מצוקת דיור? מספר יחידות הדיור בישראל עולה על מספר משקי הבית

עד כמה באמת חסרות דירות בישראל? בעוד שהממשלות טוענות שוב ושוב כי קיים מחסור חמור בהיצע הדירות, נתונים אובייקטיבים של הלמ"ס מראים את ההפך הגמור. הפרסומים החודשיים של הלמ"ס מורים על שיאי היצע, ואילו נתון משלים שפורסם היום (ב') מגלה כי מספר יחידות הדיור בישראל עולה על מספר משקי הבית: 3.02 מיליון יחידות דיור נמנו בארץ בשנה שעברה, לעומת 2.9 מיליון משקי בית.

● ההתחדשות העירונית מגיעה לפריפריה. האם הפרויקטים באמת ייצאו לפועל?
● תוכנית המתאר המעודכנת של תל אביב הופקדה. איך תיראה העיר ב-2035?
● חושבים שירידת מחירי הדירות נבלמה? תקראו את זה קודם

מפרסום הלמ"ס "דירות ומבנים בישראל 2025" עולה כי קצב גידול הדירות השנתי בישראל עומד על כ-2%, וכאמור, נכון ליולי האחרון היו בישראל 3.02 מיליון דירות - מהן כ-8% בירושלים וכ-7% בתל אביב.

בשנה שעברה נוספו לישראל כ-56 אלף דירות חדשות. אלה נספרות על סמך רישומי הארנונה של הרשויות המקומיות, והשינוי הוא תולדה של דירות שבנייתן הושלמה ושל דירות שפוצלו. הבנייה המואצת של השנים האחרונות באה לידי ביטוי בתוספת הגדולה יותר של דירות השנה, לעומת הממוצע מ-10 השנים האחרונות, שבהן נוספו כ-45 אלף דירות בממוצע בשנה.

כאמור, מספר זה גדול ממספר משקי הבית בישראל, דבר שמוכיח כי ברמת המאקרו לא קיימת מצוקת דיור בישראל. ייתכן ואף סביר שמצוקת הדיור מרוכזת במגזרים מסוימים (חרדים וערבים למשל), אך הבנייה המואצת מהשנים האחרונות לא בוצעה כחלק ממדיניות מושכלת שניסתה לבדוק למי, אם בכלל, חסרות דירות. הממשלות עודדו ומעודדות את הבנייה במטרה להוריד את מחירי הדירות ולא לסייע למגזרים שבאמת מצויים בבעיות. אולי רק עכשיו, הבנייה המואצת לציבור החרדי מטפלת בעניין זה, אך גם היא מונעת מטעמים פוליטיים ולא מטעמים מקצועיים.

תכנון לא מקצועי

נתוני הלמ"ס מעוררים תהיות גם לגבי מידת המקצועיות של התכנון בישראל. חלק משמעותי מהבנייה כיום מבוצע בשטחים פתוחים בפרברי ערים, כתוצאה מהסבת שטחים חקלאיים לשטחים בנויים, באמצעות הותמ"ל. ואולם התכנון הפנימי של הערים בישראל נמצא ככזה שאינו הולם אותן.

כך, 71% מהמבנים בבאר שבע, מהערים הגדולות בארץ, הם מבנים של 1-2 יחידות דיור, כלומר צמודי קרקע או מבנים של שני קומות; באשקלון המצב דומה עם 68% מבנים נמוכים, ואפילו בהרצליה כמעט 60% מהמבנים בעיר הם בני 1-2 יחידות דיור. ולמי שסבור כי תל אביב מוצפת במגדלים, הלמ"ס מפתיעה ומגלה כי 25% מכלל המבנים בעיר כוללים 1-2 יחידות דיור.

לעומתן, בת ים היא העיר הגדולה עם הכי פחות צמודי קרקע (4.4%) מכלל המבנים, ואחריה בני ברק (7%); ואילו גבעת שמואל היא עיר המגדלים המובילה בארץ עם 10.5% מהמבנים שבה, שבהם 41 דירות ומעלה (בערך 11 קומות ויותר) - לפני גני תקווה (9.8%), אשדוד ובת ים (9%).

הערים שגדלות מהר מדי

עוד תולדה של בנייה אינטנסיבית שאינה מבוצעת על סמך שיקולים מקצועיים, אלא כדי "להתמודד עם המחסור בהיצע" ולהוריד מחירים, היא ערים שגדלות בקצב מהיר ביותר, שלרשויות מקומיות קטנות קשה מאוד להתמודד איתו: בין 2024 ל-2025 מספר יחידות הדיור בבאר יעקב ובגן יבנה גדל בכ-11%, במבשרת ציון - ב-7.5%, ובקריית מלאכי ובבית שמש - ב-6%.

גידול כזה ביחידות דיור, שמתאכלסות במשקי בית - חלקם הגדול משפחות צעירות עם ילדים - מטיל לחץ גדול מאוד על אספקת תשתיות פיזיות לשכונות החדשות (כבישים, ביוב וכדומה), אך גם דורש מבני ציבור וחינוך וכן מורים וגננות בכמויות שהרשויות הללו, שרובן קטנות, אינן מורגלות בהן.