האובססיה של עמק הסיליקון: ללדת תינוקות חכמים יותר

המתמטיקאי צבי בנסון־טילסן, מברקלי, קליפורניה, חקר במשך שבע שנים כיצד יהיה ניתן למנוע מסוג מתקדם של בינה מלאכותית להרוס את האנושות. הוא הגיע למסקנה שהדבר בלתי אפשרי - לפחות לא בזמן הקרוב.

כעת הוא מפנה את כוח־המוח המרשים שלו לקידום טכנולוגיה שתאפשר ליצור בני אדם חכמים יותר, שיוכלו להציל את כולנו. "האינטואיציה שלי היא שזו אחת מתקוותינו הטובות ביותר", אמר בנסון־טילסן, מייסד שותף של פרויקט הגנומיקה של ברקלי (Berkeley Genomics Project), עמותה התומכת בתחום החדש.

לא מדובר במדע בדיוני. מדובר בעמק הסיליקון, מקום שבו העניין בהולדת תינוקות חכמים יותר מגיע לשיאו.

● מלחמה או שלום? חוקר המוח שמנסה להיכנס לראש של מנהיגים ומייעץ לממשלות
● כסף קונה אושר? התשובה המפתיעה ועוד מחקרים שיעשו לכם טוב

יש כאן הורים שמשלמים סכומים שמגיעים ל־50 אלף דולר עבור שירותי בדיקות גנטיות חדשים, הכוללים הבטחות לסינון עוברים לפי מנת משכל. עתידני טכנולוגיה כמו אילון מאסק מעודדים את המחוננים להתרבות, ושדכנים מקצועיים מחברים בין מנהלות ומנהלים בתחום הטכנולוגיה לבין בני זוג מבריקים, בין היתר כדי ליצור צאצאים מבריקים.

"אני עובדת כרגע עם אחד, שניים, שלושה מנכ"לים בטק, וכולם מעדיפים את ליגת הקיסוס", אמרה ג'ניפר דונלי, שדכנית יוקרתית, שהסכומים שהיא גובה מגיעים ל־500 אלף דולר.

ההיקסמות ממה שחלקם מכנים "אופטימיזציה גנטית" משקפת אמונות עמוקות יותר בעמק הסיליקון בנוגע לכישורים ולהצלחה. "אני חושב שיש להם איזו תפיסה שלפיה הם חכמים ובעלי הישגים, ומגיע להם להיות היכן שהם נמצאים כי יש להם 'גנים טובים'", אמר סשה גוסב, גנטיקאי סטטיסטי בבית הספר לרפואה של הרווארד. "עכשיו יש להם כלי שלדעתם יכול לאפשר להם לעשות אותו דבר גם עם הילדים שלהם".

הפטיש הגובר ל־IQ מעורר דיון, וביו־אתיקאים מתריעים בנוגע לשירותי הסינון הגנטי החדשים.

"האם זה הוגן? זו שאלה שמטרידה הרבה אנשים", אמר האנק גרילי, מנהל המרכז למשפטים ומדעי החיים באוניברסיטת סטנפורד. "זוהי עלילת מדע בדיוני נהדרת: העשירים יוצרים קאסטת־על גנטית שמשתלטת, וכל היתר נדחקים אל מעמד הפועלים".

אך בעמק הסיליקון, שבו גני ילדים מובילים דורשים מבחני IQ והפתיחות לחידושים רבה, הורים אינם מוטרדים מדילמות מוסריות סביב שימוש בטכנולוגיה לבחירת האינטליגנציה של ילדיהם לפני הלידה.

"עמק הסיליקון, הם אוהבים IQ"

"יש כיום אקוסיסטם שלם של אנשים, בדרך־כלל בעלי שווי כספי סופר־גבוה, או רציונליסטים עם אובססיה לאינטליגנציה כמו בברקלי, שבאמת רוצים לדעת את ציוני ה־IQ כדי שיוכלו להשתמש בזה כאחד הקריטריונים לבחירת העובר שלהם", אמר סטיבן הסו, מייסד שותף של Genomic Prediction, בין החברות הראשונות שהציעו בדיקות גנטיות של עוברים.

חברות הסטארט־אפ Nucleus Genomics ו־Herasight החלו להציע בפומבי תחזיות IQ, המבוססות על בדיקות גנטיות, כדי לעזור לאנשים לבחור באילו עוברים להשתמש להפריה חוץ־גופית. באזור מפרץ סן פרנסיסקו יש ביקוש גבוה לשירות, העולה כ־6,000 דולר ב־Nucleus ועשוי להגיע עד 50 אלף דולר ב־Herasight.

