אוסף של מנות מיוחדות מידי שף וקונדיטורית בחווה צפונית שצופה לנוף מרהיב

מפתיעה היא הדרך מעלה כמון המטפסת מאזור תעשייה אל עבר פסגות שמשתכשכות בעננים. מראות המפעלים מתחלפים באבחה בנופי אלונים צפופים. פה ושם מבצבץ חצב מזדקר בבדידותו. הסתיו כבר כאן, וזרמים מתונים של אופטימיות, גם אם היא כוזבת ומאכזבת, ממלאים לרגע את העורקים. תפרתי לכם יום בכמון ובכמאנה, שבו יקום של טוב מתקיים במרחב אחד - מסעדה שמגישה אוכל מהשדה והדיר, מחלבה שכמותה יש בחוות בפורטוגל, ספא חשאי וארוחה בדואית נהדרת עם סיפור.

● סדרת יינות, חוות פטריות וקובה בפיתה: חבל הארץ שכדאי לבקר בו
● במרכז מסחרי בגליל מצאנו את אחת ממסעדות הבשר הטובות בארץ
● קפה קר ליד מעיין: השילובים שיעזרו לכם לעבור את ימי הקיץ

10:00 | משהו לאכול: האחות הטורקייה של הצזיקי

אנחנו פוסעות בשערי חוות רום, הנושק לפסגתו של הר כמון, ונתקלות בשלט עץ עם הכיתוב "חוות עיזים שמחות". הימים הם תחילת ספטמבר, ואת מקומם של המשפחות שגדשו את החווה בחופשה, תופסים מראות של דלועים כתומים. ריחות של תאנים ורימונים ממלאים את האוויר ועיזים פועות מלחכות את מזונן.

"נראה לי שאנשים ישנים כאן יותר טוב בלילה", אומרת חברתי. המראות סביבנו - מרפא לעיניים ולנפש. נופים ורכסים מכל עבר מוצללים בצמחייה מטופחת, רוח חרישית וריחות של אדמה. עוד לפני שנפליג בתיאורי סלט המלפפונים והקישואים בלימון כבוש עם זיתים, צנוברים וג'אג'יק (האחות הטורקיה של הצזיקי), נספר קצת על המיזם של חוות רום, שהתחיל בשנת 1986 בידי עמית רום, שהגשים חזון להתיישב בחברת 50 עיזים. במרוצת השנים הצטרף לחלום הגלילי איש העסקים רון פרופר, והשניים יצרו מתחם האוצר שלל חוויות תוכן הנעות בין לינה, קולינריה, סדנאות ועוד היד נטויה.

 מתחם החווה / צילום: עמר גואטה

אז כמנהגנו בכל שבוע, קולינריה תחילה, ועוד כזאת שהיא מנומקת, מחוברת לאג'נדה של המקום וניזונה מפירות וירקות גן הירק, מחלב העיזים, מדבש מכמנים ועוד שפע של תוצרת טרייה. הרוח החיה מאחורי המסעדה של חוות רום היא שרון פרז, מסעדנית ותיקה ונמרצת מהגליל, ושותפה עמית צמח בר. על מטבח המסעדה מופקד השף רונן וולדמן ואשתו הקונדיטורית, וכל הרכיבים הללו הבטיחו הבטחה כמוסה לארוחה מופלאה.

את השולחן שלנו מילאו צלחות מקרמיקה יפה של בעלת סטודיו ממכמנים הסמוכה, ובהן נטמנו שלל מרנין חך של אותו סלט מלפפונים וקישואים, קממבר עיזים בתנור על מטבל עשבי תיבול, פקאן קלוי, דבש ושמן זית, קיש חמאתי מביצים אורגניות וירקות וגלידה מיוגורט חלב עיזים, קרמל ותפוזים. כשכבר אותתנו שדי לנו בכל הטוב, הגיעו צ'אנקים של שוקולדה ופאדג' של שמנת מתוקה שהתערבלה בפה עם שמחות קטנות של יום חולין.
מסעדת חוות רום

12:00 | משהו לנשמה: מובלעת טרופית קטנה

אחרי שהפקדנו בכרסנו את השלל הנפלא, החלטנו לשוטט בין הבוסתנים, גן הירק ומפעלות החווה. אהבנו את מה שראינו. שלטים קטנים מעץ שעליהם נכתב בכתב יד מסולסל "קחו לכם רגע למדיטציה מונחית". סריקה מהירה ואנחנו עוצמות עיניים, ישובות על ספסל יפה ומתמסרות לעצירה. חלפנו על פני דיר העיזים לבדוק את מדד האושר שלהן, והן אכן נראו מרוצות. גם אנחנו.

כאמור, החווה מאגדת כמה עסקים המקיימים ביניהם סינרגיית תוכן מופלאה. וכמתבקש, הנוף, החיבור לגוף, לנשמה ולאדמה מזמינים חוויה של טיפולים. איפשהו במרכזה מסתתרת לה מובלעת טרופית קטנה, שנראית כמו ספא קטן בקופנגן. אפשר לשהות במתחם ולהזמין מגוון טיפולים, יש שכשוכית, סאונה ושלל עינוגי גוף נפש.
ספא בחווה

14:00 | משהו להכין: גבינה משובחת ואבקות מרק טבעיות

מול מסעדת החווה פועלת חנות שהיא חלון ראווה לכל מה שקורה כאן, וקורה הרבה - גבינות משובחות מתוצרת חלב העיזים, סוקולנטים ממפעל התעסוקה השיקומי ואפילו אבקות מרק טבעיות שמכינים מהירקות שאינם יפים לשימוש במסעדה. מעבר לטנא גבינות שחייבים לקחת הביתה מתקיימות במרכז סדנאות נחמדות כמו סדנת כנאפה שניחוחותיה הטריפו אפילו את שלוות העיזים.
חנות המשק

15:00 | משהו לשתות: קפה שמספר את הסיפור הבדואי

גלשנו כמה דקות במורד ההר מהחווה שקועות בהרהורים, ושוב לפת אותנו הרעב. עשר דקות מהחווה, ביישוב כמאנה, פגשנו את עיד ואח'לאס סואעד, שמארחים בנדיבות הלב לארוחה ולהרצאה על אורחות חיי הבדואיים באוהל אל עין ביישוב כמאנה. התקבלנו במאור פנים ובאבטיח צונן וגם בכמה סיבובים של קפה. "כל ספל קפה ודרך הגשתו טומן בחובו רמז", מחייך עיד ופותח את הרצאתו המרתקת.

 מאכלים מסורתיים באוהל אל עין / צילום: עיד סואעד

"הקשבנו בשקיקה, לוגמות עוד ספל קפה, מתכבדות במעמולים עדינים מעשה ידיה של אח'לס, שואלות שאלות ומקבלות תשובות, חלקן לא פשוטות בכלל, שהרי המציאות בישראל לעולם תהיה מורכבת. אבל כל אלה נשכחו מיד, עת הופיעה אח'לאס באוהל ובידיה טסים גדושים במאכלים מסורתיים של עופות, ממולאים, אורז וכל טוב ידיה.
אוהל אל עין