המקום הכי יפה בארץ נראה היום כמו קאנטרי": מה קרה למעיינות האייקוניים של ישראל?

עין יהודה, מעיין הסמוך לקיבוץ עין הנצי"ב, "היה נחשב במשך שנים למעיין הכי יפה בארץ" מספר אסי טיכטל, בעל בלוג הטיולים ישראל 360. "הוא היה שטח טבעי וגדול יחסית של מים עמוקים, והיה עץ שנהגו לקפוץ ממנו למים".

● קונקשן של 6 שעות קטן עליכם? כך תוכלו לטוס לניו יורק בחצי המחיר
● בעולם נוטשים את חופשות הבטן־גב. מה מחליף אותן, וכמה זה עולה?

"הוא היה אחד המעיינות היפים בארץ. היו בו מים עמוקים בצבע טורקיז משגע בעומק מעל שלושה מטרים. יכולת להגיע ולרחוץ בפינת טבע פראית וקסומה", מוסיפה שלי גולדשמידט, בעלת בלוג הטיולים "אל תבואו".

אך לא רק שהמעיין נהרס ברובו ב"שיפוץ" שנמשך שנתיים ועלה 6.5 מיליון שקל, היום הוא גם סגור לגמרי למטיילים. למה? כי אחרי השיפוץ הוא נחשב "בריכת שחייה", ולא עומד בתקן של משרד הבריאות לבריכות. כמוהו נסגרים ומצטמצמים בישראל מעיינות טבעיים רבים, ובכך נעלם הטבע הלא־מוסדר הנדיר שקיים בישראל.

ממעיין צלול לבריכת בטון

"לעין הנצי"ב התחילו להגיע הרבה אנשים, וזה הפריע לקיבוץ", מספר אסי טיכטל, "אז הם העבירו את האחריות עליו לרשות הטבע והגנים".

אלא שזו הייתה רק ההתחלה: בשנת 2022, המעיין נסגר לצורך שיפוצים, ונפתח מחדש רק ביוני 2024. אך המעיין לאחר השיפוץ היה נראה שונה לגמרי: "שפכו בטון והורידו את העומק. זה כבר לא נראה טבעי, הרסו את הייחודיות שלו. זה נראה כמו כל קאנטרי".

שלי גולדשמידט אומרת ש"הרשות הפכה אותו לבריכה עירונית, ממעיין צלול לבריכת בטון. וכמובן, עם שלטי אזהרה אינסופיים שנועדו לכסת"ח".

מטרת השיפוץ המוצהרת הייתה הנגשה של האתר, אך היא מספרת ש"דווקא החלק היפה ביותר - המפל - לא הונגש". אסי טיכטל מוסיף ש"נערים שברו את העץ המפורסם שהיו קופצים ממנו בחבל 'טרזן'. רט"ג הורידה את המקפצה מחשש שמישהו ייפצע".

 עין הנצי''ב לפני השיפוץ / צילום: אסי טיכטל, ישראל360

הרשות מקבלת מאות תביעות בשנה

חלק ניכר מזהירות־היתר של הגופים הממשלתיים בישראל נובע מהקלות שבה ניתן להשיג פיצויים על כל נזק שהוא: כך למשל, בן 47 שקפץ לנהר הירדן נתקל בסלע ושבר את קרסולו. המועצה האזורית עמק הירדן חויבה לשלם לו 235 אלף שקל. השלטים שהציבה המועצה לא היו מספיקים, בעיני השופטת, והיא התרשלה בכך שלא הסירה את החבלים התלויים מהעצים.

במקרה אחר, צעיר בן 22 זכה ב־151 אלף שקל ועורכי דינו השתכרו 41 אלף שקל מידי חוף קליה ו"קומראן מפעלי תיירות", לאחר ששמשייה שעפה ברוח פגעה בפניו בעת נופש בים המלח. ישנן מאות תביעות שמגיעות לרשות הטבע והגנים בכל שנה.

"התוצאה היא שברשות הטבע והגנים בוחרים בדרך הקלה מבחינתם - לסגור ולחסום", אומר טיכטל, "מה שהם היו צריכים לעשות, זה לפעול לכך שהאחריות תהיה על המטייל שהתרשל או הסתכן. הממשלה והכנסת חייבים להסדיר בחוק את נושא האחריות האישית".

והוא מוסיף, "בחו"ל, אם מטייל בחר מרצונו לקפוץ מצוק - הוא הנושא באחריות. בישראל, אם הוא קפץ בשטח של רט"ג זאת האחריות שלה שהיא לא מנעה זאת. לכן כל הגופים שמחזיקים באתרים כאלה יוצרים הגבלות שנועדו לכסת"ח משפטי".

 עין מבוע מכוסה סורגים. מעיין פועם בשמורת נחל פרת; סגור כיום / צילום: אסי טיכטל, ישראל360

אך סיפור עין הנצי"ב לא הסתיים בשיפוץ והסדרה. בחודש אוגוסט 2025 סגר אותו במפתיע משרד הבריאות, לאחר שהוכרז שהמים אינם עומדים בתקני הבטיחות לבריכות שחייה.

כלומר, מהרגע שהמעיין עבר שיפוץ בידי רט"ג ולמעשה הפך לבריכת שחייה - התקנות החדשות החלו לחול עליו, ולא ניתן להיכנס אליו כלל.

