סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
13:47
תאגיד המשקעות קוריג ד"ר פפר ירכוש את חברת הקפה והתה ההולנדית JDE Peet’s בעסקה בהיקף של כ־18 מיליארד דולר, כך הודיעו שתי החברות הבוקר. העסקה דווחה לראשונה ב"וול סטריט ג'ורנל". קיוריג ד"ר פפר תשלם לבעלי המניות של JDE Peet’s סכום של 31.85 אירו (37.3 דולר) למניה במזומן - פרמיה של 33% על מחיר המניה הממוצע לפי מחזור מסחר ב־90 הימים האחרונים, מה שמגלם רכישה הונית כוללת של 15.7 מיליארד אירו (18.4 מיליארד דולר). במקביל, JDE Peet’s תחלק דיבידנד שהוכרז קודם לכן בגובה 0.36 אירו למניה לפני השלמת העסקה.
לאחר הרכישה מתכוונת קיוריג ד"ר פפר לפצל את חטיבות המשקאות והקפה לשתי חברות נפרדות, שיירשמו למסחר בארה"ב. צעד זה למעשה יפרק את המיזוג שבוצע ב־2018 בין קיוריג ל־Dr Pepper Snapple, אשר באותה עת יצר את חברת המשקאות השלישית בגודלה בצפון אמריקה עם הכנסות שנתיות של כ־11 מיליארד דולר.
אינטל עולה ב־3% במסחר המוקדם, וממשיכה את מגמת העליות לאחר שביום שישי פורסמו תנאי ההשקעה ההונית של ממשלת ארה"ב בחברת השבבים.
12:19
המשקיעים עוקבים מקרוב אחרי מניות מפתחת חוות הרוח אורסטד , לאחר שרשויות בארה"ב הורו לה ביום שישי לעצור פרויקט כמעט מושלם מול חופי רוד איילנד - מה שמסכן את תוכניות גיוס ההון שלה. מניית החברה צונחת בכ־15%.
במקביל, חברת המשקאות האמריקאית Keurig Dr Pepper הודיעה כי תרכוש את חברת הקפה ההולנדית JDE Peet’s תמורת 15.7 מיליארד אירו (18.4 מיליארד דולר), ומניית JDE Peet’s זינקה עד 17% עם פתיחת המסחר באירופה.
המשקיעים שקלו גם את התחזית הכלכלית לאחר שיו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, רמז ביום שישי על אפשרות להפחתת ריבית בקרוב. בנוסף, השווקים עיכלו פרטים חדשים בהסכם הסחר בין ארה"ב לאיחוד האירופי, שהביא בהירות לענפים כמו פארמה.
10:38
חברת ההשקעות תומא בראבו (Thoma Bravo) מתקרבת לעסקה לרכישת חברת התוכנה ורינט , כך על פי דיווח בבלומברג. העסקה מעניקה שווי של כ-2 מיליארד דולר לחברה, כולל חובות, והיא עשויה להיות מוכרזת עוד היום (ב'). עם זאת, בבלומברג מוסיפים כי לא התקבלה החלטה סופית והדיונים עלולים להיכשל או שהתזמון או התנאים עלולים להשתנות.
ורינט, הנסחרת בשווי של 1.2 מיליארד דולר, מנוהלת על-ידי המנכ"ל דן בודנר כבר כשלושה עשורים ומספקת פתרונות למוקדי שירות, המשלבים אנליטיקה ו-AI, אשר מטרתם לשפר את חווית המשתמש. אמנם מדובר בחברה אמריקאית, אך יחד עם זאת יש לה גם עובדים בישראל (בהרצליה). לפני כארבע שנים פוצלה מוורינט חברת קוגנייט, ספקית פתרונות לתחום הביטחוני. לפני אותו פיצול, שווי השוק של החברה עמד אז על 3.7 מיליארד דולר. ורינט עצמה פוצלה בעבר מחברת קומברס טכנולוג'י.
כפי שנחשף לאחרונה בגלובס, בימים אלו בוחנים בתומא בראבו גם את רכישת חברת הסייבר הישראלית ארמיס, לפי שווי של 5 מיליארד דולר.
10:19
המסחר באירופה נפתח במגמה מעורבת - בורסות פרנקפורט ופריז יורדות ב-0.5%, לונדון בעלייה של 0.4%.
