ישראל תקפה 8,500 פעמים באיראן. כמה משגרים היא הצליחה להשמיד?

הישגים

איראן ספגה אבידות קשות במערכה הנוכחית. לפי ה־INSS, באיראן נרשמו 1,937 הרוגים ו־24,800 פצועים מתחילת המערכה. זאת, ב־8,500 תקיפות שביצעה ישראל ועוד 10,000 שביצעה ארה"ב.

● המומחית שטוענת - אפשר לוותר על ההתרעה המוקדמת ומסבירה מה זה פוליגון
● איך קבוצות הטלגרם יודעות לפני כולם שמגיע טיל?

מה היו יעדי התקיפה? מערך הטילים הבליסטיים (פגיעה ב־700 יעדים), מערך הפיקוד והשליטה (פגיעה ב־500 יעדים), משגרים (450), כטב"מים (250), מערכות הגנ"א (150), כלי שיט (130), מכ"מים (120), סוללות נ"מ (100), מאגרי דלק (30), מטוסי קרב (16), מתחמי גרעין (7), שדות תעופה צבאיים (6), מאגרי נפט (4) ומתקני גז (3). כמו כן, בוצעו 50 חיסולים ממוקדים, מהם 19 אישים שנחשבים בכירים.

 צוותי חיל האוויר שמשתתפים בתקיפות באיראן / צילום: דובר צה''ל

מפונים

לפי ה־INSS, כ־4,800 ישראלים התפנו מבתיהם. אם במערכות עבר, לרוב המפונים היו מאזור עוטף עזה ומגבול הצפון, הרי שמפת המפונים הנוכחית יכולה להעיד על השינוי שחל באופי המערכה: כשליש מהמפונים (1,515) הגיעו מתל אביב וכחמישית (975) מדימונה. הנתונים הללו מתיישבים עם יעדי התקיפה של איראן, שמכוונת הרבה יותר למרכז הארץ וליעדים אסטרטגיים ספציפיים.

זה מקבל חיזוק גם מהתביעות שהוגשו בגין נזק לרכוש: מתוך 21,552 תביעות שהוגשו, 43% מהן (9,359) הוגשו במוקד האזורי בתל אביב ו־39% (8,330) במוקד האזורי באשקלון שמרכז את רוב יישובי הדרום. מתוך כלל התביעות, 14,190 תביעות בגין נזק למבנה, 2,099 בגין נזק לתכולה וציוד, 4,798 בגין נזק רכב ו־465 בגין נזק אחר.

 זירת נפילה בתל אביב באחד המטחים מאיראן / צילום: ap, Maya Levin

תקציב

תוך כדי המלחמה, צריך גם להעביר תקציב ־ שכמובן מושפע מהמלחמה וגם משפיע עליה. בשבוע שעבר, נודע שיעד הגירעון יעמוד על 4.9% (הפחתה מהיעד הקודם של 5.1%), לאחר שהושגו הסכמות עם הבנקים כי הם יעבירו השנה לקופת המדינה סכום חד פעמי של 3 מיליארד שקל במקום שיוטל מס נוסף על רווחיהם. ובכל זאת, אנליסטים בשוק צופים יעד גירעון גבוה יותר.

לפי בנק ישראל, תקציב המדינה שאושר מעלה את יחס החוב־תוצר של המדינה מ־68.5% בשנת 2025 ל־70% השנה. המשמעות היא התייקרות בתשלומי הריבית של המדינה על החוב שלה, כשבעבר, ועוד לפני המלחמה הנוכחית, העריכו באוצר שבשנת 2027 התשלום על הריבית של המדינה יגיע לכ־64 מיליארד שקל. סכום זה מושפע לא רק מיחס החוב־תוצר אלא גם מסביבת הריבית ופרמיית הסיכון של ישראל.

 מליאת הכנסת. יחס חוב־תוצר של ישראל עומד כיום על 70% / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

עלות כוללת

ואם צריך לכמת את הכל בשקלים, כמה עולה לנו המערכה מול איראן? כפי שפורסם בגלובס, ההערכה הכללית באוצר היא שעלות המלחמה עולה עשויה להגיע עד 50 מיליארד שקלים, כתלות בהתארכותה.

איך מחשבים את זה? במרכז טאוב הסבירו שהעלות הכרוכה באירועי המלחמה מול איראן כוללת שלושה מרכיבים. הראשון הוא העלות הישירה הכרוכה בפעילות הצבאית. מרכיב זה כולל אלמנטים כמו עלות טילי היירוט, החימושים המוטלים על איראן, שעות הטיסה וימי המילואים.

המרכיב השני הוא אובדן תוצר עקב היעדרות מעבודה עובדים ממקום עבודתם, אם בשל שירות מילואים מוגבר ואם בשל סגירת מקומות עבודה ומערכות החינוך. המרכיב השלישי הוא הנזק לרכוש, אותו ציינו קודם.

