לא רק בשביל העור: האם קרם הגנה יכול להאריך חיים?

נזקי דנ"א שעלולים להוביל לדלקת, שינוי בתמהיל החיידקים והפחתה בייצור מלטונין - כל אלה הובילו חוקרים לממצא המפתיע: ככל שתגנו על העור שלכם - תדחו את הזדקנות הגוף כולו • "העור הוא האיבר הגדול ביותר, ואיברים מדברים זה עם זה" • וגם: איך כל זה קשור לקוגניציה? • המחקרים שיסדרו לכם את החיים, פרויקט מיוחד

האם קרם הגנה יכול להאריך חיים? / צילום: Shutterstock
האם קרם הגנה יכול להאריך חיים? / צילום: Shutterstock

אודות הפרויקט

בפרויקט המיוחד שאנחנו מגישים לכם לשנה החדשה איגדנו מחקרים מהעולם שמציעים תובנות לחיים טובים יותר, כאלה שאפשר ליישם בקלות יחסית ויכולים להשפיע על הבריאות והרווחה. זאת מתוך האמונה שגם התערבויות קטנות, יומיומיות, יכולות לעשות שינוי גדול באורח החיים. ובימים אלה, שבהם קשה לחלום רחוק, צריך אולי להתחיל בקטן, צעד צעד. האם הם יכולים באמת לעשות את ההבדל? לגמרי כן, ויש לכך הוכחות מדעיות. אז מה יש בפרויקט? ממצאים מפתיעים על תזונה, עור ואריכות ימים, פיצ'רים לשליטה בדיכאון וחרדה, גילויים על כסף ואושר וגם טיפים לשדרוג חיי המין. תבחרו לכם מה ליישם, לפחות עד ראש השנה הבא.

קמטים, עור יבש ורפיון: אנחנו רגילים לחשוב שההזדקנות משפיעה על מצב העור שלנו. אבל סקירת מחקרים חדשה מציעה שהתהליך הזה הוא דו־כיווני. גם מצבו של העור יכול להשפיע על ההזדקנות של מערכות אחרות בגופנו. ואם כך, ייתכן מאוד שטיפוח בריאותו יכולה להשליך לטובה על קצב ההזדקנות של כלל הגוף שלנו.

פרויקט מיוחד | לחיות טוב יותר, גרסת המדע: המחקרים שיסדרו לכם את החיים

"אנחנו יודעים היום כי איברים שונים מדברים זה עם זה", אומר פרופ' ודים גלדישייב, חוקר הזדקנות באוניברסיטת הרווארד. "אנחנו לומדים בהדרגה כי איברים בגוף מצד אחד מזדקנים כל אחד בקצב ייחודי לו, ומצד שני משפיעים על ההזדקנות זה של זה באמצעות איזשהו שיח ביניהם, שאנחנו רק מתחילים לפענח. העור גם הוא איבר, ונראה שגם הוא משתתף בשיח הזה". ישנם כמה מחקרים אמפיריים המראים את המנגנון הזה בפעולה.

על המחקר

החוקרים: פורמן, אוורקס, בולטו ואחרים
כתב העת: Nature Aging
מתי פורסם: 2025
השיטה: סקירת מחקרים
התובנה: בריאות העור משפיעה על הבריאות הכללית ועל סימני הזדקנות

השערת החוקרים היא כי הקשר העיקרי עובר דרך מנגנון הדלקת. זה אותו מנגנון המתווך, למשל, את הקשר שנמצא בעשורים האחרונים בין דלקות חניכיים להתקפי לב. דלקות ברקמות שונות יכולות לשחרר גורמי דלקת שמשפיעים על שאר איברי הגוף. כאשר איבר אחד סובל, בהדרגה כל הגוף מתחיל להגיב באופן דלקתי, וידוע כי זה מניע חלק ניכר מתהליכי ההזדקנות. למשל, דלקות בעורקים מגבירות את הסיכון להצטברות משקעים אשר מעלים את הסיכון לחסימת כלי דם וכך להתקפי לב; דלקות במוח הן חלק ממנגנון התפתחות האלצהיימר; וכן הלאה.

