המלחמה שבה כולם מנחשים מה טראמפ יעשה, ומנסים להרוויח מזה כסף

הימורים חשודים בפולימרקט, נפח מסחר חריג במניות ופעילות יוצאת דופן בשוקי הנפט: המערכה במזרח התיכון הביאה איתה גל חסר תקדים של חשדות לגבי סוחרים בניירות ערך, המנסים לגרוף רווחי עתק באמצעות שימוש במידע פנים.

● חמישה ימים של חסד: טראמפ מסמן שסיום המלחמה מתקרב
● עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

בין אם מדובר במקורבים לצלחת, במי שניזון משמועות או באנשים המצויים עמוק במעגל הפנימי של מקבלי ההחלטות - נראה כי מזמן לא נרשמה סערה כה גדולה סביב האפשרות שאנשים הנהנים מגישה למידע שאינו זמין לציבור הרחב, מנצלים אותו כדי לשלשל לכיסם סכומים גדולים.

מאות מיליונים על הכף

שחקנית מרכזית בשווקי החיזוי היא פולימרקט (Polymarket), פלטפורמת הימורים המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים. לפי הגרדיאן, בסוף השבוע הקימו שמונה משתמשים חשבונות חדשים בפלטפורמה והימרו באמצעותם כי הפסקת אש עם איראן תוכרז עד 31 במרץ. סביב החשבונות עלו חשדות לשימוש במידע פנים, ואם ההימור שלהם יתברר כמוצדק - הם צפויים לשלשל לכיסם 820 אלף דולר.

ערב המלחמה, היקף ההימורים בפולימרקט לגבי עימות באיראן הרקיע שחקים ונאמד ביותר מחצי מיליארד דולר. שישה חשבונות חדשים שנוצרו בפברואר הימרו כי תקיפה באיראן תצא לפועל עד 28 בחודש. ההימור התממש והמשתמשים - שלא הימרו על דבר מלבד המועד לתחילת המלחמה - הרוויחו כמיליון דולר. החשד כי ניצלו מידע פנים גבר כאשר התברר שחלק מהחשבונות הימרו על המתקפה שעות לפני שהיא החלה.

מוקדם יותר השנה אף פורסם כי חשבון בפולימרקט הרוויח כ־400 אלף דולר אחרי שהימר שטראמפ יורה על התערבות צבאית בוונצואלה. האירוע התממש בינואר עם לכידת הנשיא ניקולאס מדורו, וגם אז עלו שאלות לגבי סחר במידע פנים.

פולימרקט והמתחרה המרכזית שלה, קלשי (Kalshi), ספגו באחרונה ביקורת על פרצות המאפשרות לנצל מידע פנים. בישראל לדוגמה, הוגשו בפברואר כתבי אישום נגד חייל מילואים ואזרח שהרוויחו 150 אלף דולר אחרי שהימרו בפולימרקט על מבצעים צבאיים, תוך שימוש במידע מסווג. הביקורות הובילו את פלטפורמת ההימורים להכריז על הגברת הפיקוח בתחום.

פולימרקט הודיעה השבוע כי תיישם כללים חדשים לאיסור על השימוש במידע פנים. הכללים אוסרים לסחור בפלטפורמה אם המשתמש מחזיק במידע לגבי התוצאה - ולו המסתמנת - של האירוע. זאת, ככל שהשימוש במידע מהווה הפרה של חובת אמון או סודיות כלפי ישות או אדם אחר. האיסור חל גם אם המידע הגיע למשתמש כ"טיפ" בלתי חוקי שקיבל מאדם אחר - כאשר אותו אדם לא היה מורשה להמר בעצמו.

עוד קובעים הכללים כי משתמש המצוי בעמדה להשפיע על תוצאת האירוע, אינו רשאי להמר עליה. פולימרקט כוללת באיסור הזה לא רק את מי שמחזיק בסמכות, אלא גם את כל מי שנהנה מהשפעה על התוצאה.

עו"ד הדר ישראלי, שותפה בכירה במחלקת הליטיגציה והצווארון הלבן במשרד ברנע ג'פה לנדה, סבורה כי הכללים חשובים כדי להיאבק במי שמנצל מידע מוקדם תוך הסתרת זהותו. היא מסבירה כי הדבר עשוי להתאפשר באמצעות הימור דרך קריפטו: "בעולם הבלוקצ'יין אין בהכרח גורם שמחזיק מידע על זהות המשתמשים. כל ארנק נראה כמשתמש נפרד, גם אם אותו אדם שולט בעשרות ארנקים. אפילו אם מזהים פעילות חריגה, קשה לדעת מי עומד מאחוריה".

על מנת לאכוף את הכללים, פולימרקט תאפשר למשתמשים לדווח לה על "פעילות חשודה", והיא מתחייבת לנקוט גם פעולה יזומה. כך, מומחים למעקב טכנולוגי ינטרו את הפעילות החשודה ויתבצעו חקירות בשיתוף הארגון המאגד את תעשיית הנגזרים בארה"ב (NFA). אלה עשויות להוביל לסנקציות בדמות ביטול החשבון של המשתמש, קנסות כספיים והפניית המקרה לרשויות אכיפת החוק.

המודל שמאתר מראש

אך האכיפה אינה ממתינה לפולימרקט. המתחרה שלה, קלשי, חשפה באחרונה כי חסמה שני משתמשים בעקבות חקירה שהעלתה ממצאים לגבי שימוש במידע פנים. גם הרגולטור של שוק הנגזרים בארה"ב (CFTC) אותת על העלאת הילוך בפיקוח והעניק לקלשי רשיון אחרי שהפלטפורמה הכפיפה את עצמה לכללי ניהול סיכונים ושקיפות.

"השאלה היא לא רק מה כתוב בכללים, אלא עד כמה פולימרקט משקיעה בבדיקת זהות הסוחרים, מקור המידע שעמד לרשותם והקשר האפשרי שלהם לאירוע שעליו סחרו", אומרת עו"ד שיראל גוטמן עמירה, שותפה וראש מחלקת תאגידים, שוק ההון וני"ע במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי.

לדבריה, "נכון לעכשיו, נראה שהמודל של פולימרקט נשען בעיקר על אכיפה בדיעבד. גישה רחבה יותר, כמו של קלשי, עשויה להיות אפקטיבית יותר, כי היא כוללת גם חסימה מראש של שחקנים בעייתיים. למשל פוליטיקאים בשווקים פוליטיים או שופטים, מאמנים וספורטאים בשווקים הנוגעים לענף שלהם".

ישראלי מציינת, כי בלי טכנולוגיה שמסוגלת לנתח דפוסים ולקשר בין ארנקי קריפטו שונים, עצם קיומם של כללים לא בהכרח ירתיע. "קיימת גם בעיה עם אנשים שיש להם גישה חוקית למידע רגיש, כמו הטענות שעלו נגד הרמטכ"ל לשעבר, דן חלוץ, כאילו מכר את תיק המניות שלו ערב מלחמת לבנון השנייה. ולכן, בלי טכנולוגיה ושיתוף פעולה עם גופי האכיפה, ספק אם הכללים של פולימרקט יספיקו".

מקרה ננסי פלוסי

בינתיים, החשדות לשימוש במידע פנים אינם נעצרים בשווקי החיזוי. ביום שני, ב־06:50 שעון ניו־יורק - זמן המתאפיין לרוב במסחר דליל בשווקים, ודקות לפני הודעת טראמפ כי מתקיים מו"מ עם איראן - נרשם נפח חריג של פעילות בחוזים עתידיים על מדד S&P 500 ועל מדד הנפט, West Texas Intermediate. בעקבות הודעת טראמפ ב־07:05 על מו"מ, החוזים הראשונים זינקו ביותר מ־2.5%, והאחרונים נפלו בכ־6%.

השימוש, לכאורה, במידע פנים רחב אף יותר. בארה"ב נרשמים זה שנים מאמצים למנוע מפוליטיקאים להשתמש במידע שהגיע אליהם מתוקף תפקידם הציבורי כדי להרוויח ממסחר במניות. מקרה מפורסם הוא זה של ננסי פלוסי, לשעבר יו"ר בית הנבחרים, אשר הונה המשפחתי זינק לאורך השנים ממיליונים בודדים ל־300 מיליון דולר ונטען כי סחרה לעתים בסמוך להצבעות - כולל רכישת אופציות של אנבידיה זמן קצר לפני הצבעה על חוק שהעניק הטבות לחברות שבבים.

בישראל, החוק אוסר על שרים להחזיק ישירות או לסחור בני"ע אך מתיר זאת לחברי כנסת. גם האיסור על מידע פנים אינו חל לגבי מהלכי חקיקה העשויים להשפיע על מניה מסוימת, בה רשאי הח"כ להמשיך ולסחור. נראה אפוא, כי הנסיונות מעבר לים לגרוף רווחים באמצעות מידע פנים ימשיכו ואולי אף יתגברו, כאשר הנסיון לבלום אותם צפוי להיות רווי אתגרים.