ואם צריך לכמת את הכל בשקלים, כמה עולה לנו המערכה מול איראן? כפי שפורסם בגלובס, ההערכה הכללית באוצר היא שעלות המלחמה עולה עשויה להגיע עד 50 מיליארד שקלים, כתלות בהתארכותה.

איך מחשבים את זה? במרכז טאוב הסבירו שהעלות הכרוכה באירועי המלחמה מול איראן כוללת שלושה מרכיבים. הראשון הוא העלות הישירה הכרוכה בפעילות הצבאית. מרכיב זה כולל אלמנטים כמו עלות טילי היירוט, החימושים המוטלים על איראן, שעות הטיסה וימי המילואים.

המרכיב השני הוא אובדן תוצר עקב היעדרות מעבודה עובדים ממקום עבודתם, אם בשל שירות מילואים מוגבר ואם בשל סגירת מקומות עבודה ומערכות החינוך. המרכיב השלישי הוא הנזק לרכוש, אותו ציינו קודם.

 עלות המלחמה עולה עשויה להגיע עד 50 מיליארד שקלים / צילום: Shutterstock

שוק העבודה

לפי הערכת משרד העבודה בסוף השבוע הראשון של המבצע, כ־11% מכוח העבודה, המהווים כ־490 אלף עובדים, נעדרים משוק התעסוקה בגלל אבטלה, חל"ת או שירות מילואים בעקבות מבצע "שאגת הארי". נתון זה משקף עלייה של 7% בהיעדרויות משוק העבודה בהשוואה לחודש ינואר 2026 וכולל כ־253 אלף עובדים שהוצאו לחל"ת וכ־62 אלף משרתי מילואים.

עיקר הפגיעה צפויה בענפים שבהם יש שיעור גבוה של אימהות ובאלו המחייבים נוכחות פיזית של העובדים. מנתוני הביטוח הלאומי לחודש מרץ, עולה שנרשמו 8,449 מבקשי דמי אבטלה, מתוכם 57% הן נשים ו־43% הם גברים; 45% מהם הורים לילדים מתחת לגיל 18.

 חנויות סגורות / צילום: טלי בוגדנובסקי

שוק ההון

כפי שכתב עמיתנו בגלובס איתן גרסטנפלד, בזמן שהשווקים מעבר לים רשמו ירידות שערים משמעותיות, דווקא בשוק המקומי נרשמה בחודש החולף אופטימיות, שאמנם התמנה לאורך החודש, אך הביאה את המדדים המובילים להציג בשלבים ארוכים עליות שערים, חרף העננה השחורה המרחפת מעל שווקי ההון.

מי שהובילו את העליות בת"א הן מניות הביטוח המקומיות שעלו בחודש האחרון במעל 4%. את עיקר העלייה רשמו המניות בשבוע החולף לאחר שהן החלו לפרסם בזו אחר זו את תוצאותיהן השנתיות, בהן הציגו צמיחה משמעותית בפעילות וחלקן אף העלו את היעדים שלהן קדימה לשנים הקרובות, מה שעשוי ללמד על המשך צמיחה בענף שנהנה מגאות חסרת תקדים בשנתיים האחרונות.

 בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נפט

איראן חסמה את מיצרי הורמוז שמובילים כ־20% מאספקת הנפט העולמית - ומחירי הנפט קפצו ב־50%. אך כפי שאמר לנו בעבר ד"ר יניי שפיצר מהאוניברסיטה העברית, "נכון להיום, העלייה המסחררת במחירי הנפט של יותר מ־50% היא עדיין מתונה מאוד בהשוואה לשני המשברים הגדולים שלאחר מלחמת יום כיפור והמהפכה האיסלאמית באיראן - אז מחירי הנפט הגולמי הוכפלו פי שלושה ופי ארבעה. ובכל זאת, צרכנים אמריקאים שמים לב מיד שהם משלמים חצי דולר נוסף על כל גלון של דלק, וזה קוצב את זמנה של המלחמה שממילא אינה פופולרית".

לדעת ד"ר עילי רטיג מאוניברסיטת בר־אילן ומרכז בגין־סאדאת, למחירי הנפט לא תהיה השפעה מכרעת על התנהלות טראמפ בטווח הקרוב: "בפועל השוק כרגע מוצף בנפט. מדינות מילאו מאגרי חירום חודשים רבים לפני המלחמה. אז טראמפ ויועציו לא טרודים במיוחד מהתנודתיות הזו כי היא לא משקפת את המציאות. בשלב זה הם רק מוציאים מדי פעם הצהרה כדי להרגיע את השווקים".

 מצר הורמוז / צילום: ap, Altaf Qadri