מניות השבבים משתלטות על מועדון הטריליון בוול סטריט. האם נותר בהן עוד דלק לעליות?

השבוע הצטרפו שתי מניות חדשות ל"מועדון הטריליון" - הכולל את החברות שנסחרות לפי שווי שוק של מעל טריליון דולר - מיקרון ו־SK Hynix. השתיים הצטרפו לסמסונג שעשתה זאת לאחרונה, וכמובן לעוד חברות שבבים בולטות: אנבידיה, החברה הגדולה ביותר בעולם שנסחרת בשווי של 5.2 טריליון דולר, יצרנית השבבים TSMC (טייוואן סמיקונדקטור) ששוויה 2.1 טריליון דולר וברודקום ששוויה 2 טריליון דולר. בסה"כ מבין 17 חברות המועדון 6 הן חברות שבבים (לצד ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, מטא, מייקרוסופט, אפל ואמזון).

● העסקה המשתלמת בישראל והנתון המדאיג: 5 הערות על דוחות אנבידיה
● למרות שהיא ההנפקה הגדולה בהיסטוריה, היא גם תהיה מוצלחת?

הפרשן ג'ים קריימר מהתוכנית Mad Money ב־CNBC העריך שכניסת מיקרון למועדון הטריליון מהווה נקודת מפנה בשוק: "אנחנו על סף עידן חדש שבו לחברות יהיה קל יותר להצטרף למועדון הטריליון מאשר בעבר. הבינה המלאכותית שינתה את סדר הדברים", אמר קריימר. ה־AI מהווה בשנים האחרונות מנוע צמיחה משמעותי לשוק השבבים, ומקפיצה את המניות הקשורות לתחום. מדד השבבים (SOXX) עלה מתחילת השנה ביותר מ־80%, כשהוא מציג ביצועי יתר משמעותיים ביחס למדדים נאסד"ק ו־S&P 500, שרשמו עליות של כ־15% ו־10%, בהתאמה.

1מה הוביל לעליות האחרונות?

הראלי של מדד השבבים השנה לא מובן מאליו. עד סוף מרץ, ברקע המלחמה באיראן והחשש מבועה בוול סטריט, המדד מחק את רוב העליות שרשם מתחילת השנה. למעשה, כמעט כל העליות שרשם מתחילת 2026, הן תוצאה של פחות מחודשיים. חודש אפריל האחרון היה אחד החודשים הטובים ביותר בהיסטוריה של חברות השבבים כשהמדד זינק ב־38% - התשואה החודשית השנייה בגובהה בתולדותיו. המגמה נמשכה גם מתחילת חודש מאי עם עלייה של עוד 22% עד כה.

הפסקת האש, הערכות להפסקת התלות במצרי הורמוז והערכות לצמיחה כלכלית בעקבות רגיעה גיאו-פוליטית - כולם תומכים בעליות בשוק השבבים. תוסיפו לכל אלו גם הכרזות על השקות של חברת ה־AI אנתרופיק והדוחות הכספיים לרבעון הראשון של ענקיות הטכנולוגיה שהצביעו על המשך צמיחה ב־CAPEX (השקעות הוניות), השקעה שחלק גדול ממנה מגיע לתשתיות AI ובהן שבבים - ותקבלו ראלי שקשה להתחרות בו.

"שבבים הם ה'מוח' של כל מכשיר אלקטרוני - זה לא חדש, זה קיים כבר עשרות שנים, אבל השימושים היו שונים", מסביר סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל. לדבריו "השבבים הובילו את מהפכת המחשבים ואחרי זה את מהפכת האינטרנט ואז הסלולר. עכשיו, אנחנו בגל של מהפכת ה־AI, הבינה המלאכותית.

"התשתית של AI זה הדאטה־סנטרים (חוות שרתים - המיקום הפיזי שבו מאחסנים מערכות מחשוב, שרתים ותשתיות נדרשות לצורך הפעלת כל שירותי המחשוב, ש.ח.ו). דאטה סנטרים ל־AI בנויים כך שיתאימו לדרישות עיבוד גדולות וכן למהירות גבוהה יותר. הללו מבוססים על מערכות שבבים הרבה יותר חזקות, שאמורות לתמוך בתעבורה מאוד גבוהה והעברת נתונים בהיקפים עצומים. אנבידיה היא החברה שנהנית מכך באופן מרבי כי שבבי ה־GPU שלה, שיועדו במקור לגיימינג, תואמים היטב ל־AI.

"AI היא מנוע הצמיחה של שוק השבבים, כי שוקי הסלולר והמחשבים הם שווקים בוגרים, ושוק ה־AI חדש ומתעורר. אבל אין ספק שבשלב כלשהו נגיע למצב שגם שוק ה־AI יהיה בוגר, ואז יהיה סייקל יורד ומנועי צמיחה אחרים".

2מה חשוב לדעת על השקעה בשבבים?

