חמש שעות, שלוש הודעות סותרות: הבלבול במתווה החל"ת של סמוטריץ'

שבוע וחצי לתוך מבצע "שאגת הארי", התמונה הכלכלית בעורף היא של שגרת־חירום מבלבלת. המשק נפתח ע"פ ההנחיות אבל מערכת החינוך נותרה סגורה, ומאות אלפי הורים מתמרנים בין האזעקות, הילדים והעבודה. משרד האוצר עדיין לא הציג מתווה פיצויים לעסקים - ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' יצר בלבול לגבי מודל החל"ת. בכך, מותירה המדינה את הציבור הישראלי לעשות את מה שהוא התרגל לעשות אולי הכי טוב בעולם: לאלתר, להסתדר איכשהו ולנרמל חיים תחת מטחי טילים בליסטיים.

● להכניס את עלויות המלחמה? הדילמה באוצר רגע לפני הדד־ליין לאישור התקציב
● מי זכאי לפיצויים, ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

ביום א' התכנסו שר האוצר סמוטריץ', יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי ויו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד לקראת גיבוש המתווה, שפרסומו צפוי בקרוב. במקביל, הודעה רשמית שפורסמה מטעם סמוטריץ' והבטיחה חל"ת להורים בכל משפחה התגלתה במהרה כמטעה, ומשרדו נאלץ להנפיק שתי הודעות תיקון לשינוי המסר.

באוצר הקדישו שעות של מאמצים לתיקון הרושם שיצר השר, שכביכול מחר בבוקר עשרות אחוזים מכוח העבודה בישראל יוצאים לחל"ת על חשבון המדינה. שכירים שמגדלים ילדים לא הבינו מה מצופה מהם לעשות, ארגוני מעסיקים הוציאו הודעות מחאה על המתווה שלא הובן נכונה, וגם לאחר שהבינו הוסיפו לבקר את מודל החל"ת הבלתי־גמיש (מחייב אי־עבודה רצופה של 14 יום).

העובדה שמתווה הפיצויים לעסקים שהכנסותיהם נפגעו עדיין לא פורסם רק הוסיפה למתח, ונוצר כאוס לא הכרחי. שהרי, האירועים האוצריים נעים בימים אלה בדיוק ע"פ התסריט מהשנה שעברה, ב"עם כלביא". החלטת האוצר להמתין כשבוע וחצי עם פרסום מתווה סיוע שהוכן מראש, הלחצים מהעסקים שמגיעים בעקבות משיכת הזמן, השיפורים במתווה שעוד צפויים בוועדת הכספים בכנסת - כמו שידור חוזר.

מסלול "קו עימות"

מתווה הפיצויים לעסקים יהיה מבוסס במידה רבה על זה שהופעל בעם כלביא. אלא שהפעם שוקלים באוצר להוסיף למתווה דיפרנציאציה גאוגרפית לטובת יישובי הצפון. בסביבת סמוטריץ' נוטים כבר עכשיו למסלול פיצויים מוגבר ליישובים הצפוניים, שסובלים במקביל למתקפות מאיראן גם מירי חיזבאללה. עם זאת, ההחלטה הסופית טרם התקבלה ותלויה בהתפתחויות הצבאיות בימים הבאים.

הנחת העבודה באוצר היא שאם המצב בצפון ימשיך להחמיר, ייתכן שיופעל שם מסלול "קו עימות", דומה לזה שהופעל בחרבות ברזל, שמעניק הקלות נוספות לעסקים ולתושבים ביישובים עד תשעה ק"מ מהגבול הצפוני. מעבר לסוגיה זו, מתווה הפיצויים לעסקים צפוי להידמות לזה שפעל בעם כלביא. בהודעה משותפת שפרסמו סמוטריץ', ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי נכתב כי המתווה "ייתן מענה למגזר העסקי ולמגזר הציבורי, כפי שניתן בעבר והביא לרציפות תפקודית במשק".

בפועל, עסקים בעלי מחזור שנתי של עד 400 מיליון שקל שחוו ירידה של לפחות 25% במחזורם החודשי יוכלו להגיש בקשות לפיצויים. בעם כלביא המתווה כלל שילוב של החזר הוצאות קבועות ושיפוי עלויות שכר, ומתווה דומה צפוי גם הפעם.

סוגיית ימי החל"ת

ליבת המחלוקת בין הגורמים בשוק הפרטי לאוצר נותרה סוגיית ימי החל"ת לעובדים שנעדרו מהעבודה עקב הנחיות פיקוד העורף. ע"פ גורמים במו"מ, פדיונות עסקים פרטיים שאינם חיוניים ספגו פגיעות משמעותיות של עשרות אחוזים בשבוע הראשון של המבצע. נזכיר כי כדי לקבל פיצוי על ימי חל"ת מהמדינה, על העובד להימצא 14 יום רצופים מחוץ לעבודה - מה שלא קרה בפועל עם השבת המשק לפעילות מדורגת ע"פ הנחיות פיקוד העורף כבר ביום ה' האחרון.

"מדובר למעשה במס נוסף רק על עובדים במגזר הפרטי", אומר הגורם במו"מ לגלובס. "גם אם יצא מודל פיצויים זהה לעם כלביא, עדיין מודל החל"ת לא מאפשר לעובדים להשתכר במלוא שכרם בימי המבצע. במקום לריב על החוק בכל תקופת חירום מחדש, אפשר להגמישו בימים כאלה".

הציגו תמונה מטעה

במקביל למגעים על מתווה הפיצויים, ניסה סמוטריץ' ביום א' לתת מענה לביקורת הציבורית והודיע כי "במשפחות עם ילדים מתחת לגיל 14 בכל הארץ יוכל אחד ההורים לצאת לחל"ת כל זמן שמע' החינוך סגורה". אלא שבאוצר הבינו מהר שהדברים יצרו תמונה מטעה. אין כל מתווה חל"ת ייעודי להורים. בתוך חמש שעות פורסמו שתי הודעות נוספות, שכל אחת מהן דייקה יותר את המסר.

בהודעה השנייה כבר דובר על מתווה חל"ת כללי "שיסייע להורים העובדים בעת שהמסגרות סגורות". כאן הוחזר לתמונה מונח מפתח שנעדר מההודעה הראשונה: המעסיק. היציאה לחל"ת, הובהר, תהיה "בהסכמת העובד", אך בעיקר בסמכות המעסיק.

בהודעה השלישית הוצג מתווה חל"ת כמעט זהה לסבבים קודמים: מעסיק יוכל להוציא עובד לחל"ת בהסכמתו, עובד יקבל דמי אבטלה בכפוף לעמידה בתנאי הזכאות, ותקופת החל"ת המינימלית תקוצר מ־30 ל־14 יום.

כל עובד שכיר יכול לצאת לחל"ת בסיוע המדינה אם הוא עומד בקריטריונים, ללא קשר למצב משפחתי. היציאה לחל"ת נשארת בסמכות המעסיק, ומניסיון העבר, תהיה רלוונטית בעיקר אם העסק לא פעיל ולמעסיק משתלם יותר להוציא עובד לחל"ת במימון המדינה מלשלם שכר. בהיעדר פתרון טוב יותר, רוב ההורים ימשיכו לשלב בין לחצי העבודה, הילדים והמקלטים, ולהסתמך על מתווה הסיוע של הסבים והסבתות.

ממשרד האוצר נמסר: "כפי שמלמד הניסיון, המודל הנוכחי מספק מענה מיטבי לעובדים ולחזרת המשק לתפוקה מלאה. מודל אחר עשוי לשבש את חזרת המשק לעבודה. בנוסף, חל"ת גמיש אינו מותאם למצב הנוכחי, שבו עסקים ומקומות עבודה יכולים לעבוד סמוך למרחב מוגן, וגם כיוון שאין מידע מדווח אודות שעות עבודה של עובדים".