סוף הסאגה? תוכנית ההתחדשות העירונית החדשה לשכונה בהרצליה

האם הסאגה התכנונית של שכונת יד התשעה ("שביב") בהרצליה עומדת לקראת סיום? היום מועצת העיר, בשבתה כוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, אישרה להפקדה תוכנית להקמת 4,616 יחידות דיור במקום 1,483 קיימות, ועוד 84 אלף מ"ר שטחי מסחר ותעסוקה. בזמן הקרוב ייוודע באיזו מידה גם התוכנית החדשה מעוררת מחלוקת, שעה שהמתנגדים לה יוכלו להביע את התנגדויותיהם בפני הוועדה.

● ההגרלה הגדולה האחרונה באזורי הביקוש? "דירה בהנחה" נוספת יצאה לדרך
● הוצאות השיווק מכרסמות ברווחיות הדירות בשדה דב

השכונה הוקמה כמעברת עולים ב-1950 על שטח של כ-280 דונם, וותיקיה עוד זוכרים את צילומי הסרט "סלאח שבתי" ב-1963, שבוצעו במעברה דאז. במהלך שנות ה-60 והשבעים הוקמו בשכונה מבני שיכון בני 1-5 קומות, ובסך-הכול, כאמור, יש בשכונה כיום 1,463 יחידות דיור.

לפני כ-10 שנים ערכה עיריית הרצליה מכרז בין חברות יזמיות לעריכת התחדשות עירונית בשכונה, ולבסוף הודיעה על בחירת שתי קבוצות יזמים לתכנון ולביצוע הפרויקט, שהיו י.ח. דמרי ו-NBS ישראל. הבחירה עוררה תרעומת קשה בקרב תושבי השכונה, שטענו כי לא שותפו בתכנון ובהליכים מול החברות היזמיות, ולבסוף, נאלץ ראש העיר דאז, משה פדלון, להקפיא את תוצאות המכרז. היזמיות הזוכות הגישו עתירה כנגד ההחלטה, והדברים הסתכמו בהתחייבות מצד העירייה לנהל את התכנון לשכונה בשקיפות.

הגישה של העירייה החדשה, שערכה את התוכנית בשיתוף עם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שונה בתכלית מזו של קודמתה, ב-2 נקודות קריטיות: ראשית, התכנון נעשה ע"י העירייה ולא ע"י יזם פרטי; שנית - כל בניין יוכל לנהל מו"מ עצמאי מול יזם על היקף הבנייה, ועל התמורות שיקבלו הדיירים.

על פי התוכנית החדשה, אותה ערך צוות בראשות האדריכלית עדי אסיף, יוקמו בשכונה 4,616 יחידות דיור במבנים בני 6-10 קומות, לצד מה שמכונה "מוקדי גובה", במגרשים גדולים לצד צירי תחבורה ראשיים, בהם יתאפשר להקים מגדלים של עד 35 קומות. מתוך כלל יחידות הדיור, כ-600 מיועדות להשכרה. בנוסף, כוללת התכנית שטחי מסחר ותעסוקה בהיקף של כ-84,000 מ"ר.

ראש העיר הרצליה, יריב פישר הגיב על ההפקדה: "לאחר עבודה אינטנסיבית ומשותפת, יד ביד עם התושבים ועם משרדי הממשלה, הצלחנו להגיע בתוך זמן שיא לרגע המשמעותי של הפקדת התוכנית. זהו רגע מרגש עבור כולנו - מהלך היסטורי שיביא איתו התחדשות אמיתית, לא רק של המבנים אלא של איכות החיים כולה. נמשיך להוביל את התהליך בשקיפות, בשיתוף ציבור ובדיאלוג מתמיד עם התושבים".