הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ"שית

מליאת הכנסת אישרה היום (ד') בקריאה טרומית את הצעת החוק לפיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ולצמצום ניכר בתפקידיה.61 חברי כנסת הצביעו בעד הצעת החוק ,ו-46 הצביעו נגד.

● בצל המשבר בקואליציה: ההצבעה על הרחבת המינויים הפוליטיים ירדה מסדר היום של הכנסת
● לוין: אקדם הצעת חוק לביטול דיונים במשפט נתניהו

הצעת החוק שאושרה בשלב הראשון היא זו של ח"כ מישל בוסקילה (הימין הממלכתי), אשר לפיה תעבור הסמכות לניהול הליכים פליליים מהיועמ"שית לפרקליט המדינה, והעמדה לדין של אישי ציבור תותנה באישורה של ועדה ציבורית. חברי הוועדה יתמנו על-ידי נשיא בית המשפט העליון, שר המשפטים והסנגור הציבורי הארצי.

בהמשך היום צפויה המליאה להצביע על הצעת החוק של ח"כ שמחה רוטמן, לפיה יפוצל תפקיד היועמ"ש כך שלצדו יכהנו תובע כללי במינוי שר המשפטים ומייצג המדינה בערכאות.

הצעות חוק פרטיות נוספות לפיצול תפקיד היועמ"ש יעלו אף הן להצבעה, כאשר ניתן לצפות שלאחר אישורן - ועם התקדמות הליך החקיקה בוועדת החוקה - הן יאוחדו להצעה אחת שתקודם לשלבים הבאים.

חוות-דעת היועמ"שית לא תחייב את הממשלה

לפי הצעת החוק, היועץ המשפטי לממשלה לא יהיה אחראי עוד על ניהול ההליכים הפליליים בישראל, לרבות אלה הנוגעים לראש הממשלה ולנבחרי הציבור, אלא לייעוץ שוטף לממשלה בנושאי מדיניות וחקיקה.

בניגוד למצב הקיים, לפיו היועמ"שית היא הפרשנית המוסמכת של החוק, הצעת החוק קובעת כי הממשלה תהיה רשאית להחליט כי חוות-דעת היועמ"שית לא תחייב אותה. היועמ"שית אף לא תשתתף בישיבות הממשלה, וזאת בניגוד לנוהג שהיה קיים במשך עשרות שנים - עד לכהונת הממשלה הנוכחית.

לצד היועץ המשפטי, שר המשפטים ימנה באישורה של ועדת החוקה תובע כללי שיהיה אחראי לניהול ההליכים הפליליים בישראל. תנאי הכשירות לתפקיד יהיה ניסיון של 10 שנים כעורך דין פלילי, מתוכן חמש שנים בלבד בישראל. על התובע שיסיים את כהונתו תחול תקופת צינון בת שלוש שנים לפני שיוכל להתמנות לשופט.

גוף שלישי יהיה, כאמור, מייצג המדינה בערכאות, שיהיה אחראי על ייצוג בהליכים אזרחיים ומינהליים. המייצג יהיה כפוף לפיקוח שר המשפטים, אשר יוסמך לדרוש מהמייצג להתייעץ איתו או עם הממשלה "בשאלה בעלת חשיבות מדינית, ביטחונית או ציבורית".

לפי דברי ההסבר של רוטמן, הצורך בפיצול תפקיד היועמ"ש "נובע מניגודי עניינים מוסדיים ומובנים בין התפקידים האמורים. היועץ המשפטי לממשלה, מעצם תפקידו, אמור לייעץ לממשלה ולסייע לה להגשים את מדיניותה במסגרת החוק. תפקיד זה מחייב עבודה צמודה עם שרי הממשלה ויצירת יחסי אמון עימם. במקביל, בתפקידו כראש התביעה הכללית, עליו לקבל החלטות על חקירה והעמדה לדין של מי שחשודים שביצעו עבירות פליליות, לרבות אותם שרים ונבחרי ציבור - דבר היוצר ניגוד עניינים מובנה".

ניסיון להתערב במשפט נתניהו?

היועמ"שית בהרב-מיארה מתנגדת להצעת החוק והזהירה את הממשלה מפני ניסיון להתערב באמצעותה במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בחוות-דעת שגיבשה כתבה כי "קיים חשש כבד לקיומם של אינטרסים אישיים בקידום ההצעה לחברי כנסת ולחברים בממשלה שנגדם מתנהלות חקירות פליליות או מתנהלים הליכים פליליים, לרבות ראש הממשלה עצמו".

הצעת החוק מגיעה על רקע החלטת הממשלה להדיח את גלי בהרב-מיארה מתפקידה. בג"ץ קבע כי על הממשלה לכנס לצורך זה את הוועדה למינוי היועמ"ש, שבראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס, אך הממשלה לא הצליחה לאתר שר משפטים או יועמ"ש לשעבר שיאיישו את הוועדה - ובג"ץ דחה את בקשת הממשלה לכנס את הוועדה בהרכב חסר.

הצעת החוק עשויה אפוא לאפשר לממשלה לרוקן מתוכן את סמכויות היועמ"שית ללא צורך להעבירה בפועל מתפקידה. נציין כי ההחלשה הדרמטית בסמכויות היועמ"שית, העולה מהצעת החוק, היא מהלך חסר תקדים שיש בו כדי לשנות באופן מהותי את סדרי המשטר בישראל.

הצעת החוק, שתעלה להצבעה בקריאה הטרומית, צפויה ככל הנראה לזכות ברוב, שכן המפלגות החרדיות, יהדות התורה וש"ס, צפויות לתמוך בה. זאת, חרף סירובן הנמשך להצביע עם הקואליציה לנוכח המשבר סביב חוק הגיוס וכחלק מהסכמות שאליהן הגיעו עם הקואליציה בדבר הסדרת סמכויותיהם של בתי הדין הרבניים לפסוק בנושאי מזונות ילדים - מהלך שבג"ץ אסר עליו בפברואר האחרון.