האוצר משיק: פיילוט תשלומים חדש לספקים ממשלתיים

ארבעה חודשים לאחר שהחשב הכללי במשרד האוצר הכריז על כוונתו להקים מערכת תשלומים מבוססת "אסימונים דיגיטליים", שתחליף את העברות הכספים המסורתיות לגופים ציבוריים וספקיהם, נבחרו שלושת הפתרונות הזוכים מבין 51 הצעות שהוגשו לקול הקורא.

● החשב הכללי: "אפשר לצמצם 20 אלף עובדים בשירות המדינה"
● הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת תקציב המדינה
● רוקן ממשאבים: צמצום פרויקט התעסוקה של משרד הכלכלה

כבר מהחודש הבא אמורים הרעיונות להיבחן בפיילוטים ברשויות מקומיות, במשך שמונה חודשים. באוצר מנהלים כעת מגעים בנושא עם עיריות ירושלים, בית שמש וטבריה, וכן עם עיר ערבית גדולה בצפון. טרם הוכרע אם הפיילוטים לשלושת הפתרונות הטכנולוגיים יתקיימו בעיר אחת או שכל חברה תיבחן בעיר אחרת.

 יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: כדיה לוי

צוות הבחינה בחשכ"ל, שכלל יועצים חיצוניים המתמחים בבלוקצ'יין ובמערכות פיננסיות, בחר בפתרונות של פירמת הייעוץ הגדולה EY, לצד סטארט-אפים מקומיים: שותפות בין החברות xDynamics ו-DILS, ופיתרון נוסף של Nexus Wallet. שני הפתרונות הראשונים מבוססים על טכנולוגיית בלוקצ'יין, בעוד הפתרון של נקסוס מציע גישה שונה.

הפיילוטים יתמקדו בשלושה תחומים בשטחי העיריות שייבחרו: העברת תשלומי רווחה ותמיכות מהמדינה, פרויקטי תשתיות של משרד התחבורה כמו סלילת מקטעי כביש, ופרויקטים של המשרד להגנת הסביבה כמו הצללה במרחב הציבורי. היקף כל פיילוט ינוע בין מיליונים לעשרות מיליוני שקלים. באוצר חיפשו רשויות שעומדות לקראת מימוש הסכמים קיימים, כך שניתן יהיה לשלב בתנאי ההסכם את החיבור למערכות החדשות כבר מהשלב הראשון, ושיש להן רמת אוריינות דיגיטלית מספקת.

שני פתרונות הבלוקצ'יין מבוססים על העיקרון שהוצג בקול הקורא המקורי: העברת "אסימונים" דיגיטליים בעלי גיבוי ממשלתי מלא במקום כסף אמיתי - אם לפשט את האופרציה הטכנולוגית המורכבת. האסימונים יופעלו באמצעות חוזים חכמים על גבי רשת הבלוקצ'יין, והמערכת תאפשר מעקב אחר כל שקל מרגע העברתו ועד לביצוע בפועל. כל קבלן וספק משנה שירצה לפדות את הכסף הדיגיטלי לשקלים של ממש, לאחר שהשלים את משימתו, יצטרך להיות מזוהה ומאומת במערכת.

הפתרון של נקסוס מעט שונה. הוא מבוסס על תשתית של חשבונות וירטואליים, שבה לכל פרויקט ולכל גורם בשרשרת האספקה מוקם חשבון לוגי ייעודי. המערכת מנהלת את התשלומים בין החשבונות, באופן שמזכיר במידה מסוימת אפליקציות כמו פייבוקס, אך עדיין מאפשר מעקב מלא והתניית העברות בתנאים שמוגדרים מראש. כל חריגה מהתנאים תוביל לעצירת התשלום ולדיווח בזמן אמת.

באגף החשב הכללי, בראשות יהלי רוטנברג המסיים בימים אלה את תפקידו, מסבירים את השיקולים בבחירת הפתרונות השונים: "רצינו לייצר תמהיל בין פתרונות מבוססי בלוקצ'יין לבין פתרון שהוא דווקא לא מבוסס בלוקצ'יין, ובין חברה גדולה לספקים קטנים יותר, כדי שתהיה לנו אפשרות אמיתית לבחון את הישימות בשטח".

התהליך נוהל בזירת האתגרים הממשלתית, שהיא פלטפורמה לשיתוף שוק חברות הסטארט-אפ עם אתגרי הממשלה. לצד EY הגדולה, שאר החברות שנבחרו לפיילוטים הן לא ספקיות ממשלה קלאסיות שמרבות להשתתף בפרויקטים ממשלתיים.

הפיילוטים יתמקדו תחילה בשרשרת קצרה יחסית של העברת תשלומים, מהשלטון המרכזי לעירייה, עובר בקבלן ראשי ועד לקבלן משנה אחד. רק בהמשך, אם יצליחו, יורחבו לשרשראות ארוכות יותר של קבלני משנה, כפי שנהוג בפרויקטים גדולים.

זמני התשלום יתקצרו דרמטית?

הפרויקט, שהוביל אביתר פרץ, סגן החשב הכללי ומנהל חטיבת דאטה, חדשנות ודיגיטל, נועד לפתור בעיה מתמשכת: כספים שהמדינה מעבירה לביצוע פרויקטים "נבלעים" בדרך בגלל ריבוי גורמי ביניים, בירוקרטיה ולעיתים גם הונאות. המדינה מעבירה כ-40 מיליארד שקל בשנה בתמיכות לגופים שונים, ועוד עשרות מיליארדים לפעולות רכש. המערכת החדשה אמורה לאפשר מעקב בזמן אמת אחר כל שקל.

מבחינה מעשית, קבלנים וספקי משנה יידרשו להירשם במערכת באפליקציה ולהעלות אסמכתאות כתנאי לשחרור תשלומים - חשבוניות, צילומים ומסמכים שיוכיחו שהעבודה בוצעה ושהכסף שימש למטרתו. למשל, קבלן שדיווח שבנה כיכר עשוי להידרש להוכיח גם אחוז מסוים של רווח יזמי, כדי לוודא שהכסף לא זלג לגורמים לא לגיטימיים בדרך. בשלב זה לא מתוכנן זיהוי ביומטרי של ספקים, כפי שעלה בדיונים המוקדמים, אלא תהליך זיהוי פשוט יותר.

אם התהליך יצליח, זמני התשלום לספקי העבודות יתקצרו דרמטית - כך מבטיחים באוצר. כיום שיטת התשלומים הנהוגה בהתקשרויות עם גופים ציבוריים היא "שוטף פלוס 45" - כלומר, תשלום חודש וחצי לאחר גמר ביצוע העבודה. בפועל, זמני התשלום מתארכים לעיתים גם כפליים מכך.

למשל, קבלן עבודות עפר שסיים את עבודתו מגיש חשבונית לקבלן הראשי של פרויקט עירוני, שמוציא חשבונית לעירייה, ששולחת אותה למסכת אישורים בממשלה - ורק אז מתחילים להיספר 45 הימים. בעולמות התשתיות מדברים על טווח תשלום של 60 עד 90 יום. המערכת החדשה אמורה לשנות זאת: ספק שיסיים את השלב שלו יוכל למשוך את הכסף כמעט מיידית, לאחר שהמערכת תבצע את האימותים האוטומטיים-למחצה.