רשות המסים הודיעה על עדכון צפי ההכנסות מתמלוגים על רווחי גז ונפט בעקבות עלייה של 6% (בנטרול שנת 2025) באומדן כמות עתודות הגז המוכחות והצפויות וכמות המשאבים המותנים במאגר לוויתן, וכן עקב עלייה של 2% במחירי המכירה הצפויים של הגז במאגר.
בתחזית הנוכחית ייכנסו לקרן העושר מהיום עד להתרוקנות המאגרים 60 עד 75 מיליארד דולר, לעומת 57 עד 74 מיליארד דולר שהוערכו בשנה שעברה. העלייה נגרמה עקב עדכון כלפי מעלה של הערכת כמות הגז במאגר לוויתן (כך שהוא צפוי להפיק יותר גז) ועלייה במחיר הממוצע של הגז הנמכר. הסיבה לעליית המחיר לא צוינה, אך ייתכן שזה נובע מהעלייה במחירי הנפט והגז בעקבות המלחמה מול איראן.
● פער של מעל 40 מיליארד: המחלוקת בין האוצר לביטחון טרם הוכרעה
● המענה לרחפני חיזבאללה: משהב"ט קנה מערכות מכ"ם מחברה ישראלית
בעשור הקרוב לבדו הקרן צפויה להכניס בין 21 ל-25 מיליארד דולר. אלה הן רק ההכנסות לקרן העושר, בעוד שהמדינה מרוויחה ממאגרי הגז גם דרך ההיטלים הרגילים מאוצרות טבע, כמו גם מרווחי החברות המפיקות. תחזית זו עלתה למרות שעד כה כבר נגבו 2 מיליארד דולר ממאגרי הגז. לכל אורך חיי המאגרים, בקרן צפוי להצטבר בין 72 ל-77 מיליארד דולר. בשנת 2026, רשות המסים חוזה הכנסה לקרן שנעה בין 500 ל-600 מיליון דולר.
קרן העושר, או בשמה הרשמי "הקרן לאזרחי ישראל", היא קרן העושר הלאומית של ישראל, המשמשת לצבירת חלק מההכנסות שהמדינה גובה מחברות הגז בתמורה להפקה ומכירה של מאגרי הגז בשטח הכלכלי של ישראל.
"המחלה ההולנדית"
בניגוד להיטל הרגיל שנכנס היישר לקופת המדינה, קרן העושר מכילה את "מס ששינסקי", שנגבה מהחברות ברגע שעברו סף רווח מסוים שאמור לכסות את השקעותיהן ולהרוויח אף 50% מעבר לכך. מנקודה זו, המס הולך ועולה עד כדי 46.8% על הרווח העודף.
כיום המס חל על מאגר תמר בלבד, ומאגר לוויתן היה אמור להיכנס אליו בקרוב, אך תחולה זו נדחתה בשל פרויקט ההרחבה שהגדיל את ההשקעה (ומכאן ההוצאות), במטרה להגדיל משמעותית את ההפקה השנתית. בנוסף למס זה, שמגיע לקרן העושר, ישראל גם גובה תמלוגים ומס חברות שמגיעים ישירות לתקציב המדינה.
על-פי החוק, הקרן החלה את פעולתה ברגע שהצטברו בה מיליארד שקל, מה שקרה ב-2022. יהיה ניתן למשוך ממנה בכל שנה 3.5% מהנכסים הצבורים בה למטרות כמו השקעה באנרגיה מתחדשות ותעסוקה בנגב. לאחר השנה השמינית לפעילותה, כלומר החל מ-2030, יהיה ניתן למשוך ממנה גם מהרווחים שהיא תשיא עד אז.
אחת המטרות בקרן כזו היא למנוע הוצאה של הכספים הנגבים בבת-אחת, מה שייצר "מחלה הולנדית" שתחזק מדי את המטבע המקומי ותקשה על ענפים יצואניים אחרים, ותגרום לממשלה להתרגל לכסף הגדול אך זמני של מאגרי הגז.
על פי לובי 99, התחזיות בעבר לא עמדו בציפיות. לדבריהם "מיליארדי שקלים הובטחו לציבור מרווחי משאבי הטבע - הגז הטבעי, ים המלח והפוספטים, אבל רבים מהם לא הגיעו מעולם, בניגוד לתחזיות. מדובר במשאב ציבורי, ובמקום שהציבור יזכה לחלקו הראוי וגם ידע כמה הוא מקבל אל מול רווחי החברות - בישראל אין שקיפות, ולכן רואי החשבון ועורכי הדין של חברות הגז ושל כי"ל יכולים לנצל את כל פרצות המס שישנן. אנחנו קוראים לרשות המסים - כדי לגבות את חלקו הראוי של הציבור, חייבים שקיפות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