באסיה ננעל המסחר בעליות - בראשון בורסת הונג קונג שזינקה במעל 2%, בסין מדד שנגחאי עלה ב-1.5%.
08:50
המסחר באסיה נפתח בעליות הבוקר, מדד הקוספי של דרום קוריאה עולה ב־0.7%, ביפן, מדד הניקיי 225 מתחזק ב־0.6%, מדד שנגחאי עולה ב-1% ובהונג קונג מדד הנג סנג ב-2%.
החוזים העתידיים בוול סטריט מצביעים על ירידות קלות.
בשישי האחרון המשקיעים נשמו לרווחה לאחר שיו״ר הפד, ג'רום פאוול, רמז כי הפחתת ריבית מתקרבת. נאסד"ק ודאו ג'ונס שננעל בשיא זינקו ב-1.8%, S&P 500 ב-1.5%. למרות שהסנטימנט היה חלש לקראת נאום פאוול, כאשר מדד S&P 500 ירד במשך חמישה ימים רצופים - רצף ההפסדים הארוך ביותר מאז ינואר, דבריו של פאוול שלחו את ה־S&P 500 ליום הטוב ביותר מאז מאי ולמרחק נגיעה משיא חדש.
בסיכום שבועי, מדד ה-S&P 500 עלה ב-0.3%, הדאו-ג'ונס עלה ב-1.5%, ואילו הנאסד"ק ירד ב-0.6%.
במורגן סטנלי מציינים ש״הכלכלה והשוק מספרים סיפורים שונים: הנתונים המאקרו כלכליים מצביעים על סביבה שמחלישה בהדרגה, בעוד שמדד S&P 500 מציג ביצועים חיוביים מתחילת השנה לאחר השפל המשמעותי באפריל״. לפי הבנק, הפער נובע מההשפעות השונות שיש לשינויים במדיניות על מגזרים שונים, ולמשקל השונה של מגזרים אלו בסך שווי השוק של מדד S&P 500. המסקנה שלהם היא שבעוד שהשינויים במדיניות הוסיפו דאגות מאקרו־כלכליות, משקיעי המניות מעריכים את ההשפעות על בסיס חברה־חברה ומגזר־מגזר, ולא מתמקדים במאקרו.
בוול סטריט ג'ורנל לעומת זאת, מציינים הבוקר את הדעיכה בראלי של מניות הטכנולוגיה הגדולות, הציפייה להורדת ריבית מחזקת חלקים רבים בשוק: חברות נדל"ן, בנקים ויצרנים. עם זאת, התחזית עבור המניות הפופולריות ביותר בוול סטריט, שבעענקיות הטכנולוגיה שהובילו את המדדים המרכזיים לשיאים - הרבה פחות ברורה. מנהיגות השוק האלה - אמזון, אלפאבית, אפל, מטה, מיקרוסופט, אנבידיה ו־טסלה - ספגו לאחרונה טלטלות בשל שאלות לגבי הפוטנציאל של הבינה המלאכותית, חששות מהערכות שווי שהולכות ונמתחות ותחרות מחלקים אחרים בשוק שבעבר לא זכו לאהדה. ולמרות האופריוה בשוק, מניות הטכנולוגיה רשמו ירידה שבועית של 1.6%, ובכך פיגרו אחרי סקטורים במדד S&P 500 כמו אנרגיה, חומרים ונדל"ן, שכולם הוסיפו יותר מ־2%.
נתונים גם מראים שמשקיעים פרטיים רבים, שבדרך כלל מהווים את המעריצים הנלהבים ביותר של חברות טכנולוגיה, הפכו זהירים יותר. לפי דו"ח של ג'יי.פי.מורגן הם היו מוכרים נטו של מניות לראשונה מזה חודשיים.
השבוע הקרוב צפוי להיות מעניין במיוחד, כל העיניים יופנו לדוח של אנבידיה, שייתן תמונת מצב עדכנית לאן נושבת הרוח בתחום ה-AI. בנוסף, בגזרת המאקרו צפוי להתפרסם מדד ה-PCE המועדף על הפד.
בשוק החוב האמריקאי תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו בסיכום שבועי, בין היתר על רקע העלייה בציפיות להפחתת ריבית, כאשר התשואה ל־10 שנים ירדה בכ־6 נקודות בסיס לרמה של 4.25%.
