ועדת המינויים חוזרת לדון במינוי מהרן פרוזנפר לראש אגף התקציבים

אחרי שאישרה את מינוי מיכל עבאדי־בויאנג'ו לחשבת הכללית באוצר, ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה תתכנס הערב לדיון נוסף במועמדותו של מהרן פרוזנפר לממונה על התקציבים • באוצר מקווים שמינוי חשכ"לית יספיק כדי לעמוד בדרישת הייצוג ההולם, אך גורמים המעורים בהליך מטילים בכך ספק • בינתיים התקציב מתקדם ללא מי שאמור להוביל אותו - ויעד הגירעון כבר מתרחק

מהרן פרוזנפר / צילום: דוברות משרד האוצר
מהרן פרוזנפר / צילום: דוברות משרד האוצר

ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה תתכנס הערב (ג') לדיון נוסף במועמדותו של מהרן פרוזנפר לתפקיד הממונה על התקציבים במשרד האוצר. מדובר בדיון חוזר, לאחר שמועמדותו של פרוזנפר נפסלה בעבר שוב ושוב, בין היתר על רקע היעדר ייצוג הולם לנשים בהנהלת המשרד.

האוצר מכחיש: לא מתכוונים לפטור את יהודה ושומרון ממס הקרקעות
סמוטריץ' מתכנן לעקוף את ועדת הכלכלה של ביטן ברפורמת החלב

בשבוע שעבר אישרה אותה ועדה את מינויה של מיכל עבאדי־בויאנג'ו לתפקיד החשבת הכללית במשרד האוצר, תפקיד שבו כיהנה בעבר בין השנים 2011-2017. כעת נדרש בצלאל סמוטריץ' להביא את המינוי לאישור הממשלה. מעבר לניסיונה המקצועי המוכח, השר סמוטריץ' פעל באופן מוצהר למנות אישה לתפקיד הבכיר, לאחר שמאז תחילת כהונתו מינה לא פחות מ-11 גברים לתפקידי מפתח במשרד.

במשרד האוצר מקווים כי מינויה של עבאדי־בויאנג'ו יכשיר כעת את פרוזנפר, לאחר שהוועדה קבעה בעבר כי ההנהלה הבכירה של המשרד מאוישת כאמור בגברים בלבד ואינה עומדת בדרישת הייצוג ההולם. עם זאת, גורמים הבקיאים בהליך הביעו ספק אם מינוי אחד בלבד יספיק כדי לעמוד בפרשנות שניתנה לנושא הייצוג בפסיקות בג"ץ.

על כן ועדת המינויים תתכנס מבלי שחלו שינויים עובדתיים כלשהם בפרופיל המועמד עצמו, למעט מינוי החשבת הכללית. בימים האחרונים העריכו גורמים בממשלה כי סמוטריץ' עשוי להסתפק באישור המינוי בממשלה בלבד, מבלי להביא את הנושא פעם נוספת לוועדה - מהלך שכרגע לא יצא לפועל.

יעד הגירעון מתבדר עוד לפני הדיונים בכנסת

עבאדי־בויאנג'ו ופרוזנפר מגיעים למשרד האוצר עם קריירה וניסיון עשיר. פרוזנפר, בן 58, כיהן בעבר כיועץ הכספי לרמטכ"ל, וניהל משאים ומתנים תקציביים מורכבים מול משרד האוצר כנציג מערכת הביטחון. לאחר שפשט את המדים הקים חברה לייעוץ אסטרטגי ופיננסי, וייעץ לגופים מרכזיים במשק.

בינתיים, משרד האוצר מתנהל ללא ממונה על התקציבים דווקא בשלב קריטי של קידום תקציב המדינה בממשלה ובכנסת. יעד הגירעון בתקציב שהוצג לשרים עמד בתחילה על 3.2%, אך טיפס ל־3.6% עם פתיחת הדיונים בממשלה - שהסתיימו באישור התקציב עם יעד גירעון של 3.9%, רמה שאינה מאפשרת שיפור ביחס החוב-תוצר של ישראל.

ההתבדרות ביעד החלה עוד לפני הדיונים בכנסת, שצפויים להתקיים בשנת בחירות - מה שעלול להביא לפיצול רפורמות, לפגוע בהכנסות המדינה ולהרחיב את הוצאותיה.