הקואליציה מקדמת: עבירת המרמה והפרת אמונים בה מואשם נתניהו - תבוטל

ועדת השרים לחקיקה צפויה לדון בשבוע הבא בהצעת חוק חדשה שהגישו היום (ב') יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ (ליכוד), יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) וח"כ מישל בוסקילה (הימין הממלכתי של גדעון סער) לפיה תבוטל העבירה הפלילית בדבר מרמה והפרת אמונים.

● הלשכה לבג"ץ: לוין מחרים אותנו במינוי נאמנים בהליכי חדלות פירעון
● חקירת ברוורמן הסתיימה אחרי 13 שעות; הורחק מלשכת רה"מ ל-15 יום

מדובר בעבירה בה נאשם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בתיקי האלפים, לרבות בתיק 1000 העוסק בטובות הנאה שקיבל, לכאורה, מאילי ההון ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר, בתיק 2000, שעניינו המגעים בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס, להחלשת העיתון המתחרה, ישראל היום, בתמורה לכאורה לתמיכת ידיעות אחרונות בנתניהו, ובתיק 4000, העוסק במתן הטבות רגולטוריות לקבוצת בזק שבשליטת שאול אלוביץ' תמורת הטיית אתר וואלה לטובת נתניהו, נאשם רה"מ בשוחד - ובנוסף במרמה והפרת אמונים.

עבירת המרמה והפרת אמונים מופיעה בחוק העונשין, ולאורך השנים שימשה את רשויות אכיפת החוק לצורך מאבק בשחיתות ציבורית ואישומים נגד אישי ציבור. עם זאת, בהודעה שפרסמו שלושת הח"כים נכתב, כי מדובר ב"עבירת סל אשר פוגעת באופן קשה בעקרון החוקיות וביסודות המשפט הפלילי אשר קובעים כי אין עבירה ואין עונש אלא אם כן נקבעו מראש בחוק, כלומר אדם לא יישא באחריות פלילית על מעשה שלא היה אסור בעת עשייתו".

"אכיפה בררנית ומוטה"

הח"כים טוענים, כי העבירה "מעניקה כוח עצום לגורמי התביעה והאכיפה ומזמינה טענות על אכיפה בררנית ומוטה. מערכת אכיפת החוק משתמשת בעבירה הזו בשביל למשטר את נבחרי ועובדי הציבור על דברים שאינם נחשבים כעבירה לפי חוק העונשין, ויכולה לקבוע בדיעבד מה נחשב לפלילי לפי רצונם. תיקים רבים שנפתחו ולוו במעצרים תקשורתיים וכלים דרקוניים של האזנות סתר, צווי חדירה לטלפון, וצווי חיפוש, התפוררו בהמשך".

עוד טוענים הח"כים, כי "מעולם לא הוגש כתב אישום כנגד שופט או פרקליט בגין עבירת מרמה והפרת אמונים, וזאת למרות אין ספור ניגודי עניינים שהיו מצויים בהם לאורך השנים". בהודעה לא הובאו דוגמאות לניגודי עניינים כאלה ומדוע לדעת שלושת הח"כים הייתה לגביהם הצדקה להגשת כתבי אישום.

במסגרת ההצעה לביטול העבירה מתכוונים הח"כים לכלול קביעה לגבי "עבירות ברורות שאין להן מענה כיום בחוק, כמו ניגוד עניינים בקרבה ראשונה וסחר במידע פנים ממשלתי. בנוסף, תקודם במקביל רפורמה לחיזוק הדין המשמעתי ומתן כלים רחבים בתחומי האתיקה".