בשוק הנפט, המחירים טיפסו קלות ביום ו', כאשר מחירה של חבית מסוג ברנט עמדה על 67.2 דולרים. סנדיפ ראו, אנליסט מחקר ב־Leverage Shares, מתייחס להשפעה של שיחות המו"מ בין רוסיה לאוקרינה, ומתאר תגובה כפולה להתפתחויות בחזית המלחמה בין השתיים: "בשווקי המניות נראה שילוב של זהירות וחוסר עניין, כאשר משקיעים זרים יצאו מהודו בעקבות הלחץ להפסיק רכישת נפט רוסי, אך הון מקומי שמר על שוק שורי".
בשוק הקריפטו, האתריום זינק לשיא חדש בפעם הראשונה זה כמעט ארבע שנים, כשהמטבע הקריפטוגרפי השני בגודלו נהנה מחידוש בביקוש, לאחר שזכה זמן רב לתדמית של חלופה גמישה יותר למובילת שוק הקריפטו, ביטקוין.
האתריום עלה ב-15% לרמה של 4,866.7 דולר, ואתמול ל-4,950 דולר ועבר את השיא הקודם מנובמבר 2021 תוך שהוא משלים זינוק של יותר מ־40% מתחילת השנה, יותר מהביטקוין שהגיע לשיא חדש באוגוסט. חברות אוצר (treasury firms) המתמקדות באתריום הוכיחו השנה שהן מקור משמעותי למומנטום של הטוקן. המטרה העיקרית שלהן היא לבנות מלאים גדולים יותר ויותר של נכסים דיגיטליים. באוגוסט, קרנות סל (ETF) בארה״ב על אתריום משכו יותר מ־2.5 מיליארד דולר בזרימות נטו, בעוד שקרנות הביטקוין רשמו יציאות של כ־1.3 מיליון דולר, לפי נתוני בלומברג.
מאקרו ארה"ב: בנאומו האחרון בכנס השנתי בג'קסון הול, פאוול, שמסיים את תפקידו במאי 2026, ציין כי "המדיניות המוניטארית ההדוקה, יחד עם התחזית הבסיסית והשינויים במאזן הסיכונים עשויים להצדיק התאמה של המדיניות". במילים אחרות, רמת הריבית הנוכחית והעמדה הניצית של הפד עד אותו נאום, התבססו על נתוני העבר, אך עם הופעת הנתונים האחרונים בשוק העבודה שהצביעו על חולשה משמעותית - מאזן הסיכונים נוטה כעת כלפי מטה.
דבריו של פאוול התקבלו כרמז גס להפחתת ריבית בספטמבר והמשקיעים מתמחרים לכך הסתברות של כ-82%. בבלומברג כתבו שלפי הערכות של כלכלנים, תהיה הורדה בודדת ולא רצף הורדות כמו זה שהביא בסוף 2024 להורדה מצטברת של 1%, "המסר שייצא מהישיבה בספטמבר צפוי להיות 'הורדה אחת, ונראה משם'", מציין סטיבן סטנלי, מבית ההשקעות סנטאנדר קפיטל מרקטס.
בבלומברג צופים שמדד האינפלציה המועדף ע"י הפד, ה-PCE יצביע בשישי הקרוב על עלייה, מה שמדגיש את האתגר שעומדים בפניו של הפד בניסיון לאזן בין עליית המחירים לבין הסיכונים הגוברים בשוק עבודה שברירי.
הדוח שיפורסם ביום שישי צפוי להראות שמדד מחירי ההוצאות לצריכה פרטית, ללא מזון ואנרגיה עלה ביולי ב־2.9% לעומת השנה הקודמת. זה יהיה הקצב השנתי המהיר ביותר בחמשת החודשים האחרונים. ברמה החודשית, המדד הבסיסי צפוי לטפס ב־0.3% לחודש שני ברציפות. "אנחנו מצפים לקריאה החמה ביותר מאז פברואר. ואם הפעילות הכלכלית מתחזקת, ייתכן שחברות יצליחו לגלגל יותר מעלויות המכסים לצרכנים. הדבר מעלה את הסיכון שדו״חות האינפלציה (CPI) והתעסוקה הקרובים של אוגוסט לא בהכרח יתמכו בהפחתת ריבית בספטמבר", כתבו.
