מה אומרים הכללים לגבי עבודת הכנסת בחירום?

ביקורת רבה נמתחת על כך שלמרות מצב החירום, האזעקות, השבתת מערכת הלימודים והשיבושים בשגרה - הכנסת ממשיכה בשלה ועוסקת בחסינות מפני העמדה לדין של ח"כ טלי גוטליב, הקמת ועדת חקירה אלטרנטיבית לאירועי ה־7 באוקטובר וסבסוד מעונות יום באופן שעשוי להיטיב עם החברה החרדית. אבל איך בכלל אמורה להיראות עבודת הכנסת במצבי חירום?

● מהו המכשול שעומד בפני "בליץ החקיקה"?
● עד כמה חברי הכנסת חסינים מהעמדה לדין?

מצב לא מוגדר

במאמר שכתבו אביטל פרידמן וד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מצוין כי הנחת המוצא היא שדווקא בשעת חירום יש חשיבות עליונה לתפקוד תקין ושוטף של פרלמנטים, ובפרט לפיקוח הדוק ואפקטיבי שלהם על הממשלה. זאת, בהינתן שבמצבי חירום ממשלות נוטות לרכז בידיהן סמכויות רבות ומשמעותיות יותר, עוצמתן גדלה על חשבון זו של הרשות המחוקקת, ומתערער איזון הכוחות בין הרשויות.

ולמרות זאת, פרידמן ושפירא מסבירים כי אף על־פי שיש בתקנון הכנסת פרק שעוסק בתפקיד הכנסת וועדותיה בהכרזה על מצב חירום ובהתקנת תקנות לשעת חירום - עדיין אין בתקנון כל התייחסות לאתגרים ולפתרונות בנוגע לעבודת הכנסת במצב חירום.

איך זה בא לידי ביטוי? היבט אחד הוא העבודה מרחוק. לדברי פרידמן ושפירא, כיום לכנסת אין אפשרות לעשות זאת באופן מלא. בכל הנוגע לישיבות המליאה, סעיף 26 לחוק יסוד: הכנסת קובע כי ישיבות הכנסת יהיו במקום מושבה, אולם בנסיבות מיוחדות רשאי יו"ר הכנסת, בהתייעצות עם הסגנים, לכנס את הכנסת במקום אחר. עם זאת, בתקנון הכנסת קיימת דרישה לנוכחות פיזית של חברי הכנסת בדיונים וכן בהצבעות אלקטרוניות - כך שהתקנון לא מאפשר הצבעה מרחוק.

נקודה נוספת נוגעת לאפשרות להעברת פעילות הכנסת למקום חלופי. באופן זה, כותבים במכון הישראלי לדמוקרטיה, אפשר יהיה לעשות שימוש במקומות מוגנים מפני התקפות טילים (באזור משכן הכנסת או באזורים אחרים), באופן שיאפשר לכל הפחות להפעיל כינוסים קטנים יותר של גופי הכנסת במצבי חירום ביטחוניים ואחרים.

מה קרה בעבר?

משבר הקורונה הוא דוגמה בולטת למצב חירום שהיה לו פוטנציאל לשיבוש משמעותי של פעילות הכנסת. אומנם בסופו של דבר בתקופת הקורונה הכנסת קיימה פעילות יחסית מלאה, אבל זה לא היה כל־כך פשוט. הכנסת ה־23 הושבעה במרץ 2020, בדיוק בימים שבהם החלו ההגבלות המשמעותיות על תנועה ועבודה, כך שהכנסת עדיין לא נכנסה לתפקוד מלא, והוועדות עדיין לא הוקמו.

לאחר שבממשלה ביקשו לכלול את הכנסת ברשימת מקומות העבודה שיצמצמו את פעילותם, היועץ המשפטי לממשלה הבהיר כי הדבר אינו בסמכות הממשלה, ופעילות הכנסת לא הוגבלה, והיא אף הוכרזה כמקום עבודה חיוני.

גם הוועדה המסדרת בכנסת וועדת החוץ והביטחון הזמנית הוקמו רק לאחר צו ביניים של בג"ץ, שקבע כי אם האחרונה לא תוקם בהקדם - הרי שיתבטלו חלק מהסמכויות שהעניקו לממשלה התקנות לשעת חירום (כמו סמכות השב"כ להפעיל אמצעי מעקב דיגיטליים).

וגם השבועות הראשונים שאחרי ה־7 באוקטובר 2023 שימשו מקרה בוחן לעבודת הכנסת בחירום. לפי פרידמן ושפירא, בשבועות הראשונים למלחמה הכנסת נחלשה, והממשלה התחזקה. כך, במליאת הכנסת בוטלו הדיונים בימי שלישי, בהליך שלא תואם את ההליך הקבוע בתקנון הכנסת. הממשלה זכתה לדומיננטיות כמעט מוחלטת בחקיקה, כשמתוך 28 הצעות חוק שאושרו, 26 היו ממשלתיות ורק שתיים פרטיות. נעשה גם שימוש רב בהליכי חקיקה מהירים ביותר ("חקיקת בזק") ובהוראות שעה (חקיקה זמנית), והוגבל והצטמצם מאוד השימוש בשאילתות והצעות לסדר היום.