שוק השבבים נחשב לשוק מחזורי מאוד, שמושפע משילוב של ביקוש טכנולוגי, מצב המאקרו ושרשראות אספקה גלובליות. הענף נוטה לעבור תקופות של מחסור ועודף מלאים בהתאם למחזורי ביקוש בתחומים כמו סמארטפונים, מחשבים, רכב ושרתים. לדברי וסצ'ונוק מאופנהיימר, "חשוב לזכור ששבבים זה סקטור מחזורי, גם אם המחזוריות מתארכת. תזת ההשקעה בשבבים אמורה להיות הפוכה מהשקעה על בסיס היסודות הכלכליים (fundamentals) - ההשקעה היא הכי אטרקטיבית דווקא כשנמצאים בשפל של המחזור, החברות מציגות צמיחה נמוכה, רווח נמוך ואפילו הפסד. כשהגל יורד, כדאי לקנות מניות שבבים".

אז אולי עכשיו דווקא כדאי למכור? וסצ'ונוק: "כדאי למכור בשיא הסייקל, אבל אף אחד לא יודע להגיד מתי זה קורה. היום יש שיא חסר תקדים בהשקעות ב־AI, אבל גם לפני שנה היה ככה. זאת באמת דילמה".

הוא מוסיף שבמקרים מסוימים, חברות בתוך הסקטור שנסחרו במכפילים נמוכים מכיוון שהן בתחומים מחזוריים מאוד מקבלות היום מכפילים גבוהים יותר. "כנראה בשוק השתכנעו שהחברות האלה פחות מחזוריות". מניות שוק הזיכרון זינקו במאות אחוזים על רקע ביקושים גבוהים ומיעוט היצע והן מובילות את התשואות במדד S&P 500 מתחילת השנה (סנדיסק 590%, מיקרון 241%, סיגייט 222%, ווסטרן דיגיטל 220%). הביקוש למוצרים גבוה מאוד וההיצע מוגבל, וכל החברות בתחום הציגו צמיחה בדוחות האחרונים.

הוא מוסיף שיש גם עניין של אלוקציה (הקצאה) של כספים של משקיעי טכנולוגיה גלובליים. היום הם עוברים מתוכנה לשבבים, בדיוק הפוך מהמצב של לפני כשנתיים, אז השבבים נתפסו כקומודיטי (סחורה) והכספים עברו לתוכנה. "חשוב לזכור את הגלים בשוק", הוא מציין.

הדרך הנוחה של משקיע להיחשף למניות השבבים היא באמצעות תעודות סל (ETF), למשל על מדד השבבים SOXX שנותן חשיפה לכל הסקטור על סוגי החברות השונים. בישראל, מניות חברות השבבים טאואר, נובה וקמטק נסחרות כולן במדד המוביל ת"א 35.

3האם יש עוד מקום לעליות?

אנליסט השבבים של בנק ההשקעות קנטור, סי.ג'יי מיוז, כתב לאחרונה שיש עדיין אפסייד בשוק השבבים, והשבוע חזר על הערכה זו. לדבריו, בשוק חוזרים למצב של "Risk On" (משקיעים מוכנים לקחת יותר סיכון כדי להשיג תשואות גבוהות יותר) מה שמוביל לביצועים טובים למניות התעשייה, והוא ממליץ במיוחד על מספר מניות, בהן מיקרון, אנבידיה, ברודקום, AMD ואחרות.

וסצ'ונוק מאופנהיימר מדגיש שמדד מניות השבבים כולל סוגים שונים של חברות. "הסוג הראשון הוא יצרניות שבבים, כמו TSMC ואינטל. הסוג השני הוא חברות שמתכננות שבבים אך לא מייצרות אותם - חברות fabless, ללא כושר ייצור עצמאי. אלה בעצם רוב חברות השבבים, כולל אנבידיה, AMD, קוואלקום וברודקום. הן מתכננות שבב, ומייצרות אותו לרוב אצל TSMC. המודל שלהן לא דורש השקעות גדולות ולכן הוא יותר גמיש. סוג נוסף של חברות הן חברות ציוד שבבים, שמספקות את הציוד לייצור, יש כל מיני תהליכי ייצור אז המכונות שונות, וכן חברות שמייצרות ציוד לבדיקת תהליך הייצור - ביניהן הישראליות נובה וקמטק".

לדברי וסצ'ונוק, המדד כולל את שלושת סוגי החברות ולכל אחד מהם דינמיקה אחרת. "מי שמוביל את הצמיחה הן חברות fabless (שמתכננות ומפתחות את השבבים - אבל לא מייצרות אותם בעצמן כמו אנבידיה, AMD וקוואלקום, שח"ו). ששמות דגש על AI. אנבידיה צמחה ב־85% ברבעון, והצמיחה עוד צפויה להאיץ", הוא מציין. "לכן, אמנם מדד השבבים עלה ב־80%, אבל הצמיחה בשוק ה־‏AI בסדרי גודל דומים ואף גבוהים יותר".

