"שוחים בכסף": המוסדיים מסתערים על מניות האנרגיה, והענף החם זוכה למדד חדש

סקטור האנרגיה בבורסה זוכה בשנה האחרונה לעדנה, כאשר מניות של חברות המפעילות תחנות כוח ופרויקטים של אנרגיה מתחדשת קפצו במאות אחוזים, וחלקן הפכו לשיאניות תשואה בת"א. בד בבד, הגדילו בחודשים האחרונים הגופים המוסדיים המקומיים את השקעותיהם בחברות ובפרויקטים של אנרגיה בהיקף מצטבר של מיליארדי שקלים.

● טבע מציגה שנה שלישית של צמיחה, אז למה המשקיעים מאוכזבים?
● ההשקעה שעשויה להניב לכם תשואה של מאות אחוזים או להפסד של רוב הכסף

גם הבורסה בת"א רוצה להצטרף לחגיגה והכריזה (יום ד') על השקת מדד, שנועד לכלול בתוכו את כלל החברות הגדולות הפועלות בענף האנרגיה. זאת, בכדי לאפשר למשקיעים ליהנות מהעליות במניות החברות הפועלות בתחום לנוכח הביקוש הגואה לאנרגיה, בין היתר מטכנולוגיות של בינה מלאכותית (AI), חוות שרתים (דאטה סנטרס) ורכב חשמלי.

המדד החדש יכלול את כל תחומי האנרגיה בבורסת ת"א - אנרגיה פוסילית, חיפושי נפט וגז, אנרגיה מתחדשת, מפיקי גז, יצרני חשמל ומזקקים. בכך, מקווים בבורסה לשחזר את ההצלחה שנחל מדד ת"א ביטחוניות, שזינק ביותר מ-50% מאז שהושק בחודש נובמבר האחרון, לאור הגאות במניות הענף, בזמן שמדד ת"א 35 הסתפק באותו זמן בעלייה של 20% "בלבד".

במדד החדש, שיושק בשבוע הבא תחת השם "ת"א-אנרגיה ישראל", צפויות להיכלל 27 מניות של חברות מכלל תחומי האנרגיה השונים, ששווי השוק שלהן עולה כל אחת על חצי מיליארד שקל - בשווי שוק כולל של מעל 219 מיליארד שקל. מה שצפוי להבדיל אותו מהמדד הקיים, ת"א תשתיות אנרגיה, הוא העובדה שהוא כולל חברות קטנות, היא העובדה שנעדרות ממנו החברות העוסקות בתחום חיפושי הנפט והגז.

הפילוח התת-סקטוריאלי של המדד במועד השקתו צפוי להיות כזה: 35% מתחום חיפושי נפט וגז, 36% מתחום האנרגיה המתחדשת ו-29% מתחום האנרגיה המסורתית.

בבורסה מציינים כי תחום האנרגיה נמצא בתנופה משמעותית, כאשר חברות ישראליות רבות יוזמות ומובילות פרויקטים גדולים ברחבי העולם, במקביל לפוטנציאל צמיחה גבוה גם בשוק המקומי. הענף, הכולל הפקת גז טבעי, ייצור אנרגיה מסורתית ואנרגיה ירוקה נהנה מביקוש הולך וגובר.

מדינת ישראל, מוסיפים בבורסה, "התברכה בתגליות גז משמעותיות, שהפכו אותה לעצמאית מבחינה אנרגטית ואף ליצואנית גז אזורית. לנוכח חשיפת החסר של הציבור הישראלי להשקעות ישירות בתחום האנרגיה, הבורסה רואה חשיבות רבה בהשקת המדד החדש, שיאפשר הנגשה נוחה יותר לציבור המשקיעים, גיוון והעמקת ההשקעה בענף".

הזרמות של מיליארדים

ובזמן שבבורסה מבקשים להכניס את הציבור הרחב לחגיגת מניות האנרגיה, הגופים המוסדיים כבר נמצאים עמוק בתוכה. מבדיקת גלובס עולה כי בחצי השנה החולפת הזרימו מנהלי החסכונות של הציבור השקעות בהיקף כולל של מעל 7 מיליארד שקל למניות ופרויקטים בתחום. הללו הוזרמו באמצעות גיוסי הון, רכישת נתחים משמעותיים בחברות הפועלות בתחום והשקעות ישירות בפרויקטים שאותם הן מפעילות.

