עד כמה חמור המחסור בשופטים בישראל?

נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי

שם: אפרת רייטן
מפלגה: הדמוקרטים
מקום פרסום: רשת איקס
ציטוט: "בישראל מכהנים רק כ־8 שופטים לכל 100 אלף תושבים - הרבה מתחת לממוצע במדינות המפותחות"
תאריך: 08.07.26
ציון: נכון

ח"כ אפרת רייטן ביקשה לטעון שהמהלכים ששר המשפטים יריב לוין מוביל במערכת המשפט אינם התיקונים הנדרשים, ושהבעיה הבוערת ביותר היא העומס על בתי המשפט. כחלק מציוץ ברשת איקס, היא כתבה: "בישראל מכהנים רק כ־8 שופטים לכל 100 אלף תושבים - הרבה מתחת לממוצע במדינות המפותחות. שופטים נאלצים לנהל מאות תיקים במקביל, ואין פלא שההליכים מתארכים".

בחנו אם זה אכן היחס בין מספר השופטים למספר התושבים בישראל, וכיצד הוא עומד ביחס לעולם.

מספרי השופטים

גוף שבוחן את הנתונים האלה בצורה בינלאומית הוא הנציבות האירופית לבחינת יעילות מערכות הצדק (CEPEJ), שמורכב ממומחים מהמדינות החברות במועצת אירופה. דוח הנתונים האחרון של הנציבות יצא ב־2024 ומבוסס על נתוני 2022. לפי הדוח, בשנה זו אכן היו בישראל 8.3 שופטים מקצועיים לכל 100 אלף תושבים.

הרשות השופטת העבירה לנו מידע על המצב הנוכחי, וב־2025 היו בישראל 837 שופטים. לפי נתונים לא סופיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), בסוף 2025 אוכלוסיית ישראל מנתה (כולל זרים) 10,178,000 איש - כלומר 8.2 שופטים ל־100 אלף תושבים לפי בסיס זה.

ב־2022, המדינות היחידות ממועצת אירופה עם יחס שופטים לאוכלוסייה נמוך יותר היו בריטניה (2.6 באנגליה ו־וויילס, 3.6 בסקוטלנד ו־3.7 בצפון אירלנד), אירלנד (3.3), דנמרק (6.5) ואזרבייג'ן (5.4), כשלגבי האחרונה ניתן להתווכח אם היא מדינה מפותחת, שכן היא לא חברת האיחוד האירופי או ה־OECD.

לפי החלק השני של הדוח, שעוסק בכל מדינה באופן פרטני יותר, החציון במועצת אירופה עומד על 17.6 שופטים ל־100 אלף תושבים. לפי חלק זה, במשך העשור המצב בישראל או בחציון של מועצת אירופה כמעט לא זז, ועמד ב־2012 על 8.2 ו־17.7 בהתאמה.

לפי מאמר של ד"ר יספר ויטרופ בכתב־העת "International Journal For Court Administration", שנשען על אותם נתונים, הממוצע באיחוד האירופי עומד על מעט פחות מ־20 שופטים ל־100 אלף תושבים.

תמונת מצב זו אינה שלמה, כיוון שהיא לא כוללת מדינות מפותחות (חברות OECD) באמריקות (ארה"ב, קנדה, קולומביה ומקסיקו) ופסיפיות (אוסטרליה, ניו זילנד, יפן ודרום קוריאה), וניסיון להשלימה עלה בתוהו (ממשרדי המשפטים של קנדה ואוסטרליה נמסר לנו כי יש קושי בספירה ובהשוואה בגלל מערכת המשפט הפדרלית) - אך היא מספיקה כדי להראות שני דברים: ראשית, שרייטן צדקה לגבי מספר השופטים לנפש בישראל גופא; שנית, שזה אכן פחות מרוב המדינות המפותחות.

נתונים נוספים

בשלב זה יש לשים לב לכמה ניואנסים. הדוח של ה־CEPEJ מציין: "ניתן להסביר את הפערים האלה, לפחות במידה מסוימת, על־ידי המגוון של הארגונים המשפטיים ומערכות החוק באירופה, שהם תוצרים של תהליכים היסטוריים ארוכים. כך, ניתן להסביר את המספר הנמוך של שופטים מקצועיים ביחס לאוכלוסייה באנגליה, בויילס, בסקוטלנד ובצפון אירלנד באמצעות השיעור הגבוה של תיקים הנמצאים בתחום השיפוט של בתי משפט שלום המורכבים משופטים לא מקצועיים".

לפי הדוח, שופט מקצועי הוא מי ש"יושב בבית המשפט, והחלטותיו מחייבות, אבל לא משתייך לשופטים המקצועיים, בוררים או מושבעים. קטגוריה זו כוללת שופטים ללא הכשרה שיפוטית בסיסית". לפי דוח של הרשות השופטת מ־2021, בישראל הכוונה היא ל"נציגי ציבור בבתי הדין לעבודה".

הדוח של הרשות השופטת מציין: "בשונה מן המצב בישראל, במדינות רבות, כאשר מספר השופטים המקצועיים הוא קטן יחסית, ישנו מספר גבוה במיוחד של שופטים 'לא מקצועיים'". הרשות השופטת מסרה לנו כי ב־2025 היו בישראל 276 איש שהשתייכו לקטגוריה, שמבחינת היקף העבודה היו זהים ל־28 איש במשרה מלאה (0.3 ל־100 אלף תושבים).

לפי פרופ' קרן וינשל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, "בשיטה המשפטית שלנו הקטגוריה הזו פחות רלוונטית, אבל יש מדינות שבהן נותנים לעורכי דין להכריע בחלק מהסכסוכים. פירוש הדבר הוא שבמדינות כאלה השופטים המקצועיים מטפלים בפחות סכסוכים".

בנוסף, קיימת קטגוריה של "שופטים מקצועיים ארעיים", אותם מגדיר ה־CEPEJ כ"מי שלא ממלאים את תפקידם על בסיס קבוע, אבל מקבלים תשלום על תפקודם כשופטים". לפי דוח הרשות השופטת האמור, בישראל הכוונה היא ל"שופטים בדימוס המוסמכים לשפוט על־פי מינוי לזמן קצוב ושופטים עמיתים". מטעמה נמסר לנו כי ב־2025 היו 24 שופטים עמיתים ו־25 שיושבים בוועדות שחרורים (מתוכם שניים יושבים במקביל, כך שישנם 47 שמהווים כ־0.5 שופטים ארעיים לכל 100 אלף תושבים).

פרופ' וינשל מפנה אותנו לנתון נוסף: יעילות מערכת המשפט. "אם מסתכלים על מדדי היעילות, אז המערכת בישראל יעילה", היא אומרת. "אנחנו עובדים עם מערכות טכנולוגיות הרבה יותר מאירופה, כך שהשופטים יעילים מאוד באופן יחסי לעומס שמוטל עליהם".

ואכן, תחת הקטגוריה של שיעור סיום התיקים (Clearance Rate), כשיותר מ־100% אומר שמערכת המשפט יכולה לטפל ביותר תיקים ממה שהיא מקבלת, ופחות מ־100% אומר שהיא מטפלת בפחות תיקים ממה שהיא מקבלת, רואים שאכן - למעט תיקים אזרחיים בערכאה הראשונה (השלום), שם הנתון עומד על 97% - בכל סוגי התיקים (אזרחי, פלילי ומינהלי) ובכל סוגי הערכאות (בישראל: שלום, מחוזי ועליון) הנתון עומד על 100% ויותר, בחלק מהמקרים מצב מעט יותר טוב מבחציון של מועצת אירופה, ואף פעם לא מאוד שונה ממנו.

בנוסף, למעט תיקים אזרחיים בשלום ובעליון, משך הטיפול (במספר ימי עבודה) בכל סוגי התיקים והערכאות הוא קצר יותר מאשר הזמן החציוני במועצת אירופה. "אנחנו לא מצטיינים, אבל כן טובים ביחס לעומס. עם זאת, ייתכן שזה בא על חשבון האיכות של הטיפול בתיק, ואנחנו לא יודעים על כך".

בשלב זה יש לציין כי למעט תיקים מינהליים בערכאה הנמוכה, שמהווים מיעוט של תיקים, משך הטיפול בכל סוגי התיקים ובכל הערכאות התקצר בישראל במשך העשור האחרון. החלטנו לא לתת על כך ציון לרייטן, שכן למשפט שלה יש כמה פירושים, והוא יכול להוות טענה שהיה יכול להיות משך משפט קצר יותר.

לדברי וינשל, יש לבחון את מספר התיקים לשופט, "וגם שם מצבנו בכי רע". דוחות ה־CEPEJ לא מציינים את הנתון הזה במפורש, אך כן נוכל להפנות למספר התיקים ל־100 אלף תושבים, ושם התמונה של ישראל ביחס למועצת אירופה משתנה בהתאם לערכאה ולסוג התיק (בערכאה הראשונה יש יותר תיקים לנפש מאשר ברוב מדינות אירופה למעט בתיקים המינהליים שמהווים מיעוט, בערכאה השנייה פחות, ובערכאה העליונה ישראל מתמודדת עם יותר עומס בתיקים הפליליים אבל פחות באזרחיים והמינהליים).

ביקשנו מוינשל שתסביר כיצד ישראל הגיעה לעומס כזה על המערכת. "ראשית, החברה בישראל מאוד ליטיגטורית, כלומר בית המשפט מהווה את אחת האופציות הראשונות בסכסוכים", היא מסבירה. "ביפן, לעומת זאת, זה המוצא האחרון. זה מתקשר לכך שבישראל מספר עורכי הדין לנפש הוא הגבוה בעולם, עם הרבה מכללות למשפטים שנפתחו בסוף שנות ה־90 ותחילת האלפיים.

"שנית, החברה בישראל צומחת במהירות, כי יש לנו גלי הגירה, וגם הילודה פה גבוהה בהרבה לעומת אירופה. אבל שני הדברים האלה באו לידי ביטוי באופן מאוד חלקי בעלייה מקבילה במספר השופטים. נוסף לכל אלה, התפתחו בעשורים האחרונים סוגי תיקים חדשים מורכבים, דוגמת תובענות ייצוגיות, וזה יוצר מערכת משפט מאוד מאתגרת".

מאחר שניתן הציון "נכון", לא נעשתה פנייה לבקשת תגובה.

לסיכום, מספר השופטים בישראל עומד על 8.3 שופטים ל־100 אלף תושבים, נמוך מרוב מדינות אירופה. לכן דברי רייטן נכונים.