נפט, והרבה: המניע הכלכלי של טראמפ בוונצואלה והסיבה שטהרן יכולה בינתיים להירגע

נשיא ארה"ב ינמק את לכידתו של נשיא ונצואלה בהיותו מנהיג קרטל סמים, בדיכוי עמו, ובידידותו עם האויבות או היריבות של העולם המערבי - אך מדורו אינו היחיד שעושה זאת • על כן, המניע המרכזי בפעולה שכזו הוא America First, ופוטנציאל הנפט האדיר, וההכנסות הפוטנציאליות לענקיות האנרגיה האמריקאיות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon
נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

לא בוכים על דיקטטור שנפל, וניקולס מדורו היה מהדיקטטורים הרעים. הדיקטטורים מהסוג הישן של אמריקה הלטינית, שבוזזים את קופת המדינה, מותירים אותה נטולת כל, מתחבר לציר הרשע, ומונע מהפוטנציאל של ונצואלה להתממש. מבצע לכידתו שאותו ביצעו "כוח דלתא", ייכנס במהרה לבתי הספר של הקומנדו בעולם, וכן "על הנייר" החגיגה בעולם המערבי ניכרת לכל. עם זאת, ההישג הצבאי המרשים עלול להתגלות בתוך שנים ספורות כאסון עולמי.

שאלות ותשובות | סופו של עידן בקראקס: המבצע הצבאי והתוכנית של טראמפ ליום שאחרי
המבצע הסודי של כוח דלתא והפרס על ראשו של מדורו: כל הפרטים על הדרמה בוונצואלה

בין השנים 2025-2020 התבצעו באפריקה 11 הפיכות צבאיות, כשלפי דיווחים - לכל הפחות בחלקן מעורבת רוסיה. אין מדובר רק במדינות זניחות, כי אם גם במאלי, במפיקת האורניום ניז'ר, ובאחת מספקיות הנפט של ישראל - גבון. בכל אחת מהמדינות הללו ניתן למצוא את אותם משאבי הטבע, שעשויים להועיל למוסקבה - ומכאן הביקורת שבאה על המניעים.

והנה, ארה"ב נוקטת בפעולה דומה, שלכשעצמה אינה חסרת תקדים. בדצמבר 1989 החליט ג'ורג' בוש האב לפלוש לפנמה ולהדיח את הדיקטטור מנואל נורייגה, בגין הסדרי השליטה על תעלת פנמה - נתיב שיט אסטרטגי ככלל ועבור וושינגטון בפרט. אבל זה היה בימים שבהם העולם עבד אחרת, היה עדיין דו־קוטבי, ואירועים שכאלה היו ברוח "אה, זה קרה עוד פעם". כשארה"ב נוקטת בקביעת עובדות במשטרים של מדינות זרות ב־2026, זה פתח לסחרור בינלאומי של ממש.

ההזדמנות העסקית של ארה"ב

העולם שלנו כבר אינו דו־קוטבי, כשהאיום החמור ביותר בעיני הממשל האמריקאי היא סין. ניכר כי מעולם לא היה האיום של בייג'ינג על טאיפיי כה חמור כמו היום, בשל עקרון "סין אחת" שמנהל הנשיא שי ג'ינפינג. מנתונים שהציגה בראיון לגלובס יא־פינג (אבי) לי, ראשת הנציגות הכלכלית והתרבותית של טייוואן בישראל, עולה כי פעולה שכזו עלולה לפגוע בתמ"ג העולמי בסך 10 טריליון דולר - כפול מתקופת הקורונה, בגין השיבושים הקשים של תעשיית השבבים.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמנם ינמק את לכידת מדורו בהיותו מנהיג קרטל הסמים דה לוס סולס, בדיכוי עמו, ובידידותו עם האויבות או היריבות של העולם המערבי - אך הדיקטטור של ונצואלה הוא לא הראשון ולא האחרון בעולם שעושה זאת. על כן, המניע המרכזי בפעולה שכזו הוא America First ולאו דווקא בהיבט מיגור הסמים. הרבה יותר מכך, עומד פוטנציאל הנפט האדיר, וההכנסות הפוטנציאליות לענקיות האנרגיה האמריקאיות.

