בין דמשק לירושלים: מהפכת ההתאזרחות השקטה של צעירי הגולן הדרוזים

יותר משליש מהדרוזים שחיים בגולן כבר קיבלו אזרחות ישראלית, רובם בשנים האחרונות, כך מראים נתונים חדשים של רשות האוכלוסין וההגירה. רוב גדול של המתאזרחים הם צעירים עד גיל 30, ונתונים חדשים של צה"ל מראים שצעירים דרוזים רבים מהגולן בוחרים להתגייס לצה"ל. לדברי מומחים "יש בזה גם אלמנט אינסטרומנטלי, של השתלבות בחברה האזרחית. אבל זה גם עניין של הזדהות פוליטית ולאומית. נראה אחוזי הצבעה גבוהים מצידם בבחירות הקרובות".

● מה העלות הכספית של אי־גיוס החרדים?
● כך איראן הצליחה להשיג יתרון במלחמה מול ארה"ב וישראל

הדרוזים בגולן נמצאים היום בשיאו של תהליך גיבוש זהות היסטורי, לאחר עשרות שנים שבהן היו קרועים בין הזהויות השונות שלהם: דרוזים, סורים, ישראלים. מאז שישראל כבשה את רמת הגולן ב-1967, וסיפחה אותה ב-1981, ארבעת היישובים הדרוזיים בוקעתא, מג'דל שמס, מסעדה ועין קנייא היו במעין לימבו: רובם שמרו נאמנות לסוריה ולשלטון משפחת אסד. ישראל הציעה להם אזרחות, אך רובם ככולם סירבו לה. הם המשיכו לשמור על קשרים עם משפחותיהם בסוריה, וקיבלו "לסה פאסה", תעודת מעבר שאפשרה להם לסחור, לעבוד ואף ללמוד באוניברסיטאות בסוריה.

אך כל זה השתנה עם נפילת משטר אסד בסוריה: "מלחמת האזרחים והתפרקות המרקם החברתי בסוריה הציתו שינוי דרמטי. זה נתפס כנפילה של החברה הערבית הפלורליסטית יחסית", אומר ד"ר יוסרי חיזראן, היסטוריון במרכז האקדמי שלם.

"גם מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר חיזקה את התפיסה שקשה לסמוך על מוסלמים סונים שעלולים 'להתהפך' עליהם. הם קיבלו אימות לחשש הזה ביולי 2025, אז נכנסו כוחות של משטר א -שרע לא-סווידא בדרום סוריה, מה שהוביל לטבח. זאת למרות שהדרוזים לא היו חלק ממלחמת האזרחים, וחגגו אף הם את נפילת המשטר. אבל זה לא הושיע אותם, וטבחו בהם בדיוק כמו בעלאווים. גם בקרב הדרוזים בלבנון יש חשש מהאסלאמיזציה של האזור".

"בזכות הדרוזים בגליל"

אך הדרוזים בגולן לא רק נדחפים מסוריה, הם גם נמשכים לישראל. זאת בזכות "הדרוזים בגליל ובכרמל, שמאוד מזוהים עם ישראל ויש להם אוריינטציה ישראלית מובהקת. זה גם מושך את הדרוזים בגולן לכיוון הזה כהשראה", אומר חיזראן.

השילוב של כל אלו הביא לגל דרמטי של התאזרחות: בשש השנים עד דצמבר 2024 התאזרחו 2,200 דרוזים מהגולן. תוך מעט יותר משנה, עד פברואר 2026, התאזרחו 4,600 נוספים. נכון להיום, על פי נתוני רשות האוכלוסין, מעל 10,000 דרוזים בגולן, שהם כ-35% מכלל תושבי הגולן הדרוזים, הם אזרחים.

