לאן הולך שער השקל? זה הפרסום שבמידה רבה קובע את התשובה

המושג

מאזן התשלומים: סיכום של העסקאות הכלכליות בין תושבי ישראל לתושבי חו"ל בתקופה מוגדרת ההקשר האקטואלי

השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את סיכום מאזן התשלומים לרבעון הראשון של שנת 2026 - אחד הנתונים שהכי משפיעים על שער השקל. במה מדובר?

● הביטוח הלאומי נדיב מדי? תלוי על מה בוחרים להסתכל
● זה ידוע כ"רווח חסר סיכון", אבל לא כל־כך פשוט לעשות ממנו כסף

מה זה מאזן התשלומים?

מאזן התשלומים משקף את העסקאות הכלכליות שהתרחשו בין המשק למשקים אחרים בעולם בתקופה מסוימת וכולל, בין היתר, עסקאות על סחורות, שירותים, הכנסה ופעולות פיננסיות.

מאזן התשלומים מחולק לשלושה חשבונות עיקריים: החשבון השוטף, חשבון ההון והחשבון הפיננסי: החשבון השוטף מכיל עסקאות של יצוא ויבוא סחורות ושירותים, הכנסות מעבודה ומהשקעות והעברות שוטפות; חשבון ההון מכיל עסקאות של העברות הון ומכירה ורכישה של נכסים לא־מיוצרים ולא־פיננסיים; החשבון הפיננסי מכיל עסקאות של השקעות ישירות, השקעות בניירות ערך סחירים והשקעות אחרות בין תושבי ישראל לתושבי חוץ.

המשמעות היא שצד אחד של המשוואה (החשבון השוטף) רושם בסימן חיובי את התקבולים מחו"ל, ושהצד השני של המשוואה (החשבון הפיננסי) רושם בסימן שלילי את רכישת נכסי חו"ל. לכן, הסכום הכולל של החשבון השוטף ושל החשבון הפיננסי חייבים להתאזן.

למה זה חשוב?

בספרו "כלכלת ישראל", פרופ' יוסף זעירא מסביר שגירעון בחשבון השוטף משמעו שהמשק מקטין את יתרות המט"ח שלו, או מגדיל את החוב החיצוני שלו. לזה יש השפעה כלכלית שלילית, שכן הגדלת החוב החיצוני עלולה לגרום לכך שישראל תיאלץ ללוות בשוקי ההון בעולם בשערי ריבית גבוהים יחסית, אם החוב שלה גבוה, בגלל רמת הסיכון הגבוהה של חוב כזה. לחוב החיצוני יש גם משמעות מדינית שלילית בגלל הגדלת התלות המדינית הכרוכה בו.

לאורך רוב שנות קיומה של ישראל, מאזן התשלומים שלה נמצא בגירעון משמעותי, מה ששיקף יבוא גדול בהרבה מן היצוא. מאז ראשית שנות האלפיים ישראל נמצאת בעודף בחשבון השוטף, שהולך וגדל. איך קרה המהפך? דעה רווחת מייחסת את השינוי להצלחת ענף ההייטק. אלא שלדעת זעירא התשובה כנראה מורכבת יותר. בספרו הוא מראה כי הירידה בגירעון מאזן התשלומים לא נגרמה על ידי שיפור היצוא, אלא דווקא על ידי צמצום היבוא.

ומה קרה בשנה האחרונה שבה הצטמק משמעותית החשבון השוטף? לפי בנק ישראל, זה בעיקר כי חלק ניכר מגידול הייצוא ב־2025 הוא של חברות ישראליות בבעלות זרה (שמחוסרים מהחשבון השוטף).

לקריאה נוספת:

● הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: מאזן התשלומים
● בנק ישראל: מאזן התשלומים