אז אם זה קורה בחניכיים, אין סיבה שדלקות שמתחילות בעור לא יובילו לאותו התהליך. אבל הכוונה היא לא רק לתהליך שמתחיל בזיהום חיידקי, כמו בחניכיים. ההתבגרות עצמה והבלאי של הרקמות יוצר בעצמו תהליך דלקתי. גם נזקי דנ"א, שמקורם יכול להיות למשל בקרינת השמש או בזיהום סביבתי, יכולים לאתחל תהליכי דלקת בעור, ואלה יכולים להשפיע על כל הגוף.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

ישנם מנגנונים נוספים שיכולים לקשר בין תהליכים שמתחילים בעור לבין ההזדקנות הסיסטמית, כלומר של כלל הגוף. למשל, שינויים תלויי גיל במיקרוביום של העור, כלומר בתמהיל החיידקים שחיים עליו. שינוי המיקרוביום עלול להעלות את הסיכון לחדירת גורמים מזהמים דרך העור לתוך המערכות בגוף. במחקר שנכלל בסקירה נמצא אף קשר ספציפי בין עור מגורה לתסמונות דלקתיות של המעי. בניסוי שנערך בעכברים נמצא כי פציעה של העור מובילה לשינוי במקרוביום של המעי, באופן שהופך את העברים רגישים למחלות שונות.

לעור הבוגר יותר יש גם, על פי המאמר, יכולת מופחתת לייצר ויטמין D, מה שיכול לגרום למחסור, וכבר ידוע שמחסור בוויטמין זה מסכן אותנו במחלות שונות. ולבסוף הגיל משבש את התגובה של התאים בעור, המגיבים לאור השמש באמצעות ייצור מלטונין. מחסור במלטונין משפיע על איכות השינה. הוא עלול להגביר את תדירותם של התקפי טרשת נפוצה אצל מי שלוקים במחלה.

"ישנה כמות הולכת ונצברת של מידע שמראה כי הגיל הביולוגי יכול להיות מואץ בעקבות חשיפות סביבתיות", מסבירים החוקרים במאמר. "העור הוא גם האיבר הגדול ביותר בגוף וגם הגורם החשוף ביותר לסביבה. לכן זיהומים סביבתיים משפיעים עלינו בראש ובראשונה דרך העור".

מה אפשר לעשות חוץ מקרם הגנה?

אז מה אפשר לעשות כדי למנוע את המעגל הזה? החוקרים ממליצים קודם כול על פעילות גופנית. אם חשבתם שפעם אחת לא תראו את ההמלצה הזאת בכתבה על איכות חיים, הרי שלא כאן. מה הקשר? פעילות גופנית היא אחת הדרכים היעילות ביותר שבהן ניתן להפחית את הדלקתיות בכלל הגוף.

נוסף על כך, ההמלצה היא להקפיד על תפריט בריא, הכולל נוגדי חמצון שמשפיעים לטובה על העור, וגם על שתייה מספקת של מים, שמשפרת את המראה שלו ותפקודו.

עוד המלצה שאנחנו מכירים היטב אבל לא תמיד מיישמים היא קרם הגנה. החוקרים מאשרים כי הוא יכול לעזור למנוע נזקים לדנ"א, המאיצים את הזדקנות העור. מלבד קרם הגנה ממליצים החוקרים על שימוש בכובע כאשר אתם נחשפים לשמש ישירה.

לצד ההמלצות המוכרות המאמר מציע מנגנונים רבים שבהם ניתן לשפר את בריאות העור ואת הקשר בין מצבו לבין התפקוד של הגוף כולו. אולם חלק מן המנגנונים הללו דורשים עוד מחקר רב ופיתוח של תרופות חדשות מאפס. זה שדה מאוד מעניין וחדש שממנו יכולים להגיע בעתיד טיפולים מאטי הזדקנות, אך מה בכל זאת כבר אפשרי ליישום כיום?

הצעה אחת היא שימוש בקרמים למניעת הזדקנות המכילים נוגדי חמצון. החוקרים מתנגדים לטענה הרווחת כי מריחת נוגדי חמצון על העור היא חסרת ערך לבריאותו, אלא הם משפיעים עליו רק אם הם נצרכים באופן סיסטמי. להפך, לטענתם חשוב למרוח נוגדי חמצון כדי לעזור לעור וגם לשאר הגוף.

החוקרים גם מצטטים מחקר ראשוני מסין שהראה כי מריחת קרם לחות רגיל במשך שלוש שנים, לא רק על הפנים, אלא על שטחים נרחבים בגוף ובעיקר הזרועות, הובילה לשינוי משמעותי ברמת ההזדקנות של העור אצל בני 65 ומעלה. ממצא מעניין עוד יותר הוא כי הקבוצה במחקר שהשתמשה בקרם לחות הייתה במצב קוגניטיבי טוב יותר מהקבוצה שלא נעזרה בקרם.

יש לציין כי בעוד רובנו נוטים לטפל קודם כל בעור הפנים, ישנם עוד אזורים רבים של העור החשופים לעולם, ונראה כי הנזק יכול להתרחש דרך כל אחד מהם. כמו כן, חשוב לומר כי גישות רבות להצערת מראה העור אינן מופיעות במאמר זה כמועילות לבריאות העור. גישות רבות לחידוש מראה העור מבוססות על הפציעה שלו, ולא בטוח שזה מה שמומלץ.