תופעה דורית כמעט

אך למעשה, למרות שמדובר עדיין "רק" במעט מעל שליש, המתאזרחים לא מתפלגים באופן שווה. כמעט 57% הם צעירים עד גיל 30. מדובר, אם כן, בתופעה דורית כמעט - וכמעט כל מי שמגיע לרשות האוכלוסין להתאזרח הם צעירים. חלק ניכר מהם אפילו קטינים, וייתכן שהוריהם רושמים אותם, גם אם הם לא טורחים לעשות זאת עבור עצמם. עם זאת, הטראומה הקשה מפגיעת הטיל במג'דל שמס באמצע 2024, הדבר לא הביא באופן מיידי לזינוק בהתאזרחויות.

סיבה נוספת להתאזרחות דווקא בגיל צעיר היא הגיוס לצה"ל. כנראה, הסמל האולטימטיבי להשתלבות בחברה הישראלית ומקור גאווה גדול עבור הדרוזים בשאר הארץ. הגיוס לצה"ל, על פי חוק, דורש אזרחות ישראלית. צה"ל מדווח על תחילת טפטופי גיוס לסדיר, עם מספר חד-ספרתי בכל שנה. נכון להיום, 21 מלש"בים נוספים נמצאים בתהליכי גיוס וכרגע מתכוננים לכך במכינת רמת הגולן. לאחרונה גם נפתח מסלול גדנ"ע ייעודי עבורם, כדי להכינם לשירות. רבים אחרים גם בוחרים להתגייס היישר למערך המילואים, ובצה"ל מדווחים על 201 כאלה שהתגייסו בשנים 2024 ו-2025 יחד. "זה לא דברים שהיו עד לפני כמה שנים", מדגיש ד"ר חיזראן.

חלל צה"ל הדרוזי הראשון מרמת הגולן נהרג במרץ השנה בלבנון, מאהר ח'טאר ממג'דל שמס, לוחם הנדסה קרבית.

אך לא כולם עשו את המעבר, ועדיין יש מי שמחזיקים בזהות סורית. זאת גם בדומה למצב בסוריה עצמה, שבה הנאמנות למשטר החדש או תמיכה באוטונומיה וקשר עם ישראל הן עמדות פוליטיות יריבות. על פי ד"ר חיזראן, "כשהייתה המחאה נגד פרויקט הטורבינות ברמת הגולן, דרוזים מהגליל ומהכרמל הסכימו לעזור בתנאי שלא יונפו דגלי סוריה". כך היה, אך על פי פרסומים ברשתות החברתיות ובעיתונות בערבית, נראה שיש מי שמבחינתם הבעיה בהצבת הטורבינות היא ההשתלטות הישראלית על אדמה סורית כבושה. מצד שני, יש לזכור שהטורבינות צפויות לקום על קרקע של דרוזים אחרים בגולן, שהסכימו להשכיר אותם לאנרג'יקס הישראלית.

מניע כלכלי להשתלבות

עניין נוסף שדוחף את הדרוזים בגולן להשתלב הוא הסיפור הכלכלי. "בשנים האחרונות, הן ממשלות נתניהו והן ממשלת בנט-לפיד יזמו תוכניות לחיזוק הדרוזים בגולן", אומר ד"ר חיזראן. ואכן, במרץ 2025 פרסמה הממשלה "תוכנית להעצמה ולפיתוח כלכלי-חברתי ביישובים הדרוזים ברמת הגולן", שכוללת בין השאר תכנון סדור של היישובים, הכרה ורישום של קרקעות פרטיות. בסך הכול, מדובר בהוצאה של מעל 500 מיליון שקל, שיתפרסו על פני חמש שנים. זאת, זמן קצר יחסית אחרי נפילת משטר אסד בסוריה, שהחלה להאיץ את התהליכי הישראליזציה של הדרוזים בגולן.

ומה הלאה? ד"ר חיזראן מציין שב-2018 היה ניסיון לבחירות מוניציפליות שלא צלח בשל מיעוט משתתפים, אך ב-2024, עוד לפני נפילת משטר אסד, היה סבב שהצליח, והביא לעלייה ניכרת בהשתתפות. הוא חוזה שבבחירות הקרובות, עוד ב-2026, יהיו אחוזי הצבעה גבוהים. ספציפית אביגדור ליברמן חורש את האזור. משער שיצביעו בעיקר למפלגות ימין ומרכז".