עופרה שטראוס: "חוסן לאומי הוא הדבר היחיד שיביא גם לחוסן עסקי"

לקראת יום האישה, נפגשו עשרות נשים בכנס "יוזמות שינוי" של גלובס בשיתוף שטראוס, שנערך במושב אחיהוד שבגליל המערבי, במטרה לחזק את הקהילה היזמית הנשית בתעשייה ואת הכלכלה האזורית. בשיחה עם מו"ל גלובס אלונה בר און, הסבירה יו"ר קבוצת שטראוס עופרה שטראוס כיצד ניתן לקבל החלטות תחת לחץ, בעיקר בשנים המלוות במשברים ובזעזועים.

● גם בלי תקציבי ענק: כך עסקים קטנים יכולים לנצח בשיווק

"יש אנשים שכשיטה מכניסים את הסטרס כדי לקבל החלטה", הסבירה שטראוס. "אבל כשיש היסטריה, חלק מהמנהיגות הוא להרגיע. חוסן זה לא משהו שבונים ברגע המשבר - אלא משהו שבונים בכל יום. זו החלטה. אם החוסן בנוי בצורה טובה ויש משבר, לא צריך לתקן את הכול. אם משבר פוגש עסק ללא חוסן, הוא מוצא שצריך לתקן את הכול - ואז אין עסק".

בניית חוסן לאומי ומערכי תמיכה

שטראוס הדגישה כי חוסן לאומי אינו נבנה ברגע והוא תוצר של היכרות עמוקה בין אנשים, ושל פתיחות שמצטברת לאורך שנים. לדבריה, ללא חוסן לאומי קשה מאוד לפרוח עסקית, שכן השניים קשורים זה בזה קשר בל יינתק. בין מגפת הקורונה למלחמה, היא ציינה, האווירה במדינה לא אפשרה את הסביבה הנדרשת לצמיחה - ועכשיו, לאחר שנים שבהן נאלצו רבים להפנות את האנרגיות למאבקים גדולים יותר, הגיע הזמן לחדש את היוזמות שנקטעו באמצע הדרך.

"עם כל הצרות במדינה, במקומות אחרים לא יותר טוב. כדאי שנתחיל ונבנה את החוסן הלאומי, כי זו הדרך היחידה שנפרח ונבנה לדורות הבאים. הצעדים הבאים: קודם כל להיות כאן, ולבנות חוסן בצפון. לא צריך לחכות שכולם יבואו ויעזרו. הם יעזרו אם נבנה את הקהילות הנכונות. והכי חשוב, די לאלימות, כי זה אחד הדברים שלא עוזרים לאף אחד לפרוח. דשא לא יצמח במקומות שבהם יש אלימות. כולנו צריכים לדבר על זה מעל כל במה. זה לא על מישהו אחר. זה עלינו.

"במדינת ישראל נושא החוסן חשוב, והוא מגיע רק מלהיות יחד. הצבא שומר על מה שאנחנו בונים, אבל צריך לשמור על המדינה שלנו, על חוסנה ועל ערכיותה, ומצפון מגיעה הרוח הטובה והבשורה". שטראוס ציינה כי חלק חשוב מבניית המדינה הוא נושא העסקים הקטנים, בדגש על יזמות. "כך בנו מדינה. כולם היו עסקים קטנים, הרבה מהם בחקלאות. יש כמות אדירה של יזמיות בצפון, ואשמח לחדש את הקהילה הזו בשנים הקרובות", אמרה שטראוס והצהירה כי בכוונתה להפוך את המפגש למסורת.

בר און שאלה: "בעולם שבו הכול קורה מהר, מה היא מצוינות? מה הדי־אן־איי של עסקים קטנים מההתחלה?". במענה, הדגישה שטראוס כי בסופו של דבר, גודל העסק לא משנה. מה שהופך עסק לטוב, הוא מוצר מצוין. "עסק אינו עסק אם המוצר שלו לא מצוין, ללא פשרות. חייבים לעמוד בסטנדרטים. התחרותיות נמצאת בכל מקום, ללא קשר לגודל העסק".

שטראוס סיפרה כי אחד התחומים הקריטיים לעסק, קטן כגדול, הוא טיפוח מערכי התמיכה, וציינה כי הנושא ליווה את החברה מימי הקמתה, כשסביה רק עלו מגרמניה והקימו את המחלבה הקטנה שהפכה לאימפריה. "לסבתא שלי היה יומן מרתק, שמעיד כמה קשה היה לבנות כאן עסק, במיוחד לעולה חדשה. היא מספרת עד כמה קשה היה להביא חלב בזמן מלחמת העצמאות". מתוך הניסיון הקשה, הם רקמו את הדרך שלהם שמלווה אותה עד היום. "כשהתחלנו, לא היה כסף. הדבר הקרוב ביותר היה הספקים. אם הם מאמינים בך ורוצים שתצליח, אם אתה משתף אותם והופך אותם לחלק מהדרך, הם יהיו איתך הרבה מאוד שנים.

"הספקים הראשונים שעבדו עם שטראוס היו ספקי המכונות. הרבה מאוד שנים יכולנו להרשות לעצמנו רק מכונות יד שלישית, וכשעברנו ליד שנייה זו היתה חגיגה, הספקים חיפשו לנו מפעלים בעולם שסוגרים או מחליפים מכונות כדי למכור לנו אותן. אני זוכרת גם את הספקים שהביאו את הארומות וחומרי הגלם - כולם באו אלינו הביתה לאכול. זה היה חלק מהמטבח של סבתא שלי. יש ספקים שהופכים לשותפים לדרך. זה צריך להיות חלק מהסיפור של החברה לאורך שנים, וצריך לשמור את הנאמנות הזו".

"לכל אחת יש את הניסיון והדרך שלה"

שטראוס הסבירה כי מנקודת מבטה, המשמעות של נטוורקינג היא לא רק להגיע למפגשים ולדבר עם אחרים. "בסוף, לכל אחת יש את הניסיון והדרך שלה. גם כשאנחנו שומעות מה עשתה מישהי אחרת ולוקחות מזה משהו, התרגום נראה אחרת".

בהמשך ציינה כי "צריך לעבוד בזה. יש פה יחסי תן וקח. לכל ישיבה שאני הולכת, כל אדם שאפגוש, תמיד אכבד אותו ואלמד לפני מה שצריך ללמוד, כך שהשיחה תהיה טובה. אני באה תמיד עם סדרת שאלות שמעניינות אותי. כל כך הרבה אנשים שהחלטתי שאפגוש, מצאתי שכמעט ולא אמרו לי לא. ומזה, למדתי הכי הרבה.

"החבורה שלי, שהיא הדרך שלי, משקפת תרומה הדדית. כשאומרים נטוורק, זו לא הרשת שמשנה אלא היחסים. מה לומדים מזה. הערבות ההדדית. רשת הביטחון. כמות אנשים שהם הנשק הסודי שלי. זה לא לפטפט באירועים, אלא חלק מלבנות משהו שבסוף, הוא איתך לחיים".

בר און סיפרה כי במשך שנים, היא חשבה שנטוורקינג משמעו בעיקר ללכת למפגשים ולעשות מינגלינג. "הדברים שעופרה מדברת עליהם הם דברים חשובים שלא ידעתי ושכדאי לדעת אותם. עדיין יש לי ממיזוג שטראוס ועלית את הפסלון של ההנפקה, ספרון ומחזיק מפתחות; למדתי מהדברים האלו - שהיו כ"כ משמעותיים - המון דברים שבגלובס יגידו שמכירים, והם בהשראתך".

על ההשפעה של לראות מנהלות בסביבה גברית

בר און סיפרה לקהל על דרכה של עופרה שטראוס "בגיל 11 הצטרפה לקווי חלוקת החלב, בהמשך סיימה את הפקולטה למשפטים באונ' ת"א, ואת דרכה המקצועית העצמאית החלה בניו יורק כמנהלת אזור באסתי לאודר. ב־1989 חזרה לישראל וטיפסה בסולם הדרגות בחברה, ממנהלת מכירות למנכ"לית מעדני עולם ואז מנכ"לית שטראוס עלית, עוד טרם המיזוג.

"ב־2001, כחלק מתהליך העברה בין־דורית, ששטראוס היא מהמובילות של התחום בישראל, אביה פינה מקומו ועופרה מונתה ליו"ר הקבוצה. תחת זה, שטראוס הפכה לחברה גלובלית עם שותפויות אסטרטגיות עם ענקיות. היא הובילה את התרחבות חברת הקפה שהפכה לאחת מחמש הגדולות בעולם, הדומיננטית בשוק הברזילאי.

"עופרה בולטת בפעילות עם הרבה מאוד ערכים שמזוהים עימה: קידום נשים בעסקים ודו קיום, היא יזמה את מדד קטליסט (המספק נתונים על מספר הנשים המאיישות את ההנהלות הבכירות והדירקטוריונים של החברות הציבוריות), מטפלת בצפון ובדרום, מגיעה לכל אחד מהמקומות בכל פעם שמזמינים אותה. כשמדברים על שילוב ערכים בחברה, שטראוס עשתה זאת בראש המחנה, כמו גם העברה בין־דורית בעסקים משפחתיים.

בר און הוסיפה וסיפרה איך השפיעה עליה היכרותה עם שטראוס, עת עבדה כיועצת פיננסית במשרד שליווה את המיזוג עם עלית: "אני לא חושבת שעופרה הבינה אז כמה משמעותי היה לאישה שגדלה בסביבה גברית לראות מנהלות בפעולה. ראיתי אז אותך ואת גליה מאור, וההשפעה עליי הייתה אדירה. מהניהול של עופרה למדתי דברים שיישמתי בחברות שאני הקמתי, גם בגלובס, על נהלים, שיטות, שילוב ערכים וגיוון. הרבה מהדברים שקורים היום הושפעו מכך", סיכמה בר און.

עוד ציינה בר און, כי אחד הדברים הבולטים בשטראוס, מבחינתה, הוא האומץ "לשאול שאלות ולא להתבייש. זאת לעומת ארגון גברי, ששם נראה שיודעים הכול".

שטראוס שיתפה, "מוניתי ליו"ר החברה בגיל צעיר, ורק היום אני מבינה כמה אבא שלי היה אמיץ. אחד הדברים שאמר כששאלו אותו אם הוא סומך עליי, חסרת הניסיון, היה שהוא מכיר אותי, ויודע שתמיד, לפני כל החלטה, אשאל את כולם. ועד היום, בשטראוס אין הצבעה. יש משהו בדרך הזו, של להקשיב לכולם, שכולם נשמעים ומה שהם אמרו נמצא על הקיר.

"וזו הדרך של החברה. לא לקבל החלטה לבד, אלא לאחר ששומעים את כולם בדרך. אז, זה מהיר יותר לביצוע. שאילת השאלות היא הדרך להכיר את העולם. לשמוע מניסיונם של אחרים, ולאו דווקא מהצלחות, אלא מהדברים הקטנים. להתקשר ליושבי ראש, לשאול מה חדש אצלם. זה לוקח זמן, אבל זה משתלם. כשיותר אנשים הם חלק מקבלת ההחלטות, הניהול המשותף יוצר תרבות ארגונית שמפחיתה את המקום לטעויות. יש שקיפות, הדברים על השולחן".

חיזוק עסקים קטנים בפריפריה

שטראוס נשאלה על הקשר שבין העסקים הגדולים וחיזוק העסקים הקטנים בפריפריה, בדגש על קו העימות, ועל פריחת עסקים קטנים כשהם תחת המטריה של עסק גדול.

בהתייחס לספקים שעובדים עם הממשלה או עם גופים גדולים, ציינה שטראוס כי רובם גדולים מאוד וכי "זו אינה הפתעה שכמעט כל העסקים הגדולים במשק הם בתעשיות הכבדות שמלוות אותנו".

עוד סיפרה, כי חלק מהיוזמות שקידמו עוסקות בכך שהממשלה תיעזר יותר בספקיות קטנות, ויותר מהצפון ומהדרום, דבר המצריך מיפוי עסקים ומתן אישורים כי הם עומדים בתקן מסוים.

נוסף על כך, היא "מסכימה שעסקים גדולים והאקו סיסטם סביבם עוזרים לבנות עסקים. צריך לתת חשיפה לעסקים הקטנים כדי שאפשר יהיה לפנות אליהם. סביב עסק גדול נבנים עסקים קטנים ובינוניים, וזה סוג של גלגל תנופה, וחייבים לשלב נשים ברשימות הספקים".

על שאלת אחת מהמשתתפות בכנס לגבי הדברים שיכולים להרים עסקים קטנים בעת משבר, השיבה שטראוס כי "אני זוכה לפגוש ולשמוע מנשים על האובדן של האנשים הכי קרובים אליהן, והן לוקחות את זה למקום של לעשות אימפקט טוב. יש קהילה ענקית במדינה שבוחרת מחדש להיות כאן, וזה מניע".

עוד הוסיפה, "מהרקע שלי במשברים עסקיים - שבשטראוס הם מאוד פומביים - לי הם גורמים למוטיבציה. אני הופכת את הלימון ללימונדה. אני בודקת מה שלושת הצעדים הבאים כשאני קמה בבוקר, לא הרבה יותר ולא החזון. החלטה ברורה אחת - יוצאים מזה, ויוצאים יותר טוב. מסתכלים למציאות בעיניים, אבל לא שוקעים בתוך זה. אם המוצר לא היה טוב, היה ריקול, לא היה טוב עם מנהל זה או אחר, או יש מלחמה - זו המציאות. ולכן, צריך לצאת אחר, לא אותו הדבר, אלא יותר טוב".

***גילוי מלא. המפגש בשיתוף קבוצת שטראוס