"בעמק הסיליקון, הם אוהבים IQ", אמר קיאן סדגי, מייסד Nucleus Genomics. זה לא בהכרח הדבר שהורים במקומות אחרים מעדיפים. "אתה מדבר עם אמריקה הרגילה... לא כל הורה אומר, אני רוצה שהילד שלי יהיה, אתה יודע, חוקר בהרווארד. כאילו, לא, אני רוצה שהילד שלי יהיה כמו לברון ג'יימס".

בין אלה שפנו לבדיקות כאלה נמצאים סימון ומלקולם קולינס, ממובילי התנועה הפרו־נטליסטית המתפתחת, המעודדת ילודה מרובה. לזוג, שעבד בטכנולוגיה ובהון סיכון, יש ארבעה ילדים שנולדו באמצעות הפריה חוץ־גופית, והם השתמשו בשירותי Herasight כדי לבדוק חלק מן העוברים שלהם.

 טיפולי IVF. עשירים משתמשים ביכולות טכנולוגיות ליצירת תינוקות מושבחים גנטית / צילום: Shutterstock, bezikus

סימון קולינס אמרה שאת העובר שהיא נושאת כעת ברחמה הם בחרו משום שהיה לו סיכון נמוך לסרטן, אך הם היו מרוצים גם מן העובדה ש"הציון הפוליגני שלו מציב אותו באחוזון העליון של הסיכוי להיות בעל אינטליגנציה ממש יוצאת דופן. פשוט חשבנו שזה הדבר הכי מגניב שיש", היא אמרה.

הם מתכננים לקרוא לו טקס־דמייזן. השם השני, היא ציינה, לקוח מרומן המדע הבדיוני של איאן מ. בנקס "Surface Detail", על שם האווטאר של ספינת מלחמה שנקראת "מחוץ לאילוצים המוסריים הרגילים".

קולינס אמרה שאינטליגנציה גבוהה יותר מקושרת להרבה דברים טובים, כמו הכנסה גבוהה יותר, אבל היא ממש הייתה רוצה שיהיו בדיקות גנטיות לאמביציה.

"'אני אעשה את זה' חשוב הרבה יותר מ'אני מסוגל לעשות את זה", היא אמרה. "נחישות, אמביציה וסקרנות - אם היו לנו ציונים פוליגניים לדברים האלה, היינו מעוניינים בהם הרבה יותר".

"אנשי מחשבים אופייניים למדי"

מעטים הזוגות שהיו עוברים את התהליך הקשה והיקר של הפריה חוץ־גופית אם היא אינה הכרחית. אך זוג אחד מאזור סן פרנסיסקו, שניהם מהנדסי תוכנה, בחר בו מרצון.

בני הזוג דאגו בקשר למחלות במשפחותיהם, כמו אלצהיימר וסרטן. גם תחזיות ה־IQ היו חשובות להם, כי הם קיוו שילדיהם יוכלו לפתור את הבעיות החשובות של העולם וליהנות מתודעה מפותחת.

הם תיארו את עצמם כ"אנשי מחשבים אופייניים למדי" שאוהבים מדע בדיוני, חידות היגיון וויכוחים ידידותיים.

כאשר הגיעו התוצאות מ־Herasight, הם יצרו בגוגל גיליון אלקטרוני משותף ושניהם דירגו את החשיבות שהם מייחסים לכל תכונה.

"מהו שיעור תוספת הסיכון המצטבר לאורך החיים ללקות באלצהיימר שמאזן ירידה של 1% בסיכון הכולל במהלך החיים להפרעה דו־קוטבית?" הם כתבו. "מהו הסיכון המוגבר להפרעת קשב וריכוז שמתקזז עם 10 נקודות IQ נוספות?" לאחר דיון נמרץ וחישובים מורכבים, הם הגיעו לציונים עבור כל עובר.

העובר עם הציון הכולל הגבוה ביותר, שהיה גם בעל ה־IQ השלישי בגובהו, הפך לבתם.

"הם לא חושבים רק על אהבה"

עד כמה ניתן לנבא IQ באמצעות בדיקות גנטיות?

התשובה היא "לא כל־כך טוב", לדברי שי כרמי, פרופסור חבר באוניברסיטה העברית בירושלים, חלוץ המודלים המשמשים לתחזיות כאלה.