"המוסדיים שוחים היום בכסף", מסביר מנכ"ל של אחת מחברות האנרגיה את הגאות בתחום. "אנחנו פוגשים אותם ורואים שממש אין להם מה לעשות עם הכסף. כך שמצד אחד קל להם לבצע השקעות, ומצד שני מדובר בתחום סולידי יחסית, מכיוון שהלקוח המרכזי שלו זה המדינה, והיא תמיד רוצה עוד חשמל. זה תחום שלא משנה איך אתה מנתח אותו, רמת הסיכון בו לא כל כך גבוהה".

בין החברות הציבוריות שאליהן נותבו המיליארדים בולטת חברת האנרגיה המסורתית או.פי.סי, שבשליטת עידן עופר, שמנייתה זינקה ב-181% בשנה החולפת, ואשר גייסה סכום של 1.2 מיליארד שקל מהמוסדיים בדרך של הנפקה פרטית. אליה הצטרפו גם חברות האנרגיה המתחדשת דוראל ואנלייט, שמניותיהן זינקו במעל 200% בשנה האחרונה, שגייסו מהמוסדיים סכומים של 1 מיליארד ו-510 מיליון שקל, בהתאמה, בדרך דומה.

חברה נוספת שביצעה בשבוע האחרון מהלך דומה היא שיכון ובינוי אנרגיה, שגייסה מהמוסדיים סכום של כ-238 מיליון שקל, אחרי קפיצה של 67% במחיר המניה בשנה האחרונה. ברקע, בעלת השליטה, קבוצת שיכון ובינוי, נמצאת במו"מ למכירת השליטה בזרוע האנרגיה לפי שווי דומה לזה שבו היא נסחרת כיום בבורסה (3.2 מיליארד שקל).

 תחנת הכוח דליה / צילום: מצגת החברה

עופר ינאי מגייס פעמיים

במקביל לגיוסי ההון, ביצעו המוסדיים גם השקעות ישירות בפרויקטי אנרגיה. כך למשל, חברת הביטוח הפניקס צפויה להשקיע עד 1 מיליארד שקל בחמישה פרויקטים שאותם מקימה חברת האנרגיה המתחדשת EDF ישראל. בנוסף, בשבוע שעבר הודיעה החברה על השקעה של עד 700 מיליון שקל בצבר פרויקטים פוטו-וולטאים של חברת משק אנרגיה בהספק של 117 מגוואט.

משק אנרגיה, שמנייתה זינקה במעל 300% בשנה האחרונה, משלבת בין פרויקטי אנרגיה מתחדשת לשליטה בתחנת הכוח דליה, שבה רכש לאחרונה בית ההשקעות מיטב 5% מהמניות, מידי קרן תש"י תמורת 510 מיליון שקל.

השקעה בולטת נוספת בתחום בוצעה לקראת סוף השנה שעברה על-ידי לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של הבנק, שחברה לבעל השליטה ומייסד נופר אנרג'י לטובת הקמה של חברה משותפת, אליה הועברו מניות השליטה בנופר. בתמורה ל-20% בחברה החדשה, "עופר ינאי גרופ", השקיעה לאומי סכום של כ-600 מיליון שקל (מרביתו כהלוואה). זמן קצר לאחר מכן הזרימה כלל ביטוח 300 מיליון שקל כנגד 19% ממניות החברה הבת הפרטית נופר ישראל. מניית נופר אנרג'י הניבה בשנה האחרונה 73%.

 תחנת הכוח חגית / צילום: איל יצהר

"לא חושב שההייפ מוגזם"

"יש הייפ מאוד גדול שהתחיל בשנה שעברה, וממשיך בשנה הזאת", מסביר מושיק יוסיפוביץ, מנהל מניות ישראל במגדל, את העניין של הגופים המוסדיים בחברות האנרגיה. "יש עליית מכפילים בכלל הסקטורים, ובתחום הזה רואים את זה בצורה חדה. כולם צופים צמיחה מטורפת ברמת הביקושים בעיקר בחסות ה-AI, ולזה תוסיף את הגידול באוכלוסייה שצפוי לתמוך בעלייה בביקושים. אני לא חושב שההייפ מוגזם, זו חשיפה לטכנולוגיה שלא בטוח שמבינים את ההשפעה שלה, כי השמיים הם הגבול".

"ההיצע בשנים הקרובות לא יכול להדביק את הביקוש בשל מגבלות רגולטוריות, מחסור בציוד קריטי כגון טורבינות, זמן פיתוח והקמה ועוד", מוסיפה ג'ואנה ויסמן, מנהלת תחום אשראי, ערבויות ואקוויטי תשתיות במנורה השקעות. "בנוסף, עלויות ההקמה עלו באופן משמעותי בשנים האחרונות.

 נופר אנרג'י / צילום: מצגת החברה

"לכן, תחנות הכוח הן השקעות עם ביקוש רב, הן נחשבות כנכס אסטרטגי בתיק ההשקעות של המוסדיים ומייצרות תשואה גבוהה לאורך זמן. מדובר בנכס מניב עם חוזים ארוכים והגנה בפני אינפלציה", מוסיפה ויסמן. "מי שמחזיק כיום בכושר ייצור חשמל, מחזיק במשאב הכי מבוקש של העשור הקרוב, קצת כמו שהנדל"ן היה במשך שנים".

ואילו צפריר יואלי, ממייסדי חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט, טוען כי "ההשקעות במתקני אנרגיה, מתחדשת וקונבנציונלית, מושכות הרבה תשומת לב מצד המשקיעים המוסדיים כבר למעלה מעשור". יואלי הודיע בשבוע האחרון על הקמת חברת אנרגיה חדשה (סטארק פאוור) יחד עם מנהלי נופר לשעבר, שתתמקד בהשקעה וניהול של פרויקטי ייצור ואגירת אנרגיה עבור חוות שרתים (דאטה סנטרס) בארה"ב.

הסיבה לשותפות בין הצדדים לפי יואלי, נוגעת לכך "שמדובר במתקנים שמצד אחד הם בסדר גודל שמעניין את המוסדיים מבחינת היקפי ההשקעה, ומצד שני משך ההשקעה מתאים למה שהם מחפשים, שזה לרוב תקופות ארוכות.

"בנוסף, אחרי שיש את כל האישורים להקמה, ובטח אחרי שהמתקן מתחיל לייצר חשמל, אז רמת הסיכון בעסק היא יחסית נמוכה".

בעוד חלק מהמוסדיים מעדיפים להיכנס לתחום באמצעות רכישת המניות של החברות או כניסה לפרויקטים שכבר מפיקים חשמל, יש גם מי שמחפשים דווקא פרויקטים שנמצאים בהקמה, שם האפסייד עשוי להיות גבוה יותר. "יש כאלה שקונים נכסים שהם כבר מניבים ואז הם למעשה קונים 'תשואה'. אבל אנחנו דווקא מעדיפים פרויקטים בשלב הייזום, שם התשואות עשויות להיות גבוהות יותר", אומר אורי ברטוב, מנהל ענף מניות בכלל ביטוח.

לדברי ברטוב, בשל המחירים הגבוהים של המניות כיום, חלק מהגופים מעדיפים להימנע מהשקעה ישירה במניות. "חלק מהסיבות שעושים עסקאות פרטיות זה משום שחלק מהניירות הסחירים נמצאים בתמחורים שהם פחות נוחים לנו. בעסקאות פרטיות מוצאים ערך יותר גדול".

לטעמו, השקת המדד של הבורסה בשבוע הבא עשויה לתרום למניות: "המומנטום שם, והוא חזק. אם השיקו מדד, כמו בביטחוניות, הציבור יכול להיכנס ולהיחשף, וזה יכול לעשות טוב לחשיפה של מניות התחום".