היזם מאור שלמה, ילד הפלא של ההייטק הישראלי, התפרסם בשנה האחרונה כמי שהקים לבדו את הסטארט־אפ בייס44 (Base44) ומכר אותו לוויקס בתוך שנת פעילות אחת בלבד תמורת 92 מיליון דולר, מהם 18 מיליון במזומן. שלמה סיפר בראיונות לתקשורת כי הקים את החברה לאחר שירות מילואים ממושך במלחמת חרבות ברזל בתור פרויקט צדדי במהלך טיול לתאילנד. הפרויקט, שהחל כמיזם אישי, קיבל בתוך שנה הצעת רכישה שלא היה יכול לסרב לה. כיום, מהווה בייס44, מערכת לבנייה של אפליקציות ותוכנות מבוססת AI באמצעות פקודות טקסט, את מנוע הצמיחה הגדול ביותר של וויקס (Wix) ויש הרואים בה את גלגל ההצלה שלה.
● הסטארט-אפ הישראלי שעשה שינוי כיוון והפך לחומת המגן של אנתרופיק
● מנכ"ל הסטארט-אפ שנמכר לסיסקו ב־400 מיליון דולר בראיון ראשון
לא הרבה זוכרים לשלמה כי קודם להקמת בייס44 היה אחראי על סטארט־אפ נוסף שנחשב בעבר לאחד הצומחים והמבטיחים בישראל - חברה ששמה אקספלוריום (Explorium), שהגיעה לשווי שיא של 513 מיליון דולר בימי בועת הקורונה, כששלמה גייס לה מעל ל־120 מיליון דולר מקרנות הון סיכון מובילות כמו אינסייט פרטנרס וזאב ונצ'רס.
בשנת 2020 אף דורגה החברה במקום החמישי ברשימת עשר חברות הסטארט־אפ המבטיחות של גלובס, לצד חברות שנמכרו מאז במיליארדי דולרים כמו מליו ו-Own וחברות צמיחה כמו אקסוניוס וקוונטום משינס.
שלמה עצמו לא התעלם מהאפיזודה הקודמת בקריירה שלו, אך גם לא התפאר בה במיוחד. עזיבתו את החברה הוזכרה בראיונות ובכתבות כאירוע טבעי שקרה לאחר סיום שירות המילואים שלו והצמיחה הגבוהה של בייס44. אבל מה הוביל לעזיבתו של מאור את החברה, ומה בעצם קרה לחברה המבטיחה שאינסייט נלחמה על ההשקעה בה תמורת שווי כה גבוה?
כמו לפגוש את צוקרברג
שלמה (32), יליד חיפה, הגיע ליחידה 8200 ושירת בתפקיד לא טכנולוגי, אך לאחר שהוכיח יכולות ומוטיבציה, שולב בתפקיד שלימים כונה כמפתח בינה מלאכותית, או "למידת מכונה", כפי שהיה נקרא אז. בסופו של דבר פיתח שלמה את אחת ממערכות למידת המכונה (ML) החשובות ביותר ב־8200, כשהוא עומד מאחורי Flow, מערכת שמשלבת סוגי מידע ממקורות שונים לכדי תמונה אינטגרטיבית.
"אין חייל שעובר ב־8200 שלא משתמש במערכת שלו", אומר בכיר בהייטק הישראלי שהכיר את שלמה כחייל משוחרר. "לפגוש אותו היה כמו לפגוש את מארק צוקרברג אחרי ששכנע אלפי סטודנטים בהרווארד להירשם לרשת החברתית שלו, ואני לא חושב שבהרווארד השתמשו בפייסבוק כל כך הרבה אנשים כמו שהשתמשו במערכת של שלמה ב־8200".
אקספלוריום, החברה שהקים שלמה ישר אחרי שהשתחרר, אמורה היתה להביא את הבשורה של המערכת שהקים בצבא - לעולם האזרחי. כך, למשל, המטרה היתה שבעזרתה בנקים יוכלו להעשיר את מאגר הנתונים המאפשר לו להעניק הלוואות ללקוחות עם מקורות מידע חיצוניים לבנק; רשתות קמעונאות יוכלו להשתמש לראשונה במידע חיצוני כדי לחשב את הסיכוי שלקוח ייטוש אותם או לחשב את המחיר הנכון למכירת סחורה שעליו יוכלו להתמקח.
מאור שלמה / צילום: דורון לצר
שווי גבוה
את גיוס סיבוב הסיד הובילו קרנות הון סיכון כמו F2 ואימרג' (Emerge) שציוותה את שלמה בן ה־22 לשני יזמים מנוסים ממנו: אור טמיר, בכיר לשעבר בחברת הפרסום נטורל אינטליג'נס, אז בן 34 ועומר הר, המנכ"ל הנוכחי, שהיה אז בן 35, שהוביל את קבוצת הדאטה באיירון סורס לפני מכירתה.