כרמי אמר כי חוקרים מצאו מתאם מסוים בין יכולת קוגניטיבית לבין ההשפעה המצטברת של אלפי וריאנטים בגנום האנושי. הוא ציין כי מודלים עכשוויים מסבירים כ־5% עד 10% מההבדלים ביכולת הקוגניטיבית בין אנשים.

לדבריו, אם הורים ידרגו את העוברים שלהם לפי מנת המשכל החזויה, הם יוכלו להרוויח בין שלוש לארבע נקודות בממוצע בהשוואה לבחירה אקראית. "זה לא יהיה משהו שיהפוך את הילד שלכם לילד פלא".

 פרופ' שי כרמי / צילום: פרטי

מומחים גם מזהירים מפני השלכות לא מכוונות. תכונות שחלק מן האנשים אולי לא רוצים עבור ילדיהם עלולות לבוא יחד עם הסינון לבחירה במנת משכל גבוהה.

"אם אתם בוחרים על סמך מה שנדמה לכם כמנת המשכל הגבוהה ביותר של עובר, אתם עלולים גם, בו זמנית, לבחור שלא במתכוון עובר עם הסיכון הגבוה ביותר להפרעה על ספקטרום האוטיזם", אמר גוסב, הגנטיקאי הסטטיסטי מהרווארד.

חוקרים מציינים שישנן דרכים מסורתיות יותר, בנות אלפי שנים, כדי לכוון לילד חכם יותר, כמו חינוך או רבייה עם אדם חכם אחר. "זה כנראה יותר כיף", אמרה פאולה אמאטו, רופאת פוריות באוניברסיטת הבריאות והמדע של אורגון.

בעמק הסיליקון, אפילו הגישות המסורתיות עשויות להיות יקרות, כאשר מנהלים בחברות טכנולוגיה מגייסים אנשי מקצוע כדי למצוא להם בני זוג אינטליגנטיים.

"אינטליגנציה ומנת משכל גבוהה מדוברים אצלנו כל הזמן", אמרה דונלי, השדכנית היוקרתית שפועלת בדאלאס. אף שאינם אומרים זאת בגלוי, כל הלקוחות האלה חושבים על צאצאיהם העתידיים.

"הם רוצים לגדל ילדים בעלי ביצועים גבוהים, כן?" הסבירה דונלי. "הם לא חושבים רק על אהבה, הם חושבים על גנטיקה, על התוצאות החינוכיות ועל המורשת".

לייצר את התקווה של האנושות

המניע המפתיע ביותר ליצירת תינוקות חכמים יותר מגיע מקבוצה של מדעני מחשב בברקלי. הם מכונים רציונליסטים, והם חוששים שבינה מלאכותית מהווה סיכון קיומי לאנושות.

"הם חושבים שאחת הדרכים שבהן אולי נוכל להפוך בינה מלאכותית לבטוחה היא אם יהיו לנו בני אדם חכמים יותר שיבנו אותה", אמר הסו, מייסד שותף של Genomic Prediction. "חלק מהחבר'ה האלה מחויבים לתוכנית אאוגניקה (השבחת גזע) ארוכת טווח שלפיה הם ייצרו בני אדם חכמים יותר, והם אלה שיהפכו את הבינה המלאכותית לבטוחה".

בנסון־טילסן, בנו של רב ואחד ממובילי המאמץ הזה, מעדיף לנסח את מטרותיו בזהירות רבה. הוא אמר שהוא רוצה "לאפשר להורים לקבל החלטות גנומיות, לרבות העלאת רמת ה־IQ הצפויה של ילדם".

מרכיב זה של בחירת ההורים, לדבריו, הוא הבדל קריטי בין המאמץ הרציונליסטי ליצור תינוקות חכמים יותר לבין ההיסטוריה האפלה של תוכניות אאוגניקה ממשלתיות, כמו השמדת אנשים "לא רצויים" בגרמניה הנאצית.

בנסון־טילסן אמר שהוא מאמין שאנשים עם אינטליגנציה גבוהה יותר יוכלו להבין כיצד להתאים את הבינה המלאכותית לערכים אנושיים - או לשכנע אנשים לא ליצור אותה בכלל.

"אני מתעניין בדברים שיהיו להם השפעות גדולות", הוא אמר, "ובפרט בדברים שייצרו יותר גאונים, אפשר לומר".