בג"ץ קבע: ICL תשלם מאות מיליוני שקלים על שאיבה מים המלח

בג"ץ מחייב את חברת ICL לשלם על המים שמפעלי ים המלח שואבים, זאת בעקבות עתירות שהגישו אדם טבע ודין ולובי 99. היקף התשלום עשוי להגיע לכ-500 מיליון שקל משנת 2018 ועד סוף הזיכיון, שנכון לעכשיו עתיד להסתיים בשנת 2030. בדיווח שפרסמה החברה לבורסה בשעות הערב, צוין כי היא צופה תשלום של 70-90 מיליון דולר (כ-260 מיליון שקל, לפי שער הדולר הנוכחי, 3.23 שקלים לדולר) על השימוש במים בין 2018 ועד ספטמבר 2025, לפני הפרשי ריבית והצמדה. את ההוצאה היא צפויה לרשום כהוצאה בדוחות לרבעון הרביעי של 2025, שכן עורכי הדין שלה סברו שיש סיכוי "סביר יותר מאשר לא" שעמדתה תתקבל ולכן לא ביצעה הפרשה בדוחותיה עד כה.

בנוסף, החברה צפויה לשלם ב-5 השנים הבאות עוד 10-12 מיליון דולר בשנה (שהם 50-62 מיליון דולר, או עוד כ-180 מיליון שקל). המשמעות היא שהחברה מעריכה שכ-440 מיליון שקל למדינה על השימוש במים עד סוף תקופת הזיכיון. מניית החברה נופלת בכמעט 8% במסחר.

● האוצר חושף את הכללים החדשים של המכרז לים המלח
● מאחורי הקלעים של ההסכם: מה גרם ל-ICL להתגמש מול האוצר
● פשרה של מיליארדים: הזיכיון על ים המלח ייפתח למכרז, ICL תקבל פיצוי ענק

מאז שנות ה-60, חברת מפעלי ים המלח, שנמצאת כיום בשליטת ICL, מחזיקה בזיכיון להשגת מחצבים בסביבת ים המלח, והיא משלמת תמורתו לממשלת ישראל תמלוגים שנתיים, כך שלטענתה היא הייתה פטורה מתשלום נפרד עבור השימוש שהיא עושה במים מים המלח.

"זיכיון אינו עיר מקלט"

בג"ץ קבע היום (ד') כי הרפורמה בתעריפי המים, שנכנסה לתוקף בשנת 2017 - אשר שינתה את משטר היטלי ההפקה שהיה נהוג עד אותה עת, וחייבה את בעלי הרישיונות להפקה והספקה של מים בתשלום עבור מים מליחים - חלה גם על מפעלי ים המלח.

השופטת דפנה ברק-ארז קבעה כי רשות המים, באמצעות מקורות, תחויב לגבות דמי מים ממפעלי ים המלח. לגישתה, תשלומים דמי מים לא פוגעים בזכויות שהוקנו למפעלי ים המלח, והם מנותקים מההסדר הכלכלי שנקבע מול מפעילים בזיכיון. "זיכיון אינו 'עיר מקלט' מפני תחולתן של רפורמות כלליות", הוסיפה. השופט עופר גרוסקופף סבור כי הזכות להשיג מים "אינה כוללת חסינות מפני שינויים רגולטורים".

העתירות הוגשו לאחר שמקורות שלחה לחברה דרישות תשלום על סך של יותר מ-83 מיליון שקל בגין השנים 2018-2020, תשלום שלא עבר בשל מחלוקת משפטית. בג"ץ הורה כעת לרשות המים לחייב את החברה מחדש. בנוסף, נפסקו הוצאות לחובת מפעלי ים המלח ומשיבי הממשלה.

החלטה זו צפויה להשפיע לא רק על קופת המדינה, אלא בעיקר על מדיניות ניצול משאבי הטבע בישראל. היא שולחת מסר מעניין: גם בעלי זיכיונות היסטוריים יידרשו לעמוד בכללים רגולטורים חדשים.

ICL: "פסק הדין אינו מידתי"

מ-ICL נמסר בתגובה: "אנו מביעים אכזבה מפסק הדין, אשר לדעתנו אינו מידתי וסותר באופן מובהק הן את עמדת המדינה בנושא והן את לשון החוק. מדובר למעשה בשינוי תנאי הזיכיון במהלך תקופתו - מהלך אשר מעורר פעם נוספת אי-ודאות רגולטורית ניכרת נוכח תנאי המכרז החדש לזיכיון ים המלח".

ד"ר עו"ד עינת סולניק, היועצת המשפטית של ארגון לובי 99, מסרה בתגובה: "לובי 99 נאבק להוזיל את יוקר המחיה ופועל בעיקר נגד תאגידי ענק שמנצלים את כוחם בקרב מקבלי ההחלטות בניגוד לאינטרס הציבורי. אנחנו מברכים על פסק הדין, שתורם למאבק החשוב, כאשר לפי הערכת מקורות, דמי המים שתשלם ICL יובילו להוזלת דמי המים של כלל אזרחי ישראל. אין שום סיבה שנסבסד את הפעילות המאוד רווחית של החברה הזו, שעסוקה בעיקר בלנצל את משאבי הטבע בים המלח ששייכים לציבור כולו, תוך התנשלות מזהרת מחובותיה".

מעו"ד מירב עבאדי, מנהלת רגולציה באדם טבע ודין שניהלה את התיק נמסר: "אין די מילים כדי לתאר את גודל ההישג, גם מול חברת מפעלי ים המלח וגם מול המדינה, שרצתה לפטור אותם מהתשלום. פסק הדין הוא תקדימי ועושה צדק עם הציבור, שפעם אחר פעם גוזלים ממנו את משאבי הטבע שלו, מבלי שהוא מקבל פיצוי על כך. אלמלא המאבק הזה, חוות הדעת המשפטית של המדינה הייתה מובילה לכך שחצי מיליארד שקל היו נגרעים מקופת הציבור. ההישג הזה הוא חשוב במיוחד בימים אלו, כאשר עומד על הפרק המכרז לחידוש הזיכיון, אשר יכריע את גורלו של פלא הטבע הזה. אדם טבע ודין ימשיך לפעול להחזרת ים המלח לידי הציבור ולשם שמירתו לדורות הבאים".