שלוש שנים לאחר הקמת החברה הגיעה מגפת הקורונה שלאחריה חוותה התעשייה רעב גדול לטכנולוגיה. פפסיקו הפכה לאחת מלקוחות המפתח של החברה, ועם ההצלחה נכנסו גם משקיעים אמריקאים מובילים, המרכזית שבהם היא קרן אינסייט פרטנרס (Insight Partners) - שבשנות הקורונה הפכה למשקיעה הפעילה ביותר בהייטק הישראלי, שמה על השולחן צ'ק שמן.
במאי 2021, בשיא ימי בועת הטכנולוגיה של הקורונה, הקרן הובילה סיבוב בן 75 מיליון דולר לפי שווי של 513 מיליון, בסיבוב שכונה בדיעבד על ידי משקיע שמכיר את החברה כ"לא קשור לביצועים הפיננסיים של החברה, וכזה שקיבע את שווי החברה על שווי גבוה מדי עד היום". השווי הגבוה של החברה - 513 מיליון דולר, הפך לאבן ריחיים על שולחן המשקיעים, כיוון שכל אירוע גיוס נוסף דרש לעדכן את השווי שככל הנראה היה יורד למטה.
נקודת המפנה
נקודת המפנה הגיעה בתחילת 2023. זמן קצר לאחר השקת ChatGPT על ידי OpenAI. ההשקה, שהביאה לקדמת הבמה את מודלי השפה הגדולים (LLM) נתנו ללקוחותיה של החברה הישראלית ושל מתחרותיה את התחושה שהן יכולות להפיק תובנות עסקיות בעצמן תוך שימוש במודלים גם בלי לשלם על שירותי הפרימיום של אקספלוריום.
עוד קודם לכן, משבר עליית הריבית הביא חברות הייטק רבות לקצץ בהוצאותיהן, ואקספלוריום ודומותיה, שנחשבו למוצרי "מותרות" לאנליסטים ולא לכלי תשתיתי היו אלה שנחתכו מתקציבי הרכש ראשונות. במקביל מתחרות רבות כמו סיילספורס או זום אינפו החלו להציע יכולות דומות ואקספלוריום מצאה את עצמה בשוק עם תחרות הולכת וגוברת.
זו גם היתה השנה שבה יצא שלמה למילואים: הוא גויס עם תחילת מלחמת חרבות ברזל ולמעשה מעולם לא חזר לחברה. ההסכמה בקרב מי שמכיר את החברה מקרוב היא כי מאור ודירקטוריון החברה הסכימו על עזיבתו ועל מינוי סמנכ"ל הטכנולוגיה של החברה, עומר הר, לתפקיד המנכ"ל במקומו - תפקיד שבו הוא נושא עד היום.
אבל אם תשאלו את המנכ"ל הנוכחי, הר, הוא מונה בכלל למנכ"ל שלושה חודשים לפני יציאתו של שלמה למילואים, ביולי 2023. את בייס44 כחברה מסחרית הקים שלמה על פי הפרופיל שלו, רק כשנתיים לאחר מכן, ב־2025.
אחרי מאור שלמה
המשבר בהייטק וטלטלת ה-AI שהגיעה לאחריו עצרה את הצמיחה המהירה של אקספלוריום שכמו נתקלה בתקרה. מאז, על כך מסכימים רבים בתעשייה שמכירים את החברה מקרוב - היא הפכה לדוגמא חיה לחברה שנתקעה בזמן: חברה שגייסה סכום כסף גדול בשווי גבוה מדי, לא הצליחה להשיק מוצר מצליח לשוק ("לא השיגה product market fit"- כך טוענים לפחות ארבעה בכירים) מתקשה לצמוח באופן משמעותי ולא נמצא לה אופק ברור לאקזיט. מ־180 עובדים שהעסיקה ב־2022, היא מעסיקה כיום כ־80 עובדים, על פי לינקדאין.
ויחד עם זאת, נראה שבשנתיים האחרונות החברה מתחילה להראות מאמצים ניכרים של שיפור בהכנסות, זאת בזכות אימוץ של מגמת סוכני ה־AI ושינוי קהל היעד בארגון הלקוח: במקום להתמקד באנליסטים ומדעני דאטה, בחברה פונים כעת לאנשי מכירות עם מותג חדש בשם Vibe Prospecting, מנוע צ'ט וסוכן AI שמצליח לייצר לאנשי מכירות הכוונה ללקוחות פוטנציאליים.
עם המוצר החדש, שלעיתים איננו מקושר לאקספלוריום עצמה ונחשב מותג עצמאי, הצליחה החברה לייצר עסקאות בגובה של מעל ל־10 מיליון דולר. המשקיעים בחברה עדיין זהירים ולא ממהרים להודות שהחברה זוכה סוף סוף להצלחה, וגם בחברה עצמה מסרבים להתראיין ולדבר על האסטרטגיה החדשה. רחוק עדיין מלקבוע האם החברה המבטיחה מ־2020 תקיים את ההבטחה שלה.
מקרן אינסייט לא התקבלה תגובה. משלושת יזמי החברה - עומר הר, אור טמיר ומאור שלמה שמועסק היום בוויקס לא התקבלה תגובה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
