דוח מרשם פליטות של המשרד להגנת הסביבה: זה המפעל המזהם ביותר בישראל

על פי דוח מרשם פליטות לסביבה של המשרד להגנת הסביבה, כמות גזי החממה שנפלטה לאוויר בשנת 2024 הייתה גבוהה יותר ב-2% לעומת השנה שלפניה. זאת כאשר ייצור החשמל בישראל עלה ב-5%. סך העלות החיצונית של זיהום האוויר, המחושבת באמצעות הנזק המשוקלל שנגרם מכל סוגי המזהמים, דווקא ירד ב-2%. פליטת גזי פלואור גדלה ב-30% בשל "ייבוא גזי פלואור לצורך ביטחוני או להגנה על חיי אדם". לגזי פלואור שימושים רבים, מגז מזגנים ועד העשרת אורניום.

סך הזיהום נמדד בעלויות חיצוניות בשקלים בשנה, הן של גזי חממה והן של זיהום אוויר אחר.

סך הפליטות של התחנה המזהמת ביותר ירד ב-10%

"אורות רבין" בחדרה, תחנת הכוח הגדולה ביותר של חברת החשמל, היא המפעל המזהם ביותר בישראל, היוצרת עלות חיצונית של 3.2 מיליארד שקל בשנה. הפליטות שלה ירדו השנה ב-10%, על רקע הפחתת השימוש בפחם לייצור חשמל. אך תחנת "נתיב האור" הקטנה הצמודה לה דווקא מזהמת 248% יותר מאשר בשנה שעברה, מה שמביא לכך שסך הזיהום בחדרה לא קטן מאוד.

במקום השני נמצא מפעל "נשר" למלט, שיוצר עלות חיצונית של 1.2 מיליארד שקל בשנה והפחית את הזיהום שלו ב-5%. במקום השלישי נמצאת תחנת הכוח השנייה בגודלה בארץ, גם של חברת החשמל, רוטנברג באשקלון (1.2 מיליארד שקל בשנה). תחנת הכוח הפרטית המזהמת ביותר היא אשכול, שיצרה עלו חיצונית של 572 מיליון שקל בשנה.

ככלל, אין הרבה מפעלים שאינם תחנות כוח ברשימת 20 המפעלים המזהמים ביותר של המשרד להגנת הסביבה. שאר המפעלים המזהמים שאינם תחנות כוח הם בז"ן (465 מיליון בשנה), מפעל ייצור הדשנים רותם אמפרט נגב (433 מיליון בשנה), מפעלי ים המלח (313 מיליון בשנה), בית זיקוק אשדוד (273 מיליון בשנה) ומטמנות אפעה (211 מיליון בשנה). אך ככלל, הגורם מספר אחד לפליטת מזהמים הוא בכלל ענף התחבורה (10.9 מיליארד בשנה). אחריו ייצור החשמל (10.4 מיליארד), ואז 4.8 מיליארד מתעשייה 4 מיליארד מפסולת ו-2.8 מיליארד מגידול בעלי חיים.

עלייה של 16% בחומרים המסרטנים

בשנת 2024, חלה ירידה של 6% בפליטת תחמוצות החנקן והגופרית, עקב הירידה בשימוש בפחם בתחנות הכוח, אך הייתה דווקא עלייה של 2% בחומרים החשודים או ידועים כמסרטנים. אם מחשיבים רק את 560 המפעלים הגדולים שנעקבים על ידי מרשם הפליטות לסביבה, נרשמה השנה עלייה של 16% בחומרים המסרטנים הנ"ל. זאת, בעיקר, בשל ירידה בשיעור איסוף ביוגז במטמנות ועלייה בפליטות מביו-גנרטורים. העלייה הקיצונית ביותר נרשמה בגזי פלואור, בשל "הוראת שעה לתקנות יישום פרוטוקול מונטריאול המאפשרות ייבוא גזי פלואור לצורך ביטחוני או להגנה על חיי אדם". בדו"ח לא ברור למה הכוונה, או לאיזה גזי פלואור מדובר. זו משפחה יחסית רחבה של גזים המשמשים לצרכים שונים, ובדו"ח נאמר שהם "משמשים לקירור, ייצור מוליכים למחצה, מערכות כיבוי אש, וייצור מגנזיום". בנוסף, גז פלואור בשם אורניום שש-פלואורי, הוא רכיב קריטי בהעשרת אורניום לדלק ונשק גרעיני.

פליטת גזי החממה כמעט ללא שינוי בעשור האחרון

פליטת גזי החממה בישראל נשארה כמעט זהה לזו שנרשמה ב-2015, כ-80 מיליון טון של שווה-פד"ח. זאת בניגוד לירידה של כ-10% בארה"ב, 20% באיחוד האירופי ו-30% בבריטניה. אך מהצד השני, גידול האוכלוסיה בעשור הזה היה גדול יותר בישראל מאשר בכל אחד מהאזורים הנ"ל. ועדיין, אנחנו בינתיים לא מתקרבים ליעד של 2030, של 57 מיליון טון שווה-פד"ח. בנושאים אחרים, כמות שריפות החורש הגיעו השנה לשיא של עשור, כנראה בשל שריפות שהתלקחו עקב לחימה בחזית הצפונית (לרבות פעולות חישוף מכוונות של צה"ל).