ענף הבנייה מוגדר חיוני, אך הקבלנים בשטח מתריעים על עיכובים ושיבושים

ענף הבנייה מוגדר כענף חיוני במלחמה. אך בשטח, נראה שלא מעט אתגרים מאיימים על היכולת לקיים שגרה באתרים. לדברי גורמים שונים, הנחיות הביטחון מצמצמות בפועל את היכולת לעבוד, עד כדי עצירת פרויקטים ושיבוש קריטי בלוחות הזמנים.

● יש שיפור, אבל לא מספיק: הערים שמובילות במספר הדירות ללא ממ"דים
● "יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

עם פרוץ מלחמת "שאגת הארי", על רקע מצב החירום ובהתאם להנחיות פיקוד העורף, פרסם משרד השיכון הנחיות עדכניות לפעילות ענף הבנייה. ההנחיות כוללות את כלל שרשרת מערך הייצור - מפעילות באתרי הבנייה ועד ספקי חומרי הגלם, המנופים והשירותים התומכים. לראשונה, היא גם הגדירה את פעילותם של קבלני השיפוץ כעבודה חיונית שממשיכה להתקיים במלחמה.

אלא שלפי עדויות מהשטח, ההנחיות שפורסמו, פוגעות משמעותית בהתקדמות הפרויקטים. קבלנים ויזמים מסבירים כי פעילות מותרת רק באתרים עם מרחב מוגן תקני, מספר העובדים מוגבל, וכל התרעה מביאה להשבתה מיידית. באתרים שאינם עומדים בדרישות - העבודה אסורה. אי־לכך, אתרי בנייה רבים נותרים מושבתים למרות הגדרה הרשמית כחיוניים. לכך מצטרף גם חוסר אחידות בין הרשויות המקומיות, שחלקן בוחרות לא להתיר פעילות באתרי בנייה, על אף שהנחיות פיקוד העורף מאפשרות זאת.

התוצאה היא חוסר ודאות גובר בענף, ובעיקר חשש מהתארכות לוחות הזמנים ועיכובים במסירת דירות שיובילו לתשלום פיצויים לדיירים ואולי גם יתגלגלו לתביעות בבתי המשפט.

"בהתחלה אין ממ"דים"

לדברי עפרה חדד, סמנכ"לית ומבעלי חברת יורו ישראל, "מצפים מאיתנו להמשיך לעבוד כרגיל, אבל בלי כלים לעשות זאת". לדבריה, עובדים רבים חוששים להגיע לאתרי הבנייה, כחצי מכוח האדם מגויס למילואים או צריך להישאר בבית עם הילדים, ולא בכל אתר קיים מרחב מוגן תקני שמאפשר עבודה רציפה ובטוחה: "צריך לזכור שיש אתרים שנמצאים רק בתחילת הדרך כמו חניונים למשל, ושם אין ממ"ד תקני והאתר מושבת".

​בינתיים, היא אומרת, אפילו לא ברורה ההתנהלות מול העובדים בכל הנוגע לתשלומים ולמתווה פיצויים. "אומרים לנו לשלם לעובדים, ואולי אחר כך המדינה תחזיר".

ערן פרי, סמנכ"ל הנדסה ותכנון בחברת ענב, טוען גם הוא שיש צורך להבחין בין שלבים שונים של פרויקטים: אלה שכבר נמצאים בשלב מתקדם, שם קל יותר להמשיך בעבודות לאור העובדה שבחלקם יש אמצעי מיגון וממ"דים בדירות. ומנגד, בשלבים הראשונים של הבנייה המצב מורכב, והעובדים צריכים למצוא מרחב מוגן סמוך, מה שלא תמיד בנמצא. מעבר לכך, פרי מסביר כי ישנן הגבלות גם על עבודות עם מנופים בגובה, שמשפיעות על קצב העבודה.

לדברי רן ינאי, מנכ"ל ובעלי חברת הבנייה צ.פ, באתרים שנמצאים בשלבים ראשוניים, וטרם כוללים ממ"דים החברה פועלת "לייצר פתרונות מיגון זמניים, לרבות הצבת מיגוניות, כדי לאפשר המשך עבודה רציף ככל שניתן".

עם זאת, במשרד השיכון מנסים לתת פתרונות לקבלנים ופרסמו כי יעניקו לקבלנים המבצעים עבודות בפרויקטים של המשרד עד 50 אלף שקל להצבת פתרון מיגון זמני באתרי הביצוע עבור כל חוזה עבודה.

"לא ניתן להתקדם לגמר"

אתגר נוסף, לדברי חדד, הוא המורכבות בעבודה מול ספקי חומרי הגלם ועבודות הגמר. "גם ספקי הקרמיקה, המלט והטיח עובדים במתכונת מצומצמת, ולכן אי אפשר לרצף או להתקדם בעבודות גמר, אבל עדיין מצפים מאיתנו לעמוד בלוחות זמנים ולמסור דירות בזמן".

עו"ד עוז כהן קורן, שותף מייסד וראש מחלקת הליטיגציה במשרד נגבי כהן ושות', מתריע שההגדרה של ענף חיוני לא פוגשת תמיד את המציאות. לדבריו, "בחוק אין כוח עליון שמאפשר לדחות מסירות או לפצות אוטומטית על עיכובים. ציוד שמגיע מחו"ל מתעכב, ואם מנהל עבודה נקרא למילואים, שום פעילות לא יכולה להתבצע".

החשש מעיכוב במסירה

כאמור, גם חוסר האחידות בנוגע למדיניות הרשויות המקומיות לא מוסיף ודאות לענף. נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, רוני בריק, ציין כי "ראשי ערים שפועלים בניגוד להחלטות פוגעים ברציפות התפקוד המשקית ובמאמץ הלאומי הכלכלי חברתי שתומך את המלחמה והישגיה". ואילו פרי מלין "שיש רשויות כמו רמת גן ורחובות שבוחרות לעצור את העבודות, ושם אין פעילות באתרים".

לדברי עו"ד כהן קורן הקבלנים והיזמים מנסים להבין איך להמשיך לפעול תחת מצב מלחמתי, מבלי להפר את חובותיהם כלפי הרוכשים. החוק בישראל קובע, כאמור, כי אירועי כוח עליון אינם פוטרים את היזם מהתחייבויותיו וכי הוא חייב לפעול ככל הניתן, גם בעת חירום, על מנת למסור את הדירה בזמן.

בית המשפט קבע כי כדי שעיכוב ייחשב ל"אירוע מסכל", על הקבלן להוכיח קשר סיבתי ישיר בין המלחמה לעיכוב ספציפי. כהן קורן מדגיש כי קיימת חשיבות לתיעוד: כל השפעה של מלחמה על גיוסי עובדים, עיכובי אספקה ועוד, חייבת בתיעוד, בלעדיו "החשיפה של היזם והקבלן לפיצויים לדייר תהיה גבוהה".יש מי שמוסיפים התניות בחוזה, כדי לצמצם פיצוי. עם זאת, מדגיש כהן קורן, גם במקרים אלה על הקבלן לפעול להשלמת העבודה ומיזעור העיכובים ככל שניתן.