ביהמ"ש על פרשת סלייס: הליך פלילי יכול היה לסייע להשבת הכסף

בדיון לאישור הסדר החוב בחברת הגמל שקרסה, השופטת סיגל יעקבי רמזה לקיום חקירה סמויה במישור הפלילי ואמרה: "אני אופטימית ומאמינה בצדק ושאנשים יקבלו בסוף את הכסף. ברור לי ששנתיים זה מעבר להרי החושך למישהו שצריך תרופות" • בין הנושאים שעלו: התביעות המתגבשות נגד בעלי השליטה בסלייס ודיון עתידי בבג"ץ על ערבות מדינה לחוסכים

הפגנת חוסכי סלייס מחוץ לבית המשפט הבוקר / צילום: עמירם גיל
הפגנת חוסכי סלייס מחוץ לבית המשפט הבוקר / צילום: עמירם גיל

בבית המשפט המחוזי בתל אביב נערך היום (א') דיון בהסדר החוב המתוכנן בחברת הגמל סלייס, אשר כספי החוסכים בה בהיקף של כ־850 מיליון שקל נעלמו אחרי שנוידו לקרנות השקעה "אדומות" בחו"ל. הדיון התקיים בעקבות החלטת בית המשפט ממאי 2025 לאשר באופן עקרוני את מתווה ההסדר שגיבש המנהל המורשה שמינתה רשות שוק ההון לסלייס, רו"ח אפי סנדרוב.

השופטת סיגל יעקבי אמרה בדיון, שנערך היום לגבי הימשכות ההליכים שנפתחו לפני כשנתיים, כי "הליכים משפטיים לוקחים הרבה זמן, וזה עוד ייקח הרבה זמן". היא רמזה לגבי ניהולה של חקירה סמויה לגבי סלייס במישור הפלילי, והודיעה כי בכוונתה לזמן את נציגי משטרת ישראל כדי שיעדכנו בנושא. לדבריה, "אני מסכימה שהכלים במישור הפלילי היו יכולים לסייע במישור באזרחי. אני מצרה על זה שגם אם יש חקירה, היא לא עברה למישור הפומבי".

השראה מהמודל האמריקאי לדוחות כספיים: כללי הדיווח לבורסה משתנים
יועצי המשכנתאות במוקד: רשות שוק ההון בוחנת את התגמול שלהם

בדיון השתתפו עשרות עמיתים אשר כספם נעלם אחרי שהשקיעו אותו בקופות גמל בניהול אישי (IRA) שניהלה סלייס. לאחר שחלקם תיארו את היעדר המידע הברור לגבי התקדמות ההליכים להשבת הכסף, אמרה השופטת יעקבי: "קשה לתרגם את ההליך המשפטי שמתנהל לשפת העם. צריך להנגיש את המידע, לקצר את המסמכים ולתרגם אותם לשפת העם". עם זאת, לדבריה, "אני אופטימית ומאמינה בצדק ושאנשים יקבלו בסוף את הכסף. ברור לי ששנתיים זה מעבר להרי החושך למישהו שצריך תרופות".

עם זאת, השופטת יעקבי הדגישה כי "המנהל המורשה באמת נוקט המון אמצעים, וזה מתסכל כשמבינים מה קרה פה. ברור שיש פה מצוקה עצומה של אנשים שחסכו, בטח אנשים שהגיעו לגיל פרישה והיו צריכים כבר לפגוש את הכסף". בהקשר זה העירה השופטת כי "אנחנו נמצאים שנתיים מתחילת ההליך, המנהל המורשה נוקט הרבה מאוד פעילויות חריגות בנוף, ועדיין אנחנו רחוקים מלהחזיר את כל הכסף".

מימין: רו''ח אפי סנדרוב, המנהל המורשה שמינתה רשות שוק ההון לסלייס, בדיון היום
 מימין: רו''ח אפי סנדרוב, המנהל המורשה שמינתה רשות שוק ההון לסלייס, בדיון היום

עוד ציינה השופטת יעקבי כי לגבי האפשרות שהמדינה תעמיד ערבות לכספי העמיתים שנעלמו - בג"ץ צפוי לקיים בחודש מאי 2026 דיון בעתירה שהגישו בנושא עשרות חוסכים יחד עם עמותת לובי 99. נציגת העמותה הבהירה כי הוגשו בקשות לבית המשפט העליון להקדים את הדיון, אך הוא נקבע כאמור למאי.

מימוש נכסים בפלורידה

סנדרוב אמר בדיון כי השבוע בכוונתו להגיש תביעה נגד בעלי השליטה ונושאי המשרה לשעבר בסלייס. נזכיר כי מדובר בשמעון גולדברג, בעל השליטה בחברה, ובבניו שי, שכיהן כדירקטור בחברה, ואסף, ששימש כמנכ"ל. השלושה מחזיקים יחדיו ב־51% מסלייס. לצדם, משפחת טוקטלי מחזיקה ב־49% מסלייס. רו"ח סנדרוב עמד על כך ש"חלק מהתהליכים ננקטים בדלתיים סגורות, וכאשר בית המשפט יתיר לפרסם את כל הפרטים, התמונה תהיה יותר ברורה".

במרכז המתווה להסדר חוב שגיבש סנדרוב עומדת חלוקת הכספים לעמיתים, אשר יושבו לסלייס בהתאם ל"אשכולות" שאליהם משתייכים העמיתים. אשכולות אלה נקבעו על־פי זהות המארגנים של קרנות ההשקעה האלטרנטיביות, רובן בחו"ל, אשר אליהן גויסו כספי העמיתים שהושקעו בקופות IRA.

לפי מתווה הסדר החוב, מדובר באשכול גיא שנצר, אליו הועברו כ־100 מיליון דולר, ומתוכם נעלמו כ־25 מיליון דולר; אשכול ליעם ישראל, שהגיע להסדר עם סנדרוב, בו התחייב להשיב 25 מיליון דולר מתוך 34 מיליון דולר שקיבל, כאשר חלק מהיתרה כבר הוחזרה לעמיתים במסגרת הלוואות; אשכול אנה חיימוב, שאליה הועברו 27 מיליון דולר; אשכול פינברט, סוכנות הביטוח שאליה הגיעו 61 מיליון דולר, ואשר מנהלת מגעים להסדר נפרד מול עו"ד איתן ארז; אשכול אמנון יעקבי, שקיבל כ־12 מיליון דולר; ואשכול אודי אביטל, שגייס כ־2 מיליון דולר.

בדיון פירט סנדרוב את מצב השבת הכספים מכל אחד מיזמי הקרנות. לדבריו, "בשבוע שעבר נחתם הסכם עם אשכול יעקבי, והוא יוגש לבית המשפט בימים הקרובים".

לגבי אשכול שנצר אמר סנדרוב: "אנחנו יודעים איפה נמצא חלק מהכסף, ובדיון קודם בית המשפט דרש ממנו לגלות את מלוא המידע".

סנדרוב הוסיף כי המשא־ומתן עם סוכנות הביטוח פינברט "מתנהל זמן רב מדי. לא כל הנכסים מוחזקים בידי האשכול, ולא הייתי מדבר על השבה מלאה. אנחנו לא מבינים את גרירת הרגליים וזה תלוי בצד השני".

לגבי אשכול אודי אביטל, המנהל המורשה הביע אופטימיות כי בימים הקרובים יושג הסכם לגבי השבת כסף לעמיתים באמצעות מימוש נכסים בפלורידה. לדבריו, חלק מהנכסים הם הלוואות ל־10 שנים, שלטענתו "גוף רציני לא היה חותם עליהן. יש פה עוד עבודה מול הקרנות הזרות שאוחזות בכספים. אני קורא להן להפסיק לגרור רגליים".

לגבי הקרנות המכונות "לבנות", אשר לגביהן לא נמצאו ליקויים משמעותיים, סנדרוב ציין כי נעשתה פנייה בדרישה לקבלת מידע מחברת גלובל נט, האחראית לקרנות מונטרו ו־FHL, שם הושקעו 15% מסכומי הקרנות הלבנות. ככל שהדרישה לא תיענה, סנדרוב מתכנן לפנות לבית המשפט. לפי נתונים שהעביר סנדרוב בקיץ לבית המשפט, קיימים כ־800 חשבונות של עמיתים שהשקיעו בקרנות הללו משוער של כ־300 מיליון שקל. חשבונות אלה מהווים כ־40% ממספר העמיתים בקרנות הלבנות.

המנהל המורשה אף הכיר בכך שמשיכת הכספים מהקרנות הלבנות לטובת העמיתים התנהלה עד כה בקצב איטי, ושהקצב צפוי לעלות החל מהחודש הבא, עם הטמעתה של מערכת טכנולוגית חדשה. לדבריו, 56 מיליון שקל השייכים לקרנות הללו טרם שויכו לעמיתים ספציפיים, והתהליך צפוי לעלות הילוך בתחילת 2026.

מצוקות החוסכים

בדיון השתתפו עשרות עמיתי סלייס אשר כספיהם נעלמו. לפני הדיון אף נערכה מול בית המשפט הפגנה שארגנה עמותת החוסכים בסלייס.

חוסך בן 58 שדיבר בדיון אמר: "הכול נמרח ונמרח, אף אחד לא יודע איפה הכסף. עבדתי 25 שנה והשקעתי מיליון שקל שנעלמו. אני המום שאף אחד לא נעצר. אנשים ירצו להתאבד או לקחת את החוק לידיים. תעזרו לנו כדי שנדע מה קורה. יש אנשים שמתביישים להגיע לבית המשפט כי הם שקופים. אנחנו לא השקענו בבורסה, זו פנסיה".

עמית נוסף, בן 51, אמר: "אני עובד מגיל 21, כל יום 12-13 שעות ביום. חסכתי שקל לשקל. לפני שלוש שנים נאלצתי לקחת הלוואה והוחתמתי על מסמכים שלא בידיעתי. הגשתי תלונה למשטרה וקיבלתי הודעה תוך שבוע על סגירה מחמת חוסר עניין לציבור. זה קרה גם עם תלונות שאחרים הגישו. עולה ריח לא טוב מכל הסיפור. אנשים מתקשרים אליי ומתכוונים להתאבד. אני פונה לליבה של השופטת, זה בלתי נסבל".

כאמור, במאי 2025 אישר בית המשפט באופן חלקי את המתווה שגיבש סנדרוב להסדר חוב. "העיקרון לפיו עמיתי הקרנות האדומות יחולקו לאשכולות לפי מארגני הקרנות, אך כל אשכול יעמוד בפני עצמו, מציג פתרון ראוי ומאוזן", כתבה השופטת יעקבי בהחלטתה לאשר את המתווה. ההסדר אף קבע כי תינתן עדיפות לעמיתים שלא קיבלו הלוואות תמורת השקעתם, כלומר נותרו בלא כלום. לצד זאת, בית המשפט עמד על כך שתינתן עדיפות לחוסכים מבוגרים שהגיעו לגיל פרישה. סנדרוב הציע במתווה כי השבת הכספים לעמיתים תיעשה באמצעות הקמה של קופת גמל או קרן השתלמות עבור כל עמית, ואשר אליה יועברו הכספים שיוחזרו.

לפי נתונים שמסר המנהל המורשה בספטמבר האחרון, מתוך כ־850 מיליון שקל שהועברו לקרנות האדומות, כשליש מהסכום - 276 מיליון שקל - עודנו חסר. שליש נוסף, בהיקף של 284 מיליון שקל, אותר, אך לא ברור השווי הנוכחי של הנכסים, שכן רובם הושקע ללא בטוחות. בנוסף, 144 מיליון שקל הוחזרו לעמיתים במסגרת הלוואות (רובן ניתנו בהיקף של 30% מההשקעה בקרן), וכ־60 מיליון שקל הוחזרו לקופת סלייס.

בחודש הבא צפוי להתקיים בבית המשפט המחוזי בירושלים דיון בדרישתה של רשות שוק ההון כי בעל השליטה בסלייס, שמעון גולדברג, יזרים לחברה 71 מיליון שקל לכיסוי הגירעון בהונה העצמי. זאת, לטענת הרשות, מתוקף הערבות האישית שהעמיד להשלמת ההון העצמי כחלק מקבלת הרישיון לניהול חברת גמל.

שמעון גולדברג, שעתר נגד הדרישה, מחזיק ב־25% ממניות סלייס, ובניו, אסף ושי, מחזיקים כל אחד ב־13%. אסף שימש כמנכ"ל סלייס לפני מינויו של סנדרוב למנהל המורשה. לצדה של משפחת גולדברג מחזיקה כאמור משפחת טוקטלי (דן טוקטלי ודפנה זמיר) ב־49% ממניות סלייס, וזאת כחלק מהשותפות בין המשפחות בקבוצת FMR המספקת מערכות מסחר אוטומטיות לגופים פיננסיים.

החלטת בית המשפט לגבי אישור הסדר החוב צפויה בהמשך.