תחזית: במיטב מעריכים שתשואות האג"ח האמריקאיות ימשיכו לרדת בחודשים הקרובים, והסיבה אולי תפתיע - החתירה של הנשיא טראמפ תחת עצמאות הפדרל ריזרב. "להערכתנו, לא פחות חשובה הייתה הכוונה של טראמפ לפטר את אחת החברות בוועדה המוניטארית. לא בטוח שזה יצליח, אך נחישות הנשיא מבשרת שכך או אחרת בעוד פחות משנה הוועדה המוניטארית תהיה אחרת במהותה".
"די בטוח שלרצון הנשיא תהיה תמיכה בוועדה העתידית. חלק גדול מהחברים העצמאים יפרשו לבד או יופרשו. זה אומר שעל הפרק יעמדו לא רק הורדות ריבית מהירות, אלא במידת הצורך גם צעדים אחרים כדי להוריד את התשואות כמו רכישות אג"ח (הרחבה כמותית - QE)".
במיטב מציינים שהשתלטות על הוועדה המוניטארית ע"י הנשיא, כאשר איש אמונו גם מתמנה למנהל הלשכה לסטטיסטיקה, עלולה להרתיע חלק מהמשקיעים, במיוחד הזרים מחשיפה לאג"ח האמריקאיות ולדולר, "ויש כבר עדויות שחלקם מקטינים חשיפה", כתב אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב.
יתכן ויש כבר עדויות שחלקם מקטינים חשיפה: מאז שטראמפ נבחר בנובמבר 2024 רכשו המשקיעים הזרים כ-244 מיליארד דולר נטו באג"ח ממשלת ארה"ב. בתקופה המקבילה ב-2023-2024 הם קנו אג"ח ב-445 מיליארד דולר. "מלבד הכמות חשוב גם הרכב הקונים. ניכר גידול ברכישות מצד הגופים הממוקמים באיים הקריבים ובבריטניה, מקומות שמארחים קרנות גידור. מנגד, רכישות האירופאים והמשקיעים מאסיה (מחוץ לסין) ירדו, כאשר הסינים ממשיכים למכור. יתרת החזקות הבנקים המרכזיים מהעולם באג"ח ממשלת ארה"ב שמוחזקות בחשבונות הפד ירדה ב-70 מיליארד דולר בשלושת השבועות הראשונים של אוגוסט ל-2.83 טריליון דולר, הנמוכה ביותר מאז 2016".
גם בניו יורק טיימס מזהירים מפני פגיעה בעצמאות הפד. "מה שמדאיג במיוחד כלכלנים רבים הוא הקישור הישיר שעושה מר טראמפ בין דרישתו להורדת ריביות לבין רצונו להפחית את עלות החוב הפדרלי, שעומד על כ־30 טריליון דולר. הדבר מרמז שהוא רואה בכך תפקיד של הבנק המרכזי - לעזור לממשלה לשלם את חובותיה - במקום שתהיה זו אחריות הקונגרס והנשיא לקבוע מדיניות מס והוצאות באופן אחראי".
בעיתון אומרים שאם הפד ידפיס כסף למעשה כדי לעזור לממשלה לכסות את החוב, זה עלול לעודד הלוואות נוספות, בשעה שרוב הכלכלנים כבר סבורים שארה״ב נמצאת על מסלול פיסקלי לא־בר־קיימא, בין היתר בשל חבילת המסים וההוצאות העצומה שטראמפ חתם עליה בחודש שעבר. "כלכלנים מזהירים שאם המשקיעים יאבדו אמון בעצמאות הפד או באמינות נתוני האינפלציה של ארה״ב, הם יתחילו לראות בארה״ב מקום מסוכן יותר להשקעה. בטווח הקצר, הדבר עלול להביא לעלויות הלוואה גבוהות יותר עבור הממשלה, מה שישאיר פחות כסף לפרויקטים כמו תשתיות וחינוך. בטווח הארוך, זה עלול להגדיל את הסיכון שהממשלה לא תוכל ללוות כסף בעלויות סבירות כדי להגיב למשבר", נכתב.
״הפד נתפס ככוח המרסן שמחזיק את הכלכלה מתפקדת״, אמר פטריק הארקר, שכיהן כנשיא הבנק הפדרלי של פילדלפיה עד יוני. ״אנחנו מכירים את ההיסטוריה: כשפורצים את עצמאות הבנק המרכזי, אין מקרה שזה נגמר טוב בטווח הארוך. צריך להיות זהירים מאוד כשמתעסקים בזה.״
כתבות
ני"ע