4האם אנבידיה עדיין הלוהטת בתחום?

בשנים האחרונות מי שהפכה לשם נרדף לראלי במניות השבבים היא אנבידיה, שנישאה על גבו של הייפ ה־AI למקום הראשון ברשימת החברות הגדולות בעולם. אלא שבשנה האחרונה נראה שיחד עם הגודל מגיעה גם האטה בקצב עליית המניה כשהיא עלתה רק בכ־14% מתחילת השנה - הרחק מאחורי שאר הסקטור.

"מכפיל הרווח של אנבידיה התכווץ בשנה האחרונה", אומר וסצ'ונוק. "המניה עלתה פחות מעליית המדד, והצמיחה ברווח הייתה גבוהה - כך שהמכפיל ירד. חד־משמעית, אנבידיה היא הנהנית הכי גדולה ממהפכת ה־AI, כי היא מוכרת הכי הרבה בתחום, בפער עצום. המשקיעים מעריכים שהיא לא תישאר לבד בשוק לתקופה ארוכה, אז היא נסחרת בדיסקאונט לענף. המניה בהחלט מעניינת: היא תמשיך לנצח בשוק ה־AI, אין לה ממש תחרות כרגע, החברה סופר־רווחית ומייצרת תזרים חזק - כל הפרמטרים מעולים והתמחור נוח".

האנליסט בליין קרטיס מבנק ההשקעות ג'פריס העלה בשבוע שעבר את מחיר היעד למניית אנבידיה מ־275 ל־300 דולר, פרמיה של כ־40% על המחיר כיום, ונשאר בהמלצת "קנייה". לדברי קרטיס, אנבידיה סיימה עוד רבעון שיא של beat and raise (עקיפת תחזיות והעלאת התחזית קדימה) ואף שהוא נותר זהיר בנוגע לסנטימנט המשקיעים, המניה "ממשיכה להיראות זולה באופן יוצא דופן" עם פוטנציאל רב מהגידול ברווח.

וסצ'ונוק מזכיר כי "ממש לאחרונה הונפקה חברת Cerebras (שעלתה מאז ההנפקה בכ־30%, שח"ו), שהיא סוג של סטארט־אפ. החלום שם הוא לספק פתרון שאמור להתחרות במערכות של אנבידיה, בטכנולוגיה אחרת. ברור שכולם מחפשים תחליף לאנבידיה ששולטת על 90% מהשוק, אף חברה לא רוצה תלות בספק אחד, כי המחיר בהתאם. גם אנבידיה קנתה לאחרונה חברה שמתחרה בסרבראס, Groq". לדברי וסצ'ונוק, אין הרבה הנפקות שבבים, ואחת הסיבות היא שהייתה בשוק קונסולידציה כך שאין הרבה שחקנים חדשים, וחסמי הכניסה בשוק גבוהים.

5מי הישראליות שמשתתפות בחגיגה?

שתיים מעשר החברות הגדולות ביותר בבורסה בת"א הן חברות שבבים - יצרנית השבבים טאואר, ונובה מתחום בדיקות ייצור השבבים, ובמדד ת"א 35 נמצאת גם קמטק שפועלת גם היא בתחום הבדיקות. שלוש המניות קפצו מתחילת השנה - טאואר ב־146%, ונובה וקמטק ביותר מ־60% כל אחת.

לדברי וסצ'ונוק, "החברות הישראליות שמצליחות הן חברות נישה. לא נשארו בישראל חברות fabless שבעבר היו הרבה, אך הן נרכשו או התמזגו - כולל מלאנוקס שנרכשה על-ידי אנבידיה". על נובה וקמטק הוא אומר שהן בשוק ציוד הבדיקה, שמחייב הרבה אלגוריתמיקה ושילוב של תוכנה, תחומי נישה שאין בהם הרבה שחקנים. בעבר גם אורבוטק מישראל פעלה בשוק ונרכשה על־ידי KLA.

על טאואר הוא אומר שזה סיפור מיוחד: "טאואר היא יצרנית בתחום האנלוגי, שהיה נישה קטנה ופחות צומחת. החברה השקיעה והתפתחה בנישה בתחום התקשורת האופטית שהפכה להיות מאוד קריטית למערכות AI. זה מאוד ספציפי, וטאואר נהנית מהגל של השקעות בתשתית AI".

עם זאת, הוא מוסיף זווית נוספת לשוק הישראלי, והיא שהטכנולוגיות המרכזיות בחברות שבבים גלובליות פותחו או מפותחות בישראל, למשל השבב סנטרינו של אינטל ופעילות מלאנוקס באנבידיה. "לכל החברות הבינלאומיות יש פעילות מפוארת בישראל. הישראלים טובים מאוד בשבבים, אבל פחות בסקייל־אפ - להצמיח את החברה ולהפוך אותה לגדולה".