטה. בארה"ב, אחד התחומים הצומחים שלה הוא שוק ההסעות לבתי ספר, ענף שבו יכולות האלגוריתמים ומערכת החברה - מעניקים לה יתרון ממשי על פני מתחרים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.