גם שטח וגם ירוק: זה רכב של קצוות ורק מעטים יוכלו להרשות אותו לעצמם

שני הצעירים במרצדס הכסופה, שעצרו ליד ה-G קלאס השחורה שלנו בחניון בצפון הארץ, התקשו להסתיר את התלהבותם. הם צילמו את הרכב מכל פינה והסריטו קליפ, שלא היה מבייש את מיטב במאי הטיקטוק. לבסוף הם ניגשו אלינו וביקשו בנימוס שנתניע, כדי שיוכלו להקליט את רעש המנוע. "אבל אין, זה רכב חשמלי", ענינו. ההתלהבות התחלפה בחוסר אמון ולאחר מכן באכזבה. השניים חזרו למכונית ונעלמו בחריקת צמיגים.

● החל מ-167 אלף שקל: לרכב הזה יש את היחס הטוב ביותר בפלח בין טווח למחיר
● וורן באפט חיסל את החזקותיו ביצרנית הרכב החשמלי הסינית BYD

האפיזודה הזו המחישה היטב את האישיות הדו-קוטבית של ה-G קלאס החשמלי החדש של מרצדס. מצד אחד, סמל מעמד אולטימטיבי והצהרת סטטוס כוחנית שחביבה על בעלי ממון וידוענים ברחבי העולם; מצד שני, רכב ידידותי לסביבה, שגולש ברחובות העיר בנימוס חרישי וחוסך לבעליו העשירים הרבה כסף על דלק. האם שני הקטבים האלה יכולים לדור בכפיפה אחת, או שמדובר בגימיק?

עיצוב חיצוני

חיצונית לפחות, ה-G580 בהחלט ממלא את תפקידו המעמדי. העיצוב החד דמוי הקובייה אומנם התעדן מעט במודל 2025, בזכות פגושים עגלגלים ופנסי LED מתוחכמים, שמופרדים על ידי גריל אווירודינמי. אבל קווי המתאר הבסיסיים לא השתנו מאז שנות ה-70, כאשר ה-G הושק כרכב מפקדים צבאי לשטח.

השמשה הקדמית שטוחה וזקופה כמו בג'יפים של פעם, הכנפיים הצדדיות רבועות ומסיביות, ומעליהן יש מכסה מנוע בולט בעיצוב נוסטלגי. פרופיל הצד נשלט על ידי דלתות אנכיות ומסיביות, עם צירי דלתות בולטים החוצה וידיות גדולות. יש גם שלושה חלונות שקועים בכל צד, נוסח כלי רכב ממוגנים, הגג שטוח לכל אורך הרכב ועמוד הגג האחורי דקיק וזקוף, כאילו מתריס על כללי העיצוב האווירודינמיים של ימינו.

את המראה משלימה דלת אחורית אנכית עם חלון גדול, שבמרכזה כיסוי רבוע ובולט לגלגל הרזרבי. כל זה ארוז בממדים ענקיים ומתנשא לגובה של מסחריות טיפוסיות. העיצוב הזה משדר "אל תתעסקו איתי" ויוצר סביבו בחניה "טבעת הרתעה" בלתי נראית.

פנים הרכב

הכניסה לתא הנוסעים מחייבת פעולות פיזיות נמרצות. צריך לאמץ את השרירים כדי לפתוח את הדלתות הכבדות, להיעזר בידיות הצד הפנימיות כדי לדלג בתנופה על מדרגות הצד; ולבסוף צריך גם לטרוק את הדלת, במאמץ שלא יבייש שום ממ"ד.

התהליך ממקם את היושבים גבוה מעל הכביש עם נקודת תצפית מעל גגות רוב כלי הרכב הפרטיים. הראות לצדדים טובה והחלון הגדול והשטוח מספק ראות סבירה לאחור, אם כי בחניה עדיין מומלץ להיעזר במצלמות ההיקפיות. ואם כבר הזכרנו חניה, עם גובה של 1.99 מ' לפני מסילות גג כדאי לחשוב היטב לפני שנכנסים לחניונים סגורים ונמוכים.

תא הנוסעים מותיר מאחור את העיצוב התעשייתי והחומרים העמידים של הדורות הראשונים של ה-G, ומקיף את הנוסעים במיטב הפאר, האלקטרוניקה והנוחות. המושבים הקדמיים העמוקים המרופדים בעור נאפה לא יביישו S קלאס, וגם המושב האחורי מרופד בפאר ויכול לאכלס שלושה מבוגרים גבוהים. אלה ייהנו מרצפה שטוחה וממרחב סביר לרגליים, ולמרות שהרצפה גבוהה בסנטימטר בגרסה החשמלית, מרחב הראש עדיין שופע. תא המטען מסתפק ב-555 ליטר, לעומת 620 ליטר בבנזין ובדיזל.

מערך הפיקוד נשלט על ידי מסך רוחבי ענק ברזולוציה גבוהה, שממזג ברצף את לוח המחוונים ואת מסך הפיקוד. יש לו תגובה מהירה ותפריטים גרפיים נאים ונוחים להתמצאות, וכגיבוי, מערכת זיהוי קולית מצוינת, שכמעט לא מחמיצה פקודות.

