מחקר חדש: דווקא ירידה במשקל בגיל מבוגר מחמירה דלקתיות במוח
השמנת יתר ידועה כמגבירה דלקתיות, וזהו אחד המנגנונים שיכולים להסביר את הקשר בין השמנה לבין מחלות ניווניות של המוח בגילאים המבוגרים. אבל האם ירידה במשקל היא תמיד הפתרון?
מחקר חדש של חוקרי אוניברסיטת בן גוריון, שפורסם בכתב העת GeroScience, מצביע על כך שדווקא הירידה במשקל עלולה להוביל להחמרה בדלקת מוחית. המחקר, שנערך בשלב זה במודלי חיות בלבד, בוצע בהובלת פרופ' אסף רודיך ופרופ' אלון מונסונגו מהפקולטה למדעי הבריאות.
● הקשר המסוכן בין השמנה לאלצהיימר
● במכון ויצמן עשו מחקר ענק על הזדקנות, והממצאים מפתיעים
● באין שר בריאות, הרכב ועדת סל הבריאות יעלה להצעת מחליטים בממשלה
החוקרים השוו בין שתי קבוצות עכברים בגילאים שונים: קבוצה אחת הוזנה בדיאטה עתירת שומן וקלוריות, עלתה במשקל, ולאחר מכן הוחזרה לתזונה רגילה עד שחזרה למשקל תקין; הקבוצה השנייה נשארה לכל אורך התקופה במשקל תקין וללא שינוי בתזונה - עד שהגיעה לאותו גיל.
החדשות הטובות הן שלאחר הירידה במשקל, העכברים המבוגרים הצליחו לנרמל את ויסות הגלוקוז בדם שלהם ביעילות דומה לעכברים הצעירים יותר, ממצא המוכיח שההשפעה המיטיבה הזו של ירידה במשקל אינה תלויה בגיל.
אם תוצאה זו משקפת השמנת יתר בבני אדם, היא מצביעה על כך שגם בגיל העמידה, אנשים עם השמנת יתר וסוכרת או סיכון לסוכרת עשויים לשפר מצבם, הסביר אלון זמר, שמחקר זה הינו חלק מעבודת הדוקטורט שלו ברפואה.
עם זאת, כאשר בחנו החוקרים את ההיפותלמוס, האזור במוח שאחראי על תפקודים פיזיולוגיים רבים בגוף, כולל בקרת אכילה ומשק האנרגיה, נצפה ממצא בלתי צפוי. עכברים בגיל העמידה הציגו החמרה של תגובה דלקתית מוחית באזור זה. מצב זה נמשך מספר שבועות אחרי סיום הירידה במשקל.
החוקרים מציינים כי דלקות הן לפעמים חלק מתהליך ריפוי של הגוף, ולפעמים הן מזיקות, בעיקר כאשר הן כרוניות. לדברי רודיך: "סוג הדלקת העצבית שנצפתה במוח מאפיין מחלות מוח ניווניות של הגיל המבוגר. נדרש מחקר המשך כדי להבין האם הדלקת המלווה ירידה במשקל מופיעה בבני אדם והאם היא בעלת משמעויות שליליות בגיל הבוגר".
גיוס של 12 מיליון דולר למודולייט, אשר משנה את המוח באמצעות אור
חברת מודולייט, אשר פיתחה טכנולוגיה לטיפול במחלות נוירולוגיות באמצעות אור, השלימה גיוס של 12.2 מיליון דולר. החברת מפתחת דור חדש של טכנולוגיות אופטוגנטיות - שיטה שבה מהנדסים גנטית תאי עצב כך שיהיו רגישים לאור, כך שניתן להשתמש באור כדי להפעיל בהם תהליכים באופן סלקטיבי. למעשה, האור הופך למתג כיבוי והדלקה של תא עצב ספציפי.
בעוד שמרבית הטיפולים במחלות מוח נשענים כיום על תרופות הפועלות באופן לא-ספציפי או על גירוי חשמלי שפועל על אזורים שלמים, מודולייט מציעה פתרון שמאפשר שליטה מדויקת גם במיקום וגם בזמן.
המטרה הראשונה: לטפל בכאב טריגמינלי (Trigeminal Pain), תסמונת קשה של כאבים באזור הפנים. החברה מחדירה חלבונים רגישים לאור לעצב הטריגמינלי (העצב המשולש) האחראי על תחושת הפנים, ובעת כאב מפעילה אור שחוסם את האות העצבּי. לדברי החברה, ניתן להנדס את החלבונים הרגישים לאור לתוך התא בתהליך המתבצע באשפוז יום.
מחלות אחרות שיכולות להיות רלוונטיות לטיפול כזה הן למשל אפילפסיה והפרעות תנועה. במודולייט כבר הציגו הצלחה בבעלי חיים בתכנות התאים, בתגובתם לאור, וכן בהשפעתם על המחלות שהוזכרו לעיל.
מודולייט הוקמה ב־2022 על ידי ד"ר יותם אלדר המשמש גם כמנכ"ל החברה, ובעבר אלוף באגף המודיעין בצה"ל, רופא ילדים בבית חולים שניידר, וחוקר בתחום הגירוי המוחי (בנוסף היה ממקימי משלט הקורונה); אופיר לוי, יזם ביומד המשמש כיו"ר החברה וד"ר עופר יצחק, חוקר במכון ויצמן בתחום גמישות המוח, אשר משמש כסמנכ"ל המדעי של החברה.
תחום האופטוגנטיקה כבר נחקר גם על ידי מעבדות וחברות אחרות, והתקדם במיוחד בתחום השבת ראייה לעיוורים (חברה בתחום בשם Ray Pharmaceuticals גייסה לפני שנתיים כ־100 מיליון דולר). אדלר מסביר כי השיטה של מודולייט מדוייקת יותר, ולכן יכולה להסיר חלק מן החסמים שהקשו על טיפול נוירולוגי באמצעות אור להתקדם עד היום. "החלבון שלנו פי 14 יותר רגיש לאור. הוא מגיב לגוון אור שחודר עמוק יותר והוא יותר בטיחותי, והאפקט שלנו יציב יותר".
החברה מצפה להיכנס לניסויים קליניים ב-2028. סבב הגיוס הובל על ידי Jibe Ventures ו-LocalGlobe, ובהשתתפות משקיעים בולטים בתחום, בהם Nexus Neurotech Ventures - קרן של מייסד גוגל, סרגיי ברין.
הקרן השתתפה גם בסבב הגיוס של חברת אינסייטק הישראלית ב־2024. ד"ר ג'ון פרופסט, שותף בכיר בקרן, מסר כי "הפלטפורמה האופטוגנטית לנוירומודולציה של מודולייט מהווה דרך חדשה להתמקד במעגלים עצביים, עם דיוק ברמת סוג תא העצב (נוירון) והמסלול העצבּי, יעד טיפולי שהאנושות מחפשת מזה זמן רב".
בריינסווי חצתה את רף השווי של מיליארד שקל
חברת בריינסוויי הנסחרת בנאסד"ק ובתל אביב, ומפתחת ומשווקת טיפולים למחלות מוח ונפש באמצעות קסדה לגירוי מגנטי, פרסמה את דוחותיה לרבעון השלישי של השנה.
החברה רשמה הכנסות של 13.5 מיליון דולר, גידול של 29% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. היא שיווקה ברבעון 90 מערכות חדשות, גידול של 43% לעומת התקופה המקבילה, וכעת ישנן 1,600 מערכות של החברה המותקנות בעיקר בארה"ב.
שיעור הרווח הגולמי הגיע ל־75%, והרווח התפעולי עמד על 1.3 מיליון דולר. החברה כבר רושמת מספר רבעונים של רווחיות קטנה, והפעם עלתה הרווחיות ל־1.6 מיליון דולר, לעומת 0.7 מיליון בתקופה המקבילה. בקופת החברה 70.7 מיליון דולר במזומן.
בריינסוויי ממשיכה אסטרטגיה של התרחבות באמצעות שיתופי פעולה והשקעות בחברות בתחום הטיפול וההפצה, כולל השקעה של 5 מיליון דולר בחברת Neurolief הישראלית המפתחת מכשיר ביתי לגירוי מוחי, עם אופציה לרכישת החברה.
בשנה האחרונה עלתה מניית החברה 46% והשלימה עליה של 136% ב־5 השנים האחרונות. כעת נסחרת החברה לפי שווי של מעל מיליארד שקל.
המוצר של Nitinotes לטיפול בהשמנה אושר לשיווק באירופה
חברת ניטינוטס הישראלית קיבלה אישור רגולטורי לשיווק באירופה (CE) למוצר Endozip - מערכת המאפשרת ביצוע ניתוח שרוול למניעת השמנה בגישה אנדוסקופית (זעיר פולשנית). המוצר מיועד לטיפול בהשמנה קלה עד בינונית. ניטינוטס מאמינה כי תוכל להתחיל את תהליך המסחור באירופה באופן מיידי.
בשנים האחרונות, ניתוחי קיצור קיבה נדחקו מעט מן הכותרות עם כניסתם לשוק של תרופות לטיפול בהשמנה ממשפחת ה-GLP1. אולם, ישנם מטופלים שהתרופות אינן משפרות מספיק את מצבם, או שאינם יכולים לסבול את תופעות הלוואי שלהן, או שהם נרתעים מהרעיון ליטול תרופה לכל אורך חייהם.
ניתוח שרוול הוא היום ניתוח פולשני, יש בו סיכונים והוא בדרך כלל ניתן לאנשים עם השמנת יתר מסוכנת, כלומר BMI מעל 40. החברה רואה את קהל היעד שלה כאנשים עם BMI של 30־40, שלא מעוניינים בתרופות או לא הצליחו להפחית משקל משמעותי עם התרופות מסיבות שונות.
המוצר של החברה עבר עד כה שלושה ניסויים קליניים ובהם הודגמה ירידה של 13.2% במשקל. זהו נתון אשר היום נחשב קצת נמוך לעומת התרופות והניתוחים הקיימים, אך כאמור, החברה מכוונת את המוצר לקהלים שפחות מתאימים לתרופות. הפרוצדורה שמציעה החברה מאפשרת לבצע את התהליך באמצעות רופא אחד, לעומת שני רופאים היום, תוך פישוט התהליך וקיצור תקופת ההכשרה.
פלורי נכנסת לתחום האקסוזומים לתעשיית הקוסמטיקה
פלורי משיקה חברה-בת חדשה בשם Cellav יחד עם Miss Universe Skincare, חברת אסתטיקה מקליפורניה שמוצריה נמצאים בשימוש של משתתפות בתחרות היופי מרחבי העולם, כך על פי החברה.
החברה החדשה תשתמש בטכנולוגיה של פלורי לייצור תאי גזע, בתחום האקסוזומים החדש יחסית בעולם הקוסמטיקה. האקסוזומים הם שלפוחיות קטנות אשר מיוצרות בתוך תאי הגוף, וכמוהם מכילים מעטפת, ויכולים לשאת חומר גנטי, חלבונים, חומצות שומן ומטבוליטים. הגוף משתמש באקסוזומים כדי להעביר מידע בין תאים. לעומת תאי גזע שלמים, הם אינם מעוררים תגובה חיסונית של הגוף ואין חשש שיתרבו בתוף הגוף.
האקסוזומים מקיימים בגוף תהליכי ריפוי טבעיים, ולכן בתעשיית הקוסמטיקה ישנם המאמינים כי הם יוכלו לשפר את מראה העור. מאמרים מדעיים בנושא מהשנה האחרונה, מציינים כי הגישה הזו נראית מעניינת, אך היעילות והבטיחות עדיין לא הודגמו, ואין גם סטנדרטיזציה של המוצר.
פלורי החלה את דרכה כחברה בתחום התרופות המבוססות על תאי גזע. היא פיתחה שיטה ייחודית לייצור תאי גזע, אך עד היום לא הביאה מוצר לשוק בתחום זה. ב־2022 חתמה על הסכם עם תנובה להקמה של חברה בת בתחום המזון המתורבת (מבוסס תרביות תאים). על פי דוחות הרבעון השלישי של השנה שהתפרסמו בסוף השבוע, החברה רשמה הכנסות של 316 אלף דולר, בדומה לרבעון המקביל אשתקד, והפסד של 6.1 מיליון דולר, גם הוא בדומה לשנה שעברה.
מניית החברה איבדה 29% בשנה האחרונה, אך בעקבות ההודעה עלתה 14%. כעת היא נסחרת לפי שווי של 34 מיליון דולר בנאסד"ק.
גרמניה חוגגת את המדע הישראלי בכנס Falling Walls
נוכחות ישראלית משמעותית נרשמה בכנס המדע והחדשנות Falling Walls, הכולל אלפי משתתפים מ־100 מדינות.
הכנס נערך בכל שנה בברלין בתחילת נובמבר, בתאריכים בהם נפלה חומת ברלין, בהשתתפות משתתפים הנבחרים על ידי הועדה המארגנת.
במסלול Lab, המציג מדענים נבחרים בתחילת דרכם, נכללו חוקרת המוח ד"ר נטלי פרדיאן מלמד, היום באוניברסיטת קולומביה, חוקרת בתחום של ננטוכנולוגיה לביולוגיה ומדעי המוח, והדס עומר, דוקטורנטית בטכניון, פיזיקאית המפתחת שיטות חדשות להולכת תרופות למחלות לב.
במסלול Venture, לחברות צעירות, נכללו חברת נורקסון, המפתחת טיפולים רפואיים על בסיס אקסוזומים, וחברת Ceal, שפועלת בתחום הסרת פחמן דו־חמצני מהאטמוספירה. שתי החברות הצליחו להתברג ב־25 החברות המובילות שהגיעו לכנס, מתוך 187 חברות שהגיעו לרשימה הארוכה.
לדברי ד"ר ליאור שאלתיאל, מנכ"ל נורקסון: "באירוע השתתפו נציגים מהחברות הכי גדולות באירופה, ככמו פולקסווגן ובוש, עם קרנות הון הסיכון התאגידיות שלהם, וגם בכירים בעולם המדעי, כולל זוכי פרס נובל.
"במקביל להשתתפות שלנו, הייתה גם משלחת ישראלית גדולה, של אנשי מדע וחברות, שהשתתפו בשני אירועים שנערכו לרגל 60 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין גרמניה וישראל, ולשם עידוד שיתוף פעולה מדעי בין המדינות".
בדיקת ההריון ברוק של סליגנוסטיקס תשווק בגרמניה
חברת הסטארט-אפ סליגנוסטיקס (Salignostics) מירושלים, שפיתחה את בדיקת ההריון הראשונה בעולם המבוססת על דגימת רוק, החלה לשווק את המוצר בחנויות של רשת Rossmann, מרשתות הפארם הגדולות בגרמניה. ההפצה ברשת מנוהלת על ידי חברת MERTZ Pharma Handel GmbH , השותפה העסקית של סליגנוסטיקס, המפיצה את מוצריה בגרמניה.
מהחברה נמסר כי בדיקת ההריון ברוק מפחיתה חסמים של בדיקות שתן להריון. לדברי החברה מדובר בבדיקה סטירילית יותר המפחיתה את הסיכוי לטעויות. סליגנוסטיקס השיקה לאחרונה גרסה חדשה של הבדיקה, המפיקה טעמים עדינים בזמן מתן דגימת הרוק.
החברה קיבלה לאחרונה אישור שיווק באירופה למוצר נוסף, פלטפורמה לאיסוף ועיבוד דגימות רוק שיכולה לשמש כבסיס להפיכת בדיקות נוספות מבדיקות דם או שתן לבדיקות רוק, למשל בדיקות למחלות זיהומיות. החברה מפתחת בעצמה בדיקת רוק לאיתור סטרפטוקוק A, מחלות מין וזיהומים בדרכי הנשימה, והיא עובדת גם על בדיקת רוק לאבחון מוקדם ולא פולשני של סרטן הלבלב, במסגרת מאגד LiquidBx של רשות החדשנות.