ברשות הטבע והגנים כנראה לא התכוונו שזה מה שיקרה. לדבריהם הרשות "אִפשרה לאלפי מבקרים ליהנות מחוויית ביקור מהנה ובטוחה, תוך התחייבות לשמור על המעיין כמעיין טבעי. לאחרונה משרד הבריאות ביקש להתייחס למעיין כבריכה ולעמוד בתקנות של בריכות שחייה, כלומר, אפס חריגות".

בהמשך נכתב כי "הרשות מתנגדת לפגוע בטבע וכפי שהתחייבה תשמור על המעיין כמעיין טבעי. הרשות ערכה סקר סיכונים שבמסגרתו נמצא כי המים נקיים ועומדים בנתוני איכות המים למעיינות ולנחלים, לא נמצאו מוקדי סיכון מהותיים ולכן אפשר לרחוץ במים".

כעת, הם מבטיחים ש"לאור התייחסות המשרד לאתר כאתר רחצה, הרשות נפגשה עם משרד הבריאות מספר מפגשים בכדי לקדם פתרון מוסכם על הצדדים ולשמור על הטבע בתקווה שימצא פתרון בזמן הקרוב".

אסי טיכטל מביע עמדה עקרונית, לפיה הטבע אינו סטרילי ו"בטבע יש עוד זיהומים, לא הכול נאכף".

 בריכת התמר מלאה. השינויים שבוצעו: הורדת מפלס ל1.20, הרחקת החניה, איסור על כניסה שעתיים לפני הסגירה / צילום: חיים חבשוש

הורדת מפלס המים - תופעה נרחבת

אתר נוסף שזכה ל"טיפול" בטיחותי הוא עין מבוע בנחל פרת. שלי גולדשמידט מספרת שהוא "אתר קסום בבעלות רט"ג. בעבר הייתה בריכה גדולה ובה תופעת טבע מיוחדת של נביעה מחזורית (מעיין פועם): חלק מהכיף היה להיכנס בהתאם לפעימות הנביעה. אבל היום הבור הגדול מכוסה בסורגים והאתר עצמו נסגר בטענה של 'סכנה בטיחותית'".

לדברי רשות הטבע והגנים, החניה הסמוכה לעין מבוע הייתה קטנה מדי, מה שהוביל לכך שאנשים החנו רכבים על הכביש הצר, דבר שסיכן את האנשים ואת הנוסעים.

וכעת רט"ג עובדת על בניית חניון גדול יותר - אך עד אז אין גישה לאתר. חמור מכך, נראה שבשל עיכובים של הקבלן, פתיחת האתר מתעכבת משמעותית. למעשה, נתיבי ישראל צפויים לקדם מכרז לקבלן חדש, כדי לזרז את העבודה.

 בריכת התמר בזמן שסגרו לציבור / צילום: אסי טיכטל, ישראל360

נוסף על כך, גובה המים בבריכת התמר שבנחל פרת הורד ל־1.2 מטרים בלבד. אך לדברי רט"ג הסיבה לכך קשורה לשנת הבצורת שהביאה את הרשות להגביל את זרימת המים אל המעיין.

ובכל זאת, טיכטל מתעקש כי הורדת מפלס המים היא תופעה נרחבת: בעין שוקק, עין לבן, עין שוירח, עין עדעד, ועין חניה מפלס המים ירד.

רט"ג לא התייחסה לעניין באופן מפורש, אך ייתכן שהדבר נובע גם מסיבות בטיחותיות; והקשיים המשפטיים מול נושא האחריות האישיות מקשים מאוד על שמירה של נקודות הטבע הפראי המעטות שקיימות בישראל - על כל היתרונות והחסרונות שלהן.

 עין עדעד לפני השיפוץ / צילום: שלי גולדשמידט

תגובת רשות הטבע והגנים: רשות הטבע והגנים מנהלת מאות גנים לאומיים ושמורות טבע ובהם גם אתרי מים - חופי ים, נחלים, מעיינות. מאות אלפי מבקרים פוקדים את אתרי הרשות ונהנים מבילוי מגוון בטבע.

לצערנו אנחנו נמצאים בשנת בצורת עם ספיקות נמוכות ולכן חלק מערוצי הנחלים מתייבשים, גובה המים בחלק מהמעיינות יורד. זאת בנוסף להחלטה לצמצם את הספקת המים לטבע בשל שנת הבצורת השנה.

עין יהודה הינו גן לאומי שרשות הטבע והגנים מנהלת והשקיעה רבות בפיתוח והנגשתו לציבור. הרשות נמצאת בשיח עם משרד הבריאות במטרה למצוא פתרון מוסכם שיאפשר את פתיחת האתר לאחר שהבדיקות נמצאו תקינות בדומה למעיינות ונחלים.

לגבי עין מבוע האתר סגור עד לסיום העבודות על מנת לאפשר כניסה בטיחותית. מפלס המים ירד בשל הבצורת וספיקות נמוכות. במעיין יש גדר בטיחותית לשמירה מפני ירידה לעומק המעיין. חלק מבריכות שנבנו בידי אדם הוצבו אמצעי בטיחות לשמירה על בטיחות המתרחצים לצד שילוט מסביר. הרשות מקבלת עשרות תביעות בשנה בנושא טביעות.