ההגה עצמו ספורטיבי למראה וסביבת הנהג משובצת במתגים ממתכת דחוסה וקרירה למגע ובמשטחי דיפון רכים. אומנם נותרו בתא כמה פריטי עיצוב נוסטלגיים מהדורות המוקדמים, כמו ידית אחיזה ענקית בקונסול מול הנוסע ויחידת מיזוג בולטת במרכז. אבל בשורה התחתונה התחושה היא של רכב פאר מפנק ובנוי היטב. בידוד הרעשים טוב עד סביבות 120 קמ"ש, ואז נשמעים לא מעט רעשי רוח.

מנוע וטווח חשמלי

כמו כל דבר ברכב הזה, גם מפרט מערכת ההנעה נע על המנעד בין "מוגזם" ל"גדול מהחיים". הוא כולל לא פחות מארבעה מנועים חשמליים, אחד לכל גלגל, עם הספק משולב של 587 כ"ס ומומנט הזוי של 118 קג"מ. הסוללה היא בקיבולת של 124 קילוואט-שעה ברוטו (116 נטו) ולמרות משקל עצמי של 3.1 טונות כמעט לפני נוסעים ומטען, הרכב מסוגל להאיץ מאפס ל-100 קמ"ש ב-4.7 שניות.

בתנועה עירונית ובין עירונית הרכב גולש בצורה תרבותית ומעודנת עם תגובת דוושה די נמרצת. מצב התכנות הספורטיבי כבר מספק את בעיטת המומנט המתבקשת מהנתונים, בכל שיפוע, ודורש לעגן היטב את הנוסעים והמטען למניעת התעופפות אקראית.

כצפוי, רכב של 3 טונות פלוס, עם מבנה אווירודינמי של מכולת מטען, גובה מחיר בפרק הטווח. למרות סוללה ענקית, הטווח החשמלי הנקוב הוא 453 ק"מ בלבד, וגם זה נתון די תיאורטי. ביום חם, עם מזגן פועל במלוא המרץ מלפנים ומאחור, ותאוצות אגרסיביות מזדמנות, כי צריך גם ליהנות, אפשר לצפות לסביבות 350-380 ק"מ.

על הכביש

על האספלט ה-G קלאס הוא כלי מרשים. יש לו היגוי חד ומדויק, כראוי לרכב שנושא את הסמל AMG על זנבו. מתלי אוויר ממוחשבים מצליחים לנטרל חלקית את נטיית הצד בפניות הדוקות, שנגזרת ממרכז הכובד הגבוה. מובן שזה לא רכב לשעשועי אספלט על כבישים מפותלים, במיוחד למי שמשנע מטען אנושי רגיש לטלטולים. על הכביש המהיר היציבות הכיוונית טובה עד סביבות 130 קמ"ש, ומעבר לכך צריך לשים לב לרוחות צד חזקות. הנסיעה על אספלט משובש נוטה לצד הנוקשה, אבל עדיין סבירה בהתחשב במשקל העצמי ובחישוקי הענק.

נאמנה למסורת ציידה מרצדס את רכב הדגל ביכולת שטח מקצועית. קצרה היריעה מלתאר כאן את כל הפטנטים שאחראים לכך, ונזכיר רק היגוי נפרד לכל אחד מהגלגלים, שמאפשר "סיבוב על המקום", תיבת העברה נפרדת לכל גלגל ואפשרות לצלוח מעברי מים עמוקים.

טוב לדעת שהמערכות האלה קיימות, למקרה חירום, אבל סביר להניח שרוב הלקוחות שרוכשים רכב כזה, לעולם לא ינסו לבדוק את העבירות שלו על סלעים קשוחים וחולות. במיוחד אם מביאים בחשבון, שצריכת החשמל תחת עומס של נהיגת שטח היא גבוהה במיוחד, וספק אם תצליחו למצוא עמדת טעינה מהירה אי שם במדבריות הנגב והערבה.

מחיר

ה-G קלאס החשמלי עולה בישראל 1.7 מיליון שקל. הוא מצליח לשלב הנעה נקייה וחסכונית, תחבורה יוקרתית ועתירת חשיפה ציבורית, שימושיות ליום יום וטכנולוגיות שטח עתידניות, שיכולות להפוך כל נהג לחיית סלעים ובוץ גם בלי ניסיון קודם. אבל הוא גם דורש פשרה בתחום הטווח לנסיעות ארוכות. ככזה הוא מיועד בעיקר לבעלי חברות וידוענים, שרוצים להגשים פנטזיה של נסיעה ברכב הפנאי-סטטוס האולטימטיבי מבלי להרגיז את שוחרי איכות הסביבה (או את בעלי המניות). היתר ימצאו פתרון שימושי יותר בגרסאות הבנזין והדיזל, הזולות יותר. מ־0 ל־100 קמ"ש

חלק מהמתחרות

ריינג'רובר חשמלי
שני מנועים חשמליים בהספק משולב של 542 כ"ס וסוללה של 118 קילוואט-שעה, שאמורה לספק עד כ־500 ק"מ. המחיר בארה"ב יתחיל בכ־120 אלף דולר.

 ריינג'רובר חשמלי / צילום: יח''צ

GMC האמר חשמלי
הגרסה חשמלית, ב־630 אלף שקל, מגיעה בממדי ענק, שלושה מנועים עם 804 כ"ס בגרסה הבכירה, יכולת שטח ותא מפואר. אבל משקל עצמי של 4.5 טונות דורש רישיון מסחרי.

 GMC האמר חשמלי / צילום: יח''צ