בשיא יכולות הנפט שלה, באוקטובר 2002, ונצואלה הפיקה כ־2.99 מיליון חביות נפט ביום. ירדה לכ־337 אלף חביות ביום נכון ליוני 2020. מאז אמנם עלתה ההפקה לקרוב למיליון חביות ביום, אבל גם לאחר ההתאוששות, קצב ההפקה נחשב לנמוך. לשם השוואה, הוא נמוך בפער של יותר מפי עשרה לעומת זה של ערב הסעודית. בדיוק בנקודה הזו נכנסת ההזדמנות העסקית של ארה"ב.

ההשלכות על איראן

שר החוץ גדעון סער בירך את ממשל טראמפ על הפעולה, כי מהזווית הישראלית הצרה - הפלת משטר מדורו היא אירוע נפלא באמריקה הלטינית. בימים שבהם יותר ויותר מנהיגים אנטי־ישראלים ביבשת מוחלפים בקלפי, ידידה הקרוב ביותר של איראן במרחב - נפל. זה יקשה מאוד על פעולות של משמרות המהפכה נגד יעדים ישראלים, יעצור את זרם האמל"ח האיראני ליבשת, ויגביל את תעשיית הברחות הנפט השוקקת שבה היו מעורבות קראקס וטהרן כאחת.

פנטזיונרים יבואו ויגידו "הלוואי וטראמפ יבצע את אותה הפעולה באיראן", אבל כעת קיים ספק גדול - גדול יותר מאי פעם - שאירוע שכזה יתרחש. ומדוע? בראש ובראשונה, המערך הביטחוני של משטר האייתוללות הרבה יותר נרחב מזה של מדורו. לאחר מכן, באים לידי ביטוי הניסיון של גופי הרפובליקה האסלאמית בהגנה על סמלי השלטון ובמיוחד המנהיג העליון, בין אם מול מחאות ובין אם במבצע עם כלביא מול ישראל. ולבסוף, הפחד הכרוני של האיראנים יביא אותם להפקת לקחים מהטעויות של מדורו, ולהחמרה של הסדרי האבטחה בטהרן.

משטר האייתוללות לא יחיה לעד, והמפגינים האמיצים שיוצאים למחות בימים אלה לרחובות הרפובליקה האסלאמית מביעים זאת היטב. אולם, המשטר לא ייפול בפעולה חיצונית, כי אם בכוח העם האיראני - בדיוק כפי שקרה במהפכה האסלאמית ב־1979. הדרך היחידה שבה גורמים חיצוניים יוכלו להועיל היא בעידוד מבחוץ, ולא בניסיונות לבצע עבורם את העבודה.

בסיכומו של דבר, טראמפ החליט ליטול אחריות בידיו להפלת משטר לטיני, כמו ג'ורג' בוש האב בפנמה וכמו ג'ורג' בוש הבן במרחב המזרח תיכוני, בעקבות פיגועי 11 בספטמבר. ההיסטוריה לימדה אותנו כי אותן הפלות משטר הביאו לחזרה לנקודת האפס כמו משטר הטליבאן באפגניסטן, או יצרו ואקום שלתוכו נכנסו האיראנים כמו בעיראק, וגם דאעש.

לכידת מדורו לא יכולה להיקבע ברמה המיידית כאירוע אסטרטגי חיובי או שלילי לעולמנו, משום שלפנינו עומד כעת אפקט פרפר, שהוא הרבה מעבר לשליטת ארה"ב. עלינו לקוות כי אותו אפקט פרפר יביא להתפתחויות בינלאומיות חיוביות עבור ישראל והעולם המערבי, שהרי די - לדוגמה - בשימוש סיני באליבי של "ארה"ב פלשה לוונצואלה" כדי לפלוש לטייוואן, וכל תועלת שהתקבלה מהפעולה בקראקס תהיה בגדר בטלה בשישים לעולם החופשי.