הנהלת בתי המשפט: לבלום את החוק שיפגע בשכר השופטים

לקראת הדיון הצפוי השבוע בוועדת הכנסת בהצעת החוק לשינוי מבנה השכר של בכירי המגזר הציבורי, אשר במרכזה הפחתה מסתמנת בשכר השופטים - הנהלת בתי המשפט דורשת לבלום את החקיקה. ברקע הדרישה ניצב החשש בבתי המשפט לפגיעה בעצמאות השופטים ובאיכותם.

● היועמש"ית מתנגדת להצעת לוין: "פגיעה קשה בציבור"
● יוצא מהקפאה: הקואליציה תקדם את החוק לביטול לשכת עורכי הדין

במכתב ששיגר היום (א') מנהל בתי המשפט, השופט צחי עוזיאל, לשר המשפטים יריב לוין נכתב כי " שכר השופטים - שהוא חלק ממערך שנבנה לאורך השונים בהיוועצות בגורמי מקצוע - נותן ביטוי למאפיינים הייחודיים של תפקיד השפיטה, לעובדה שמרבית השופטים מתמנים בסביבות גיל 45 לאחר קריירה קודמת, ולאינטרס הלאומי לעיגון העצמאות של השופטים".

עוד כתב עוזיאל כי "פגיעה בשכר השופטים עלולה להשליך על האפשרות למנות לתפקיד השיפוטי את המשפטנים הטובים ביותר ואת אלה בעלי הניסיון והוותק המקצועי הנדרשים, וכפועל יוצא להשליך גם על איכות השירות הניתן לציבור על-ידי הרשות השופטת". על רקע זה ביקש עוזיאל מלוין להתערב כדי למנוע את קידום החקיקה.

לפי הצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון (ליכוד), יגובש מבנה שכר חדש לשלוש רשויות השלטון - המחוקקת (הכנסת), המבצעת (הממשלה) והשופטת (בתי המשפט). ועדה ציבורית בראשות חוקר מהאקדמיה בתחום המדיניות הציבורית, אשר ימונה על-ידי נשיא המדינה, תקבע את שכרם של בעלי התפקידים הבכירים במגזר הציבורי.

לפי ההצעה, שכר נושאי המשרה ייגזר משכרו של נשיא המדינה: כך, יו"ר הכנסת, ראש הממשלה ונשיא בית המשפט העליון ישתכרו משכורת בהיקף זהה לזו של נשיא המדינה (100%), שרים ושופטי עליון ישתכרו 88% משכר הנשיא, חברי כנסת ושופטי בית המשפט המחוזי ישתכרו 76%, ושופטי שלום ישתכרו 66% משכר הנשיא.

"חוסר תום-לב"

בדיון שקיימה בשבוע שעבר ועדת החוקה של הכנסת בהצעת החוק העריך נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, יואב הכט, כי העלות התקציבית של החוק צפויה להגיע ל-7 מיליון שקל. עם זאת, הוא הדגיש כי "כל העלאה של שכר הנשיא באחוז תוסיף 10 מיליון שקל לעלות החוק".

בדיון נמתחה ביקורת על הצעת החוק, ונטען כי מטרתה להוריד את שכר השופטים. ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה: "אני שמה אזהרה. משרה שיפוטית שהיא במקרים רבים דיני נפשות. אני רואה היום מי מגיש קורות חיים, ואני מזהירה שהדבר יביא לקורות חיים ברמה נמוכה יותר. היום גם ככה זה לא מתגמל. השופטים עובדים מעבר לשעות שבית המשפט פתוח. אני אומרת לך, ח"כ בוארון, שהמשימה מאוד לא פשוטה, ואתם בחוסר תום-הלב שלכם מבהירים מה הכוונה".

ח"כ בוארון השיב: "את אומרת שנפגע בבית המשפט, ואני אומר שזה יחזק את אמון הציבור בבית המשפט, כיוון שהמערכת לא תהיה אקס-טריטוריה בעולם, ותהיה מחוברת לעולם שבו היא חיה".

בתשובה לשאלה האם שכר השופטים אכן צפוי לרדת בעקבות הצעת החוק, אמר בוארון: "אני לא יודע. הוועדה תקבע".

לפי גאל אזריאל ממשרד המשפטים, "זאת הצעה שמשנה באופן מהותי ביותר את כל תנאי השכר של נושאי המשרה ברשויות השלטון. הסדרי השכר כיום נקבעו לפני עשרות שנים, ולכן שינוי משמעותי כזה מצריך בחינה עם תשתית עובדתית מלאה".

עו"ד שירה כהן מבית הנשיא אמרה בדיון כי "יש כאן ערבוב של מין שלא במינו, ולא צריך לקשור את נושאי המשרה משכר הנשיא".

מי מרוויח יותר?

מנתונים של הנהלת בתי המשפט עולה כי השכר ברוטו של נשיאת בית המשפט העליון עמד ב-2023 על למעלה מ-116 אלף שקל בחודש, והשכר ברוטו של שופט עליון הגיע ליותר מ-93 אלף שקל בחודש.

עם זאת, בחוות-דעת שחיברה הנהלת בתי המשפט נכתב כי חלק מחברי הכנסת שהשתתפו בדיון יצרו הטעיה שנועדה לייצר את הרושם כי שופטים משתכרים כיום יותר מנושאי משרה אחרים. זאת, באמצעות השוואה בין עלות המעסיק של שכר שופט לבין שכר היסוד של בעלי תפקידים אחרים.

לפי חוות-דעת שחיבר עו"ד ברק לייזר, היועץ המשפטי לרשות השופטת, שכר היסוד של נשיא המדינה או ראש הממשלה גבוה משכר היסוד של נשיא בית המשפט העליון, ושכר היסוד של שרים גבוה משכר שופט עליון או מכל שופט אחר. כך, לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שאליהם מפנים בהנהלת בתי המשפט, נכון ל-2023 עמד שכר היסוד של נשיא העליון על 56 אלף שקל בחודש, בהשוואה ל-59 אלף שקל בחודש לראש הממשלה ו-67 אלף שקל בחודש לנשיא המדינה.

בהנהלת בתי המשפט קובעים כי "שמירה על השכר הראוי של נושאי המשרה השיפוטית אינה הטבה או פריבילגיה אישית, אלא אינטרס לאומי מובהק. שכר ראוי ומובטח הוא תנאי יסוד לעצמאות שיפוטית ומהווה חלק בלתי נפרד משלל המנגנונים המאפשרים לשופטים למלא את תפקידם ללא תלות, לחצים או שיקולים זרים בהתאם לדין ולצו מצפונם".

עוד מבהירים שם: "הפחתת שכר השופטים עשויה לפגוע פגיעה אנושה באפשרות מינוי שופטים מקרב המשפטנים הטובים ביותר, בעלי הניסיון העשיר והמגוון ביותר, בעלי היושרה והמחויבות העמוקה לשירות הציבור".

ח״כ בוארון מסר: ״כיום, קיימים עיוותים גדולים במשכורתם של נושאי המשרה בשלש הרשויות במדינת ישראל. לא יתכן ששופט בית משפט עליון ישתכר (כ-86 אלף שקל) יותר מנשיא המדינה (כ-75 אלף שקל), לא ייתכן ששופט מחוזי (כ-70 אלף שקל) ישתכר יותר מראש ממשלה (כ-65 אלף שקל). כפי שראינו בדיונים בוועדה, ישנם פערים אדירים בין נושאי משרה שונים בשלשת הרשויות והצעת החוק באה ליצור התאמה ביניהם. במהות, הרעיון המסדר העומד מאחורי הצעת החוק הזו הוא יצירת איזון בין רשויות השלטון השונות. מי שיעמוד בראש הפרמידה הוא נשיא המדינה (100%), ומתחתיו יקבע מדרג אחיד, באחוזים שונים לפי דרגתם ואפיונם של נושאי המשרה. מי שיקבע את שכרו של הנשיא תהיה ועדה ציבורית מקצועית ובלתי תלויה בה לא יהיו נציגים של הכנסת והממשלה״.