דירות מוצעות למכירה באתר אסון סרפסייד בפלורידה. אף אחת מהן עדיין לא נמכרה

סרפסייד, פלורידה - לאורך אחת מרצועות החוף הלבן הבודדות שנותרו ריקות בדרום פלורידה, יזם נדל"ן מדובאי זיהה הזדמנות.

חברת דמאק פרופרטיז, מחברות הנדל"ן הפעילות ביותר במדינות המפרץ, שכרה את משרד זאהה חדיד אדריכלים, מהידועים בעולם ופועל מלונדון, כדי לתכנן "37 אחוזות בשמיים". מגדל היוקרה יכלול בריכת גג תלויה עם רצפת זכוכית, לצד גן מדיטציה בשטח של כ־1,860 מ"ר. מחירי הדירות יחלו ב־15 מיליון דולר.

מרטין לנגספלד הביט באותו שטח על קו המים וראה משהו אחר לגמרי: המקום שבו נהרגה אחותו. היא נהרגה יחד עם בעלה ו־96 בני אדם נוספים, כאשר מגדל המגורים בסרפסייד שבו שהו קרס לפני חמש שנים.

"זהו נכס מהמבוקשים ביותר, אבל הוא בא במחיר של 98 חיים", אמר לנגספלד.

קריסה באמצע הלילה

לאחרונה מלאו חמש שנים לקריסת בניין שמפליין טאוורס סאות'. מדובר באחד מכשלי המבנה הקטלניים בתולדות ארה"ב. הבניין בן 12 הקומות שעל חוף הים קרס בתוך שניות באמצע הלילה, כאשר גל פתאומי של בטון מחץ משפחות שישנו בבתיהן. יזמי נדל"ן רבים בפלורידה סברו כי בנייה מחדש תהיה צעד רגיש מדי.

בשנת 2021 הורה בית משפט במדינה לכונס הנכסים של ועד הבית למכור את הקרקע כדי לסייע במימון הסדר פיצויים בהיקף של מיליארד דולר למשפחות הקורבנות. החברה היחידה שהגישה הצעה לרכישת המגרש הייתה דמאק, ששילמה 120 מיליון דולר עבור שטח של כ־7.3 דונם.

מאז החברה מתקשה לקדם את הפרויקט הראשון שלה בארה"ב. שנה וחצי לאחר שדמאק החלה בשיווק הדירות, אף לא אחת מהן נמכרה.

לדברי גורמים המעורים בנושא, החברה מדובאי בחנה אפשרות למכור את המגרש. דובר דמאק מסר כי הנכס אינו עומד כיום למכירה. לדבריו, החברה מחפשת כעת שותף שינהל את הפיתוח השוטף של הפרויקט.

ההיסטוריה הטרגית של האתר הייתה צפויה להקשות על כל ניסיון לבנות בו מחדש, ודמאק גם ביצעה כמה טעויות בהתנהלותה מול משפחות הקורבנות, כך אמרו אותן משפחות ובכיר לשעבר בעירייה. אך היזם מדובאי נתקל גם בשורה של מעידות נוספות, ובהן טעויות באסטרטגיית השיווק ובגישה העסקית של החברה.

דמאק השעתה את עבודות הבנייה בפברואר. החברה מסרה כי טרם השיגה את הכיסוי הביטוחי הדרוש להמשך הבנייה. לדברי מתווכי ביטוח, הדבר משקף, לפחות בחלקו, את חוסר הניסיון של דמאק בדרום פלורידה ואת היעדרו של שותף מקומי, שבדרך כלל מקל על השגת ביטוח.

לפי גורמים בענף, יו"ר דמאק, חוסיין סג'וואני, ראה בסרפסייד הזדמנות נדירה לחדור לשוק האמריקאי, במחיר מציאה.

הפרויקט הסמוך מצליח

פרויקט הבנייה של סג'וואני, בהיקף של 1.6 מיליארד דולר, ממוקם על אחת מרצועות החוף היקרות ביותר בדרום פלורידה, שבו עגורנים מתנשאים לכל עבר כחלק מהקמתם של עשרות מגדלי יוקרה חדשים.

לפי נתונים שניתח הכלכלן גיי קורוראטון מאיגוד המתווכים של מיאמי, בסרפסייד נרשמו מחירי הדירות הגבוהים ביותר במחוז מיאמי־דייד: ברבעון הראשון של שנת 2026, 5% מעסקאות המכירה נסגרו במחיר של 31 מיליון דולר ומעלה, לעומת 3.6 מיליון דולר בכלל מחוז מיאמי דייד.

בסמוך לשם, חברת פורט פרטנרס זכתה להצלחה כה גדולה עם פרויקט מלון פור סיזנס סרפסייד, שהוסיפה שלושה בנייני מגורים נוספים.

"אנחנו נמצאים במרחק של רחוב אחד בלבד, ומוכרים במחירים מסחררים", אמר מנכ"ל פורט פרטנרס, נאדים אשי, שציין כי מכר יחידות דיור ביותר מ־2 מיליארד דולר בתוך שלושה חודשים בלבד.

משפחות ההרוגים באסון סרפסייד ניסו לשכנע את דמאק לשלב במקום אתר הנצחה, אך הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה. במקום זאת, בני המשפחות קיבלו את האישורים הדרושים להקמת אתר הנצחה ברחוב הגובל במגרש.

"זהו אחד המגרשים הטובים ביותר במיאמי, על אף האירוע המצער שהתרחש בו בעבר", מסר דובר דמאק. "אנחנו מכבדים את העבר, אך בטוחים בפוטנציאל של האתר".

סג'וואני בנה את הונו בדובאי ממכירת דירות יוקרה, שמחירן הגיע עד ל־22 מיליון דולר לאחת. הוא הקים את דמאק בתקופה שבה דובאי נפתחה למשקיעים זרים. בשנת 2013 סג'וואני חתם על הסכם עם חברת הנדל"ן של טראמפ להקמת מועדון גולף בדובאי, המשמש כפרויקט הדגל של תוכנית הפיתוח הראשונה של החברה להקמת קהילת מגורים רחבת היקף.

כיום סג'וואני יוזם מרכזי נתונים ברחבי המזרח התיכון, אירופה וארה"ב. במסיבת עיתונאים שנערכה במאר־א־לאגו בשנה שעברה, הוא הכריז לצד הנשיא טראמפ על השקעתו הראשונה במרכזי נתונים בארה"ב, והתחייב להשקיע 20 מיליארד דולר.

"חיכינו ארבע שנים כדי להגדיל את ההשקעות שלנו בארה"ב לסכום משמעותי", אמר על הבמה.

במקביל, דמאק נאלצה להתמודד עם הרגשות העזים שעדיין שררו בשכונה. חברת מועצת העיר לשעבר מריאן מיישייד אמרה שהתנהלותה של החברה עצמה רק הגבירה את ההתנגדות. "הם פשוט הפגינו גישה יהירה של 'אנחנו כאן, נקבל מה שאנחנו רוצים, נעשה מה שאנחנו רוצים, ואף אחד לא יעצור אותנו'", אמרה.

דובר דמאק מסר: "פעלנו בשקדנות כדי לשתף פעולה בכל שלב של התהליך. אנו פועלים בהתאם להסכם הייזום, שלפיו אישור הפרויקט נתון בידי עיריית סרפסייד."

בלי ספסל ומזרקה

מיישייד, שכיהנה אז כחברת מועצת העיר, תיאמה פגישה בין משפחות ההרוגים לבין היזם. לדבריה, מטרתה הייתה להפגיש את המשפחות עם ג'ף רוסלי, שניהל את הפרויקט מטעם דמאק. לדברי מיישייד, רוסלי אמר לה כי דמאק תוכל לתרום ספסל ומזרקה להנצחת ההרוגים, שישולבו באתר הנצחה סמוך.

אולם כשנפגש עם המשפחות, רוסלי כלל לא העלה את נושא הספסל או המזרקה. "זה היה מצער מאוד", אמרה מיישייד. "הדבר רק העמיק את הקרע בין המשפחות לבין היזם."

דובר דמאק מסר כי החברה הייתה מוכנה להקצות כ־2.1 מטרים לאורך המגרש לטובת אתר ההנצחה.

לדברי מתווכי נדל"ן, ייתכן שגם המחירים שנקבעו לפרויקט היו גבוהים מדי ביחס לשכונה. דמאק מבקשת כ־53,800 דולר למ"ר, ומחירה הממוצע של דירה עומד על 35 מיליון דולר. המחיר הממוצע למ"ר בדירות דומות באזור הוא כ־48,100 דולר.

נציג מטעם משרד זאהה חדיד מסר כי המשרד היה "מודע היטב לטרגדיה", והוסיף: "פעלנו מתוך כבוד כדי לתכנן בניין שיהיה ראוי לאתר".

כתבה זו תורגמה על ידי גלובס באופן בלעדי מתוך The Wall Street Journal. לינק לכתבה המקורית באנגלית.