הנייטרליות משתלמת: התפקיד הכפול של שווייץ בשיחות בין ארה"ב לאיראן

השיחות ההיסטוריות בין ארה"ב לאיראן, שעשויות "לעצב מחדש את המזרח התיכון" כפי שהצהיר השבוע סגן נשיא ארה"ב, מתקיימות במלון בירגנשטוק המבודד על אחת הגבעות הנישאות מעל אגם לוצרן.

● ארה"ב הסירה את הסנקציות על נפט איראני ל-60 יום
● רה"מ בריטניה הודיע על פרישה. אלה המועמדים להחליף אותו

המיקום אולי חדש, אך הבחירה בשווייץ בתור הזירה המרכזית בה נפגשים המערב ואיראן בניסיון להגיע להבנות אינה. ברן מנצלת בימים אלה את היחסים המיוחדים שבנתה וטיפחה עם איראן כבר מהתקופה שאחרי המהפכה האיסלאמית, כדי למצב את עצמה שוב כמתווכת בינלאומית ולהצדיק את הנייטרליות של המדינה הקטנה והעשירה.

נייטרלית מאז 1515

השוויצרים עצמם מודים כי הנייטרליות המפורסמת של המדינה, שנמשכת ברציפות מאז 1515 ועוגנה בהסכמים בינלאומיים בתחילת המאה ה־19, עומדת כעת בבסיס השגשוג הכלכלי שלה.

שווייץ מבהירה כי היא מוכנה לעשות עסקים עם כולם, והמערכת הבנקאית שלה, היציבות האזורית והתחמקות ממלחמות משמידות־ערך מהוות יחד גורם משיכה גלובלי להשקעות. אך במיוחד בנוגע לאיראן, המדיניות הזו מובילה לתפקיד מפתח בעבור הקונפדרציה השוויצרית בזירה הבינלאומית. שווייץ אמנם מיישמת סנקציות בתחום האנרגיה והפיננסים על איראן, אבל במידה רבה היא אחת מהידידות הגדולות של המדינה האיסלאמית באירופה.

היחסים המיוחדים בין המדינות התחילו כבר אחרי המהפכה האיסלאמית ב־1979, אז דיפלומטים שוויצרים נשלחו לאיראן כדי לבסס מחדש את יחסי הסחר, אבל גם לשאת ולתת על שחרור חטופים אמריקאים. שנה לאחר מכן הופקדה בידי השוויצרים הסמכות הדיפלומטית לייצג ולהגן על אמריקאים באיראן ובתחילת 1981 תיווכו השוויצרים בהסכם השחרור של בני הערובה מהשגרירות האמריקאית. מאז ועד היום מעניקה ארה"ב לשווייץ את הסמכות על העניינים הקונסולריים שלה באיראן, כולל הנפקת ויזות ומסמכים, במעמד של מדינה מעניקת חסות.

מעמד זה מקנה יוקרה בינלאומית, ושווייץ מפעילה לשם כך שגרירות גדולה בטהרן, שלא הפסיקה לפעול גם במהלך המלחמה הנוכחית ושימשה להעברת מסרים ישירים לארה"ב בעימותים קודמים, כמו במבצע "עם כלביא" ביוני 2025.

איראן, מצדה, העניקה גם היא לשווייץ את כוח הייצוג הדיפלומטי שלה במדינות כמו קנדה ומצרים, מה שמעניק לשוויצרים תמריץ לשמור על יחסים טובים עם טהרן. בין היתר, ברן היא זו שקידמה בעקביות את הכניסה של איראן לארגון הסחר העולמי (WTO) לפני כעשור. השוויצרים גם מתייחסים בכבוד סמלי למשטר האיסלאמי: כאשר שרת החוץ לשעבר מישלין קלמי־ריי ביקרה בטהרן ב־2008, היא נפגשה עם הנשיא דאז מחמוד אחמדינג'אד כשהיא לובשת כיסוי ראש איסלאמי.

הרווח הכלכלי מינורי

גם אם הקשרים המיוחדים מעניקים לשווייץ את המעמד הבינלאומי הרם שהיא מנסה לתחזק, ברמה הכלכלית היחסים בין המדינות מינוריים למדי. הבנקים והעסקים השוויצרים מכבדים בלית ברירה את הסנקציות האמריקאיות על המדינה, מחשש להשלכות של שיתוף פעולה.

עסקת גז גדולה עם איראן בשווי מיליארדים, שהיתה הסיבה לביקור המתוקשר ב־2008 של שרת החוץ, בוטלה לבסוף בלחץ אמריקאי. תאגידי המזון והתרופות הגדולים של שווייץ כמו נסטלה ורוש, בינתיים, קיבלו "אישור מיוחד" לייצא מוצרי בסיס לרפובליקה האיסלאמית, אך סך הייצוא השוויצרי לאיראן עמד על כ־200 מיליון דולר בלבד בשנה שעברה.

מצדיקה את מעמדה

בעשור האחרון הפכה שווייץ למרכז המשא ומתן סביב הסכם הגרעין עם איראן. היא המדינה שאירחה באופן ראשוני, בלוזאן, את השיחות על הסכם ה־JCPOA שנחתם לבסוף בווינה בין הקהילה הבינלאומית לבין איראן ועל ידי הממשל האמריקאי.

אחרי שארה"ב פרשה מההסכם ב־2018, במהלך הכהונה הראשונה של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, הפכה שוב שווייץ למוקד הדיונים בין אירופה לאיראן על הסכם חדש, שיכלול הטלת הגבלות נוספות על תוכנית הגרעין והטילאות האיראנית בתמורה לסחר חופשי.

בשנה שעברה התקיימה בז'נבה פגישה מתוחה שבה ניסו שרי חוץ אירופיים לשכנע את איראן לחתום על הסכם גרעין חדש, שתי יממות בלבד לפני שהנשיא האמריקאי שיגר את מפציצי ה-B52 כדי להפציץ אתרי גרעין חסינים מפצצות ישראליות.

במלחמה הנוכחית בין ארה"ב לישראל לאיראן, כמה שבועות בלבד אחרי שהחלה, הודיעה שווייץ כי בשם הנייטרליות שלה היא מפסיקה באופן מיידי את משלוחי הנשק והציוד הביטחוני לארה"ב. השגרירות שלה בטהרן שבה לשמש כצינור להעברת מסרים בין הצדדים.

בזמן שגם עומאן תיווכה במגעים בין הצדדים, ולאחר מכן קטאר וכעת מובילה אותם פקיסטן, שווייץ נשארת מעורבת ומאפשרת לנושאים ולנותנים מאיראן ויזות זריזות לביקור במדינה לצרכי משא ומתן.

בעוד האיחוד האירופי וארה"ב מתחזקות רשימה מקיפה של בכירי ממשל ועסקים איראנים האסורים בכניסה כחלק מהסנקציות הבינלאומית, שווייץ נמנעת מצעד זה כך שהם יכולים לבקר בה לצרכי משא ומתן בכל עת.

זו הסיבה שבימים האחרונים מנסה שווייץ למנף את התפקיד שלה כמתווכת, כדי להצדיק את המדיניות שלה. היא הכינה במהירות את אתר הדיונים בבירגנשטוק, הגדירה את הדיונים כ"פסגת אגם לוצרן", והבטיחה לצדדים הגעה מהירה וחשאיות. "יחסי האמון בין שווייץ לאיראן, המשתקפים במנדט שלנו כמעצמה מעניקת חסות (לאזרחים איראנים במדינות אחרות), משמשים כעת בשירות הדיפלומטיה ולמעון שלום וביטחון במזר התיכון", כתב שר החוץ השוויצרי איגנסיו קסיס.

הצורך לנמק את היחסים המיוחדים הוא גם פנימי, כאשר הממשלה מסבירה לציבור כי היא אינה תומכת ב"ניתוק הקשרים" עם איראן בשל הפרות זכויות אדם או הוצאות להורג בקנה מידה נרחב, על מנת להמשיך להיות מסוגלת להעביר מסרים בין הצדדים. לא קשה להעריך כי אם יוסרו הסנקציות הבינלאומית על איראן כתוצאה מהשיחות שהחלו השבוע, שווייץ תהיה הראשונה בתור כדי לקבל גישה עסקית לשוק של 90 מיליון בני אדם, במדינה שבה עתודות נפט אדירות ועתודות הגז השניות בגודלן בעולם.