היטל השבחה של עשרות מיליונים תוקע הקמת מגדל יוקרה בצומת מעריב

כמעט שש שנים לאחר שהחלה הריסת "בית מעריב" המיתולוגי במרכז תל אביב, וכשלוש שנים וחצי לאחר שהושלמו העבודות - מגדל יעקב נמרודי המתוכנן במקום טרם התרומם. כעת, שומה מכריעה קובעת כי היזמית, הכשרת הישוב, תשלם כ-64 מיליון שקל כהיטל השבחה להקמת המגדל, בעוד שהחברה טענה כי עליה לשלם לכל היותר כמה מאות אלפי שקלים.

● בדיקת גלובס | ההיטל שמחסל פרויקטים של התחדשות עירונית

באוגוסט 2023 נשלחה להכשרת הישוב שומת היטל השבחה מטעם עיריית תל אביב-יפו בגין מימוש - קרי הוצאה לפועל של הקמת מגדל יעקב נמרודי בדרך של היתר בנייה. העירייה קבעה כי ההשבחה בגין המימוש היא בשווי כולל של כמעט 270 מיליון שקל, קרי היטל ההשבחה שנדרשת החברה לשלם הוא כ-134 מיליון שקל. במימוש חלקי (ללא שטחי מלונאות, שהעירייה ממליצה לכלול בפרויקט אך החברה עודנה שוקלת אם להקים), היטל ההשבחה שמבקשת העירייה עומד על כ-96 מיליון שקל. החברה, מנגד, טענה כי אין בפרויקט השבחה כלל - וכי אם בכל זאת תחליט לכלול שטחי מלונאות בפרויקט, עליה לשלם לכל היותר 200 אלף שקל כהיטל השבחה.

השמאי המכריע גיא צדיק, כלכלן ושמאי מקרקעין, פסק לאחרונה בנושא - כשנתיים לאחר הגשת השומה מצד העירייה. קביעתו: עיריית תל אביב-יפו לא תקבל את כל מבוקשה, אך הכשרת הישוב תידרש לשלם כ-64 מיליון שקל כהיטל השבחה על חלקה היחסי בפרויקט.

מחברת הכשרת הישוב נמסר כי "השמאי המכריע קיבל את עמדת החברה בחלקה, והפחית את היטל ההשבחה. להערכת החברה, בעמדת השמאי המכריע נפלו טעויות והחברה תגיש ערר בנושא".

עבודות הריסה של יותר משנתיים

הקרקע שעליה מתוכנן לקום מגדל יעקב נמרודי חולשת על 1,712 מ"ר בצומת הרחובות דרך מנחם בגין וקרליבך. עד לסוף שנת 2019 עמד במקום בית מעריב המיתולוגי, אשר היה שייך לחברת הכשרת הישוב, ובסמוך לו היה גם גשר מעריב. הגשר נהרס בשנת 2015, ואילו לבית מעריב ניתנו היתרי הריסה ראשונים בנובמבר 2019 - אז גם החלו עבודות ההריסה.

עבודות ההריסה של בית מעריב החלו בפועל באותו חודש שבו ניתנו ההיתרים הראשונים, בנובמבר 2019, אך נמשכו יותר משנתיים. גם ההקמה אורכת זמן, שכן נכון להיום - שלוש שנים לאחר השלמת ההריסה - החברה נמצאת רק בשלב הדיפון והחפירה.

מדוע ההקמה נמשכת זמן רב כל כך? השומה המכרעת של השמאי צדיק מספקת תשובה מסוימת לכך: חברת הכשרת הישוב פירטה בפניו על סוגיית התארכות הפרויקט, וטענה כי "לוח הזמנים הנדרש להקמת הפרויקט בהשוואה ללוח הזמנים הנדרש להקמת פרויקט בעל שטח בנייה זהה במגרש נורמטיבי, ארוך יותר, מחייב עלות מימון גבוהה יותר, עודף תקורות ועודף תשלום בגין שכר העובדים. התארכות הפרויקט נובעת, בין היתר, מאופן הביצוע של השטחים התת-קרקעיים, ממחסור בשטח התארגנות ושטחי אחסון ומנגישות מורכבת לשטחי הבנייה".