סמוטריץ' מקדם מהפכה בענף החלב, אבל הוא עלול להישאר רק עם יבוא גבינות

החלב הגולמי בישראל יקר ב־25% מהממוצע באיחוד האירופי, גבינות מקומיות נמכרות במחירים גבוהים בעשרות ומאות אחוזים ממוצרים מיובאים. הסיבה המרכזית לכך היא משק החלב בישראל, המנוהל בשיטה של תכנון ריכוזי: מודל שכמעט ולא קיים במערב, מאז שהאיחוד האירופי ביטל אותו ב־2015.

● מחירי הגבינות יירדו? האוצר יגדיל את היבוא פי שלושה
● שוק תחליפי החלב קורץ לכל השחקניות בשוק. המצטרפת החדשה: מחלבות גד

כעת, במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2026, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מעוניין לבטל כליל את התכנון הריכוזי בענף הרפתות. התוכנית שלו מציעה להותיר 'מחיר הגנה' נמוך יותר, שישולם רק לרפתנים היעילים. בתגובה למהלך, הרפתנים יצאו למלחמת חורמה, ואף הוצעה על ידי משרד החקלאות תוכנית נגדית לסבסוד הענף בעלות של 1.4 מיליארד שקל. עם זאת, המהלך כולו תלוי בהעברת תקציב המדינה לשנה הבאה, מה שמעלה חשש כי במקום מהפכה - נישאר עם רפורמה צנועה.

מהפכה ברפת

כאמור, משק החלב הישראלי מתנהל במודל ריכוזי ומפוקח: משרד החקלאות, בשיתוף מועצת החלב, קובעים מכסות ייצור שנתיות ליצרנים. הגבלה זו, האוסרת ייצור מעבר למכסה, מביאה לצמצום ההיצע ובפועל מעלה את מחיר החלב הגולמי. החלב נמכר למחלבות ב"מחיר מטרה" מפוקח, שנועד להבטיח את רווחיותן ולהגן עליהן כלכלית. מנגד, מוצרי החלב ה"בסיסיים" נתונים לפיקוח מחירים קמעונאי, עם מחיר מקסימום שנועד למנוע התייקרות יתר לצרכן.

אף על פי כן, התכנון הריכוזי, המייקר את הייצור, לצד ההפרשים הקטנים בין המחירים המפוקחים, גורם להיווצרות מחסורים תקופתיים עם כל תנודה משמעותית בביקוש או בהיצע המקומי - כדוגמת חגי תשרי. במוצרים שאינם מפוקחים, העלויות הגבוהות מגולגלות לצרכנים באופן מובהק עוד יותר. על פי נתוני האוצר, קיים פער של 48% במחיר מוצרי החלב בישראל בהשוואה לממוצע ה־OECD.

גם מבקר המדינה הצביע על פוטנציאל ניכר להוזלה במחיר החלב הגולמי, ומתח ביקורת על מודל התמיכות הנוכחי: במקום תמיכה ישירה כפי שממליץ ה־OECD, התמיכות בישראל ניתנות בעקיפין.

 שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

שר האוצר סמוטריץ' ואנשי משרדו מקדמים תוכנית לשינוי מבני עמוק בענף החלב, בהשראת המודל שאומץ באיחוד האירופי ב־2015. במסגרת התוכנית, המדינה תפדה את מכסות הייצור של הרפתנים הפחות יעילים בשוק, ותאפשר להם לצאת מהענף תמורת פיצוי הולם - מהלך שצפוי להקל על רבים מהם, מבוגרים, לפרוש לפנסיה.

הרפתות שיישארו, הנחשבות ליעילות יותר, ייהנו מ"מחיר הגנה" קבוע, שיהיה נמוך אמנם ממחיר המטרה הנוכחי, אך גבוה מהמחיר שייקבע בשוק חופשי. המחלבות הגדולות יחויבו לרכוש את החלב שלהן בראש ובראשונה מאותן רפתות במחיר המגן, ורק לאחר מכן יוכלו להשלים את האספקה באמצעות רכישה בשוק החופשי. במקביל, השוק ייפתח לתחרות: יוסרו המגבלות על הקמה והרחבה של רפתות יעילות, צעד שאמור להגביר את הייצור ולתרום לירידת המחירים לצרכן.

"רפורמה בשביל ארדואן"

בעוד שבאוצר ניסו להיפגש עם ארגוני הרפתנים במטרה להגיע לפשרה בהסכמה - אלו סירבו להגיע לפגישה ויצאו למאבק. לטענתם, תכנית האוצר היא חד־צדדית ולא סופקו להם כל הפרטים המלאים. לפי שעה, המאבק התקשורתי כולל מודעות ומסרים ברשתות ובתקשורת, הכוללות בין השאר טענות על כך שהרפורמה תיטיב בעיקר עם טורקיה. בשבועות הקרובים, הרפתנים צפויים לצאת למחאה בשטח.

בתגובה, באוצר החליטו לקחת את הצעד שתוכנן להיות האחרון, פתיחה ליבוא - ולהפוך אותו להיות צעד ראשון ברפורמה. השר הכריז לאחרונה על הגדלה דרמטית של מכסות היבוא של גבינות פטורות ממכס: מ־6,500 ל־19,500 טון.

מול עמדת האוצר התייצב משרד החקלאות, שהביע עמדה קרובה יותר לארגוני הרפתנים ופרסם תוכנית חלופית. במקום שינוי מבני דרסטי, התוכנית מציעה השקעה של כ־300 מיליון ש"ח בשנה לאורך חמש שנים. כספים אלה יופנו בעיקר למחקר, פיתוח והשקעות הון, כגון הקמה ושדרוג של מרכזי מזון ברפתות ושדרוג קווי ייצור במחלבות. בנוסף, מציע המשרד פיזור של הרפתות במסגרת התכנון הריכוזי, כולל ביהודה ושומרון, וכן "תכנית פרישה בכבוד" לרפתנים, בדומה לזו המוצעת על ידי האוצר, אך בהיקף מצומצם יותר.

בנוסף, משרד החקלאות מתכוון להסיר חסמים על איחוד רפתות כדי ליצור איחודים יעילים יותר, להקל על מרכזי מזון משותפים לפרות, ולאפשר כניסה של עובדים זרים. שר החקלאות אבי דיכטר הבהיר כי "ענף הרפת הוא אחד מעמודי התווך של החקלאות הישראלית, מקור לגאווה לאומית, ואנו מחויבים להבטיח את חוסנו ויציבותו".

תלויים בחוק ההסדרים

ובכל זאת, נותרו מספר סימני שאלה. למשל, מה יהיה מעמד הסחירות של מכסות הייצור שלא ייקנו מחדש (כיום הן נכס לכל דבר ועניין וניתן במגבלות מסוימות, למכור, להשכיר ואף להורישן). בנוסף, כל התכנית תלויה בחוק ההסדרים, שאמור לעבור יחד עם תקציב 2026. בשל הבחירות הצפויות ממילא בשנה הבאה והקשיים הפוליטיים של הממשלה הנוכחית, בייחוד בכל הנוגע ל"חוק הגיוס", לא ברור שהתקציב בכלל יעבור. במצב כזה, הדבר היחיד שישאר מהרפורמה הגדולה הוא יבוא הגבינות - מהלך ששר האוצר יכול לקדם לבדו, ללא צורך באישור הכנסת.

בכל מקרה, מבחינת סמוטריץ' - צריך ללכת עד הסוף. בסביבתו אומרים שהוא "רואה מחויבות להביא לירידת מחירים לצרכן במוצרים היומיומיים. הוא ידע שהוא יספוג המון אש מהמחלבות הגדולות שאוחזות בשוק כמונופול, אך מאבקן מוכיח עד כמה הרפורמה נחוצה".