קרנות ההון סיכון הישראליות חזרו לגייס בשיא הכוח

הגרפים של ענף ההייטק הישראלי ידעו לא מעט טלטלות בשנים האחרונות, אך נתוני סיכום שנת 2025 חושפים מגמה ברורה: הקרנות הישראליות חזרו למשחק, ובגדול. לפי דוחות של רשות החדשנות ו-IVC, היקף הגיוסים של הקרנות המקומיות זינק ל-2.45 מיליארד דולר - כמעט פי שניים לעומת נתוני 2024 (1.55 מיליארד דולר). גם מספר הקרנות שגייסו עלה משמעותית, מ-24 קרנות בלבד ב-2024 ל-47 בשנת 2025.

● ניתוח גלובס | איש הביטוח הוותיק שהרוויח יותר ממיליארד שקל ביום אחד
● בשווקים מעריכים: השלכות המערכה באיראן לא יסתכמו במשבר נפט

"אנחנו רואים ב-2025 עלייה מאוד יפה ביחס לשנת 2024", אומרת מיה אייזן-צפריר, מנכ"לית לאומיטק. "הנתון הזה מעודד אותנו מאוד, במיוחד כשרואים שחלק גדול מהגיוסים הגיע מקרנות חדשות ומחברות ניהול צעירות, מה שמעיד על התחדשות של האקו-סיסטם המקומי".

החשיבות הגדולה לשחקנים מקומיים

אייזן-צפריר מסבירה כי לכוחן של הקרנות הישראליות יש משמעות קריטית, במיוחד בתקופות של חוסר יציבות גיאו-פוליטית. "הקרנות הישראליות הן אלו שיושבות כאן, מכירות את היזמים מקרוב ומובילות לרוב את ההשקעות הראשונות (Seed ו-Round A). הן אלו שמחוללות את הגלגל של ההייטק ואת צמיחתו. כשיש טלטלות בעולם, הקרנות הזרות עלולות להסס, אבל הקרנות המקומיות הן העוגן".

מה החלק שלכם בפעילות של הקרנות הישראליות?
"מעבר לעובדה שאנחנו עובדים עם רובן הגדול ומלווים את פעילותן, לפני כשנה השקנו את 'קרן 77', שהקצתה 77 מיליון דולר במודל חדשני שניתן כחלק מסבבי הגיוס (בעיקר בשלבים מוקדמים) לצד הקרנות הישראליות. המטרה היא לגוון את מקורות ההון ולאפשר לסבבים הללו להיות גדולים ומהירים יותר, ולקרנות לבצע עוד השקעות, לצד יתרונות של המימון שאנו מעניקים בין היתר בכך שהוא אינו מדלל את היזמים".

הראלי שפרץ והשלכות המלחמה

מה מחפשות הקרנות?
אייזן־צפריר מספרת ששני תחומים נחשבים חמים במיוחד: סייבר ו-AI. "ראינו בשנה שחלפה שכ-70% מההשקעות בישראל היו בתחומים הללו", היא אומרת, אך מוסיפה כי ישנה התעוררות משמעותית גם בתחומי הדיפ-טק והדיפנס-טק. "הקרנות הישראליות יודעות לזהות את נקודות החוזק של היזם הישראלי ותומכות בתעשיות שלוקח להן זמן להבשיל, ובכך האימפקט החשוב שלהן. לקרן זרה לעומת זאת יותר מורכב להשקיע בתחומים כאלה מרחוק", הוסיפה.

למרות הנתונים החיוביים בסיכום שנתי, אייזן-צפריר מדגישה כי שנת 2025 לא הייתה "טיול בפארק" לכל אורכה. "המחצית הראשונה של השנה הייתה חלשה ועוררה דאגה. הריבאונד הגיע במחצית השנייה, עם סיום המלחמה בעזה וחזרת החטופים. ראינו תחושה של 'השתחררות' בשוק, וגיוסים עצימים שהמשיכו גם לתוך תחילת 2026".

הסיבה לירידה בשנים הקודמות לא הייתה רק מקומית. "חזרה של סביבת ריבית חיובית בעולם ותנאי מאקרו נוספים שינו את כללי המשחק", היא מסבירה. "כשמשקיעים יכלו לקבל תשואה ללא סיכון, הם פחות נהרו להון סיכון. עכשיו, כשהעולם למד שהמשקיע והיזם הישראלי יודעים להסתגל למציאות החדשה, הכסף חוזר לזרום להשקעות איכותיות".

בנתונים עוד לא רואים את ההשפעות, אבל מה אפשר ללמוד מההיסטוריה הקצרה על היום שאחרי המלחמה?
"ההיסטוריה מלמדת אותנו מה המשמעות האמיתית של המילה חוסן. הון סיכון אוהב טכנולוגיה איכותית, וגם בתקופות של טלטלות ואי-ודאות, הכסף הולך אחרי האיכות. אני חושבת שהעולם למד לראות שגם המשקיעים הישראלים יודעים להסתגל למציאות החדשה ביום שאחרי".

איך זה משפיע על הכסף שלכם?

לכאורה רוב המשקיעים לא מושפעים ישירות מהביצועים של קרנות ההון סיכון, שאינן נגישות לציבור הרחב. עם זאת, ההייטק הישראלי הוא אחד האינדיקטורים המרכזיים למצב המשק. "העובדה שהקרנות מגייסות ומראות סימני צמיחה מחזקת את הביטחון ביכולת של המשק הישראלי להמשיך לצמוח", מסכמת אייזן-צפריר.

*** גילוי מלא: נתון בשבוע הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ונתוניו של כל אדם