"אי אפשר להכחיש שאת מהפכת הבינה המלאכותית פספסנו - גם בהיבט של החינוך והשפעה על התעסוקה. אנחנו מנסים להדביק את הפער. אסור שזה יקרה שוב בהיבטים של סחר בין־לאומי", הזהיר חזי חאלאויה, יו"ר חברת נמלי ישראל, בוועידת ישראל לעסקים ה-32 של גלובס. לדבריו, ישראל עומדת בפני הזדמנות גיאו־אסטרטגית נדירה שאותה עלולה להחמיץ - להפוך להאב לוגיסטי גלובלי במסגרת המסדרון הכלכלי בין הודו לאירופה.
● ועידת ישראל לעסקים 2025 | יו"ר נמל אשדוד: "אני לא מתנגד להנפקה"
● ועידת ישראל לעסקים 2025 | מה יקרה לכסף שלכם ב-2026? שלוש מנהלות השקעות בכירות עונות
● ועידת ישראל לעסקים 2025 | מנכ"ל דוראל: "אנרגיה מתחדשת מורידה לכולם את חשבון החשמל"
"אנחנו נדרשים לשינוי במיינדסט. אנחנו צריכים לשנות תפיסה אסטרטגית, את התפיסה שאנחנו נמצאים בה ברמת קבלת החלטות", אמר חאלאויה. "ישראל יכולה להפוך להאב לוגיסטי גלובלי, בהיבטים של סחר בין־לאומי".
ההזדמנות נובעת ממסדרון כלכלי בין הודו לאירופה, שנחתמו הסכמים גלובליים לגביו ב-2023, העובר דרך האמירויות, סעודיה, ירדן ומגיע לישראל כשער לאירופה. המסדרון, הידוע בשם IMEC, נועד לייצר אלטרנטיבה ליוזמת "חגורה ודרך" הסינית (BRI), שעוקפת את ישראל דרך איראן וטורקיה. על המסמך חתומות הדמוקרטיות הגדולות - ארה"ב, האיחוד האירופי, גרמניה וצרפת, אך ישראל וירדן טרם חתמו עליו.
"המסדרון הכלכלי הוא מצפן גיאו־אסטרטגי", הדגיש חאלאויה. "אם נקבל את ההחלטות הנכונות, זו תהיה זכייה לדורות. ואם לא נקבל את ההחלטות הנכונות, זו תהיה בכייה לדורות. אז נקווה שזו תהיה זכייה לדורות".
היו"ר הסביר כי העקרונות המרכזיים של המסדרון כוללים קישוריות משופרת, ייעול המסע הימי כאלטרנטיבה לתעלת סואץ או כף התקווה הטובה, ניצול התשתית לסיבים אופטיים ואנרגיה ירוקה, ונורמליזציה אזורית המבוססת על אינטרסים כלכליים משותפים.
"99% מסך הסחר בישראל עובר דרך הים"
"על ישראל להיות שער לאירופה", אמר חאלאויה, "אסור לנו לפספס את ההזדמנות, שתעבור לסוריה. למרות שאנחנו אומת היי־טק וביטחון, אם נהפוך לצומת ולא למדינה שיושבת בקצה - נראה לי שההגנות עלינו במקרה של מתקפה כזו או אחרת יהיו בסדר גודל אחר לגמרי".
חאלאויה הדגיש כי "אנחנו נמצאים בפתחה של הזדמנות שלא חוזרת על עצמה", וזו דורשת שינויים מבניים - הקמת נמלים בנקודות אסטרטגיות, הקמת עורף לוגיסטי, ואפילו פרויקטים דרמטיים יותר. "אני מדבר על הקמה של אי או איים מלאכותיים כדי לתת מענה לתשתיות - את זה מקדמים בחברת נמלי ישראל ביתר שאת - תכף יצא קול קורא בין־לאומי", חשף.
היו"ר הוסיף כי יש צורך בתשתיות רכבת בין ירדן לנמל חיפה, חיבורים ממרכז הארץ לאשדוד, מערכת דיגיטלית משותפת עם מדינות המסדרון, ושינוי באופן שבו חברת נמלי ישראל מנתחת את השוק. "אם עד היום, את הניתוחים של היצע וביקוש אנחנו עשינו בנוגע לצרכים של מדינת ישראל, כעת אנחנו עושים אותם בהתאם ל-IMEC".
חאלאויה הציג את חשיבות התשתיות הנמליות למשק הישראלי: "99% מסך הסחר במדינת ישראל עובר דרך הים", אמר. "אין שום דבר שאתם אוכלים או צורכים שלא עובר דרך הים. 60% מהתוצר הלאומי הגולמי הוא תלוי מסחר - אנחנו מדברים על מאה מיליארד דולר ייבוא".
היתרונות של התשתיות הנמליות הוכחו במלחמה האחרונה, לדבריו. "המלחמה האחרונה הראתה בצורה הטובה ביותר איך לא היה חסר כלום, המשכנו ללכת לסופר והכל היה על המדפים. זה נובע מאותו תכנון לטווח־ארוך של חברת נמלי ישראל", הסביר, והוסיף כי החברה עורכת ניתוחים מאקרו־כלכליים ודמוגרפיים 10-15-20 שנים קדימה כדי להבטיח שההיצע יענה על הביקוש.
גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים וקבוצת הפניקס. בחסות: בזק, אל על, תנובה, אלקטרה, ארמיס, קבוצת חיפה, המילטון ליין ישראל, דוראל, שיכון ובינוי, בלק רוק, בז"ן, פאגאיה, KPMG, נספרסו, אגד, זיקר, ICL וההסתדרות הרפואית; ובהשתתפות: חברת נמלי ישראל, מקורות, חברת נמל אשדוד